מקורות כתבי קודש וחכמי ישראל לצמיחת בן -יוסף בגליל

ב"ה

א)."ויהי לי שור וחמור: שור זה משיח מלחמה, שנאמר: בכור שורו הדר לו;
     חמור זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על החמור.." (בראשית רבה, ע"ח ז')

ב). "מלמד שיהיה ישראל מקובצים בגליל העליון, ומצפה עליהם משיח בן יוסף מתוך גליל והם עולים משם
      וכל ישראל לירושלים" (פסיקתא זוטרא, בלק)

ג). "ובעת ההיא יעמד איש מבני יוסף בדברא ויקרא "משיח ה' ". ויקבצו אליו אנשים רבים בגליל העליון
     ויהיה להם למלך ואף אנשים אחרים יתלקטו לו- שנים ושלושה ממדינה אחת וד' וה' ממדינה זאת...
     אבל רוב ישראל ישארו בגלותם, כי לא יתברר למו כי בא הקץ. אז יעלה משיח בן יוסף עם האנשים
     המתלקטים אליו מן הגליל לירושלים. ויהרגו את הפקיד אשר למלך אדום (ארה"ב הערה שלי), ואת העם
     אשר אתו...וכי ישמעו כל העמים כי עמד מלך לישראל בירושלים, יעמדו עליהם בשאר המדינות ויגרשום
     ויאמרו להם: עד עכשיו הייתם באמונה עמנו, שלא היה לכם מלך ולא שר; ועכשיו שיש לכם מלך, לא תשבו
     בארצנו! והרבה מישראל יצאו למדבריות אשר כנגד מדינותיהם (ינסו לברוח למקומות נדחים מישוב מפחד
     שנאת הלא יהודים והאנטישמיות המשתוללת. הערה שלי). וישבו שם באהלים , והרבה מהם יחסרו
     לחם ומים ויצטערו כפי מעשיהם (שלא עלו לארץ ישראל ולא דבקו במשיח בן יוסף  הערה שלי). ורבים
     יצאו מברית ישראל, כי יקוצו בחייהם..." (רב האי גאון, ספר אוצרות אחרית הימים)

ד). "בשעה שמאה עשרים מלכויות מקיפות את משיח, אומר הקב"ה: אפרים משיח צדקי, אל תירא מהם
     כי כל אלה ברוח שפתים ימותו" (ילקוט ירמיה שט"ו)

ה). "באותה שעה שהתרגשו אומות העולם ואמרו: מי זה שאנו נופלים בידו? אמר להם הקב"ה: אפרים משיח
     צדקי שמו, מגביה קומתו וקומת דורו (תיקון קליפת גלות שעיקרה פחד מן הגויים וחוסר פחד מאלוקי ישראל
     -הערה שלי), ומאיר עיני ישראל (אלה תלמידי חכמים המצטרפים אליו - הערה שלי), ומושיע עמו, ואין כל
     אומה ולשון יכולה לעמוד בו. וכל אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו.
     התחיל הקב"ה מתנה עמו כשברחו: הללו שגנוזים אצלך, עוונותיהם (של פושעי ישראל - הערה שלי) עתידים
     להכניסך בעול ברזל...ומשנקין את רוחך, ובעוונותיהם של אלה עתיד לשונך להדבק בחכך, רצונך בכך?
     ....אם נפשך עצב, אני טורדן מעכשיו. אמר לפניו: ריבונו של עולם! בגילת לבי ובשמחת לבי, אני מקבל עלי
     על מנת דלא יאבד אחד מישראל " (ילקוט ישעיה, תצ"ט).

רבים עוד המקורות אך אסתפק באלה בשלב זה. רק אציין שהויכוח לגבי אופן התגלותם של שני המשיחים,
הוא ויכוח עתיק בין חכמי ישראל. אני הקטן והדל הכרעתי בכוון של אתערותא דלתתא, וכן מתוך התבוננות
ע"פ שיטת המהר"ל מפראג שאם ישראל אינם עושים רצון אביהם ע"ד שנכנסים לארץ ישראל (עולים), מקימים להם מלך, מכריתים זרע עמלק וכן מטהרים ארץ הקודש מגילולי עבודה זרה (מכנסיות ועד מערכת משפט גויית)
ומקימים בית המקדש בארץ ישראל שטרחו בה כדורו של יהושוע בן נון, הרי זו גאולה בעתה מלאה כלומר בדינים קשים ומשיח בן יוסף או בן אפרים מחוייב המציאות. וכן מלחמת גוג מארץ המגוג אשר יקום כנגדו בראש כל אומות העולם ובן יוסף (ובנסתר בן דוד אוהבו) וכל המבוררים מישראל באמונה 
יקדשו שם שמים בסמכם על ה' צבאות שהוא הנלחם לנו בשורות לוחמינו (וכך יתברר לעיני כל)
ויהיו לכיור אש אשר יכלה את ברית גוג מתוך תפילה שלימה ומעשה! - כדוד המלך וגיבוריו.
הימים אני מאמין ימי גאולה, ובקרוב יתברר איזה חכמים העמיקו ראות סגולת ישראל ועוצם גבורתו בטהרתו
שהוא גבורת אפרים ויהודה מחוברות כאחד.