בית פורומים תהילים חלוקה שבועית

פרשת שמות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/12/2007 22:24 לינק ישיר 
פרשת שמות


פרשת שמות

למה הרעותה לעם הזה (שמות ה,כב)

בסיום הפרשה מתארת התורה את החרפת השעבוד של עם-ישראל, עד כדי כך, שמשה רבנו זעק אל ה'1: "למה הרעותה לעם הזה!". על כך באה התשובה בתחילת הפרשה הבאה2: "וארא אל אברהם... ושמי ה' לא נודעתי להם". כלומר, עד כה לא נתגלה הקב"ה בכל עוצמת התגלותו. זו אפוא מטרת השעבוד הגובר - כדי לזכות להתגלות הגדולה של "שמי ה'".

וכך ממשיך הקב"ה ואומר3: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים... וידעתם כי אני ה'". דווקא על-ידי גלות מצרים נעשו בני-ישראל ראויים לקבלת ההתגלות הגדולה של שם הוי', במעמד הר-סיני.4

זעקה נצחית

כלל בתורה הוא, שכל פרט בה אמיתי ונצחי. מכאן, שגם שאלתו-זעקתו של משה רבנו - אף-על-פי שהקב"ה השיב עליה תשובה - היא שאלה נצחית. זעקתו של משה רבנו מלמדת אותנו, שגם כשיש הסבר על אריכות הגלות, בכל-זאת יש מקום לשאלה ולזעקה מצד עם-ישראל - "למה הרעותה לעם הזה!".

אמנם כדי לזכות להתגלות הגדולה של הקב"ה יש צורך בתהליך של בירור וזיכוך, אבל הזעקה של עם-ישראל היא - למה הזיכוך הזה חייב להיות דווקא על-ידי גלות קשה כפשוטם של דברים?! למה אי-אפשר להסתפק בזיכוך רוחני וב"עבודה קשה" במישור הנפשי?!

עמל במקום עמל

תורת החסידות מסבירה5, ששעבוד מצרים יכול להיות גם בצד הרוחני, וכך היא מפרשת את הפסוק~6: "וימררו את חייהם" - היא התורה, כי היא חיינו; "בעבודה קשה" - זו קושיה; "בחומר" - זה קל-וחומר; "ובלבנים" - זה ליבון ההלכה; "ובכל עבודה בשדה" - זו הברייתא.

כלומר, עמל התורה יכול להיות שקול לעמל הגלות כפשוטה. וכך אפשר להחליף את היגיעה של הפרנסה7 ושל ההתמודדות עם טרדות העולם - ביגיעה בתורה. זו אפוא הטענה: אם נגזר עלינו לעבור בירור וזיכוך על-ידי עמל ויגיעה, מדוע חייב העמל הזה להיות עמל גשמי ויגיעה גשמית, ולמה אי-אפשר להחליף זאת בעמל וביגיעה רוחניים!

לשבור את ההרגל

אין זו רק טענה, אלא אפשר להמיר בפועל עמל גשמי בעמל רוחני. למשל, הגמרא אומרת שמשמעותה של עבודת הפרך במצרים הייתה, שהמצרים הטילו עבודת גברים על נשים ועבודת נשים על גברים. ולכאורה, מה הקושי לגברים, והלוא עבודת נשים קלה יותר? אלא מאחר שלא היו רגילים בה, הייתה זו להם עבודת פרך.

כך יכול יהודי להמיר את עבודת הפרך של הגלות על-ידי עבודה רוחנית שאינה כפי הרגליו. לכן אומרת הגמרא8, כי השונה את פרקו מאה פעמים אינו נחשב עובד אלוקים, מאחר שזו הייתה הרגילות בימיהם, אבל השונה את פרקו מאה פעמים ואחת - נקרא עובד אלוקים, כי בכך שבר את הרגליו.9 עבודה זו יכולה לבוא במקום הגלות כפשוטה, ולהכין אותנו לקראת ההתגלות הגדולה של הגאולה.





דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/12/2007 22:29 לינק ישיר 
טבלת תהילים



הפרקים ספר 1 ספר 2 ספר 3 ספר 4 ספר 5 ספר 6

א-י

צבעונית

אליהו1000

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

י-כ

צבעונית

אליהו1000

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

כ-ל

שושו999

חנון חושב

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

ל-מ

שושו999

חנון חושב

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

מ-נ

o0

שעשני כרצונו

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

נ-ס

רימוני

שעשני כרצונו

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

ס-ע

שנות2000

nosh21

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

ע-פ

תוצאמת

nosh21

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

פ-צ

צבעונית

תוצאמת

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

צ-ק

סופר אמא

Ask_Moses

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

ק-קי

תוצאמת

POUPEE

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

קי-קיט

mesama

POUPEE

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

קיט

שושו999

שושו999

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

קכ-קל

HEBROW

בן שחר

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

קל-קמ

HEBROW

בן שחר

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM

קמ-קנ

HEBROW

בן שחר

שרית560

sos10

י.קרויצפלד

תופיM




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/12/2007 22:41 לינק ישיר 
עידכון תהילים


עידכון תהילים



ספר שביעי

מינורי א-כ

שושנתוש קכ-קל

  nosn21  קל-קנ




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-8/1/2026 19:05 לינק ישיר 

לע"נ 
אברהם יעקב הכהן בן צדוק ז"ל 
גרשון צבי הכהן בן ישראל חיים ז"ל 
פסיה חנה בת יצחק הכהן ז"ל 
אברהם ישכר הכהן בן גרשון צבי ז"ל 
סמדר שמחה בת שמעון ז"ל 
דבורה פריידל בת דוד ז"ל 
יהודה משה בן יוסף ז"ל 
משה בן חנום ז"ל 
יחזקאל עמיצור בן מרים ז"ל 
אהרון בן יחזקאל ז"ל 
מרים חנה בת משה יוסף הכהן ז"ל 
שרגא בן דב ז"ל 
חיה אסתר בת רבקה ז"ל 

לרפואת 
יוסף בן גריפה 
אורה בת חיה רבקה 
משה בן רומיה 
שמעון בן תמר 

פרשת שמות 
ואלה שמות בני ישראל הבאים"
סופי תיבות של "תהלים". לרמז שבכל נדודינו, צרותינו ומצוקתינו, כאשר אנו באים מצרימה – באים 
במיצר (בצרה), טוב לאמר פרקי תהלים, שרפואה בדוקה ומנוסה היא לכל צרה שלא תבוא. וכן אמרו חז"ל 
 "יעקב כל ספר תהלים היה אומר בבית לבן".  

"הבאים מצרימה"
יעקב אבינו התפלל תמיד שיהיה לבניו הכח להיות תמיד בבחינת "הבאים" כלומר אורחים מקרוב באו, המשתוקקים 
לחזור הביתה לארץ ישראל. וזו כוונת הכתוב (ישעיה כז) "הבאים ישרש יעקב" יעקב השריש בלב בניו את 
בחינת "הבאים". ובזכות זה "יציץ ופרח ישראל". 

"וירא בסבלתם"
משה רבינו לא חיפש חלילה את חטאי ישראל, אף שהיו עובדי עבודה זרה, לא ראה את זה כלל, אלא 
"וירא בסבלתם", ראה את צרת ישראל. 

"אשר לא ידע את יוסף"
אילו היה פרעה יודע ומכיר את יוסף,את עברו ופרשת חייו, כי אז היה לומד לקח מזה שדווקא כל האמצעים 
שהופעלו כדי להביא עליו רעה ,הן על ידי האחים והן על ידי פוטיפר הם אלו הדרכים אשר הובילהו אל פסגת 
ההצלחה והגדולה, וממילא פרעה היה חושש לענות ולהציק ליהודים,פן יגרום על ידי כך לגאולתם ועלייתם 
לגדולה.  

"ותשלח את אמתה ותקחה"
ורבותינו דרשו (סוטה יב) : את אמתה, את ידה, שנשתרבב אמתה אמות הרבה 
ומתחילה מאי סברה בת פרעה, שהושיטה את ידה לקחת את התיבה, הלא ראתה שהיא נמצאת מרחוק, מניין 
ידעה שיתרחש לה נס ותתארך ידה? אלא מכאן ראיה, שלגבי כל דבר מצוה אין לעשות חשבונות, אין לפקפק 
ואין לנהוג לפי ההגיון, העיקר הוא הרצון והמעשה - והנס ממילא יבוא 

"ואלה שמות בני ישראל הבאים" 
דרש ר' יששכר דוב מבלז
"הבאים" לשון הוה. ללמדך: תמיד תמיד, כל הימים הארוכים שעשו בגלות מצרים, היו בבחינת "הבאים", כאילו רק היום באו, ועוד המה היו ספוגים באוירה של ארץ ישראל. כי לא הושפעו ולא נשתנו מאומה בהשפעות הסביבה המצרית.

"של נעליך מעל רגליך"
הדברים הללו, אמר ר' ישראל מקוברין, מופנים לכל איש מישראל : הסר את המנעולים על הרגלייך הטבעיים, החוסמים בעדך להתעלות ולהרגיש אור. ומיד תווכח "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" כי התנאים שהנך שרוי בהם מתאימים ומוכשרים להתעלות.

"ואמר לי מה שמו מה אומר אליהם"
סח ר' אברהם מרדכי מגור :
משה רבינו היה עניו מכל אדם. כששלחו הקב"ה למצרים האמין שהוא הפחות שבפחותים שבעם, והסימן - אין הוא יודע אפילו את שמו של הקב"ה, בעוד כל ישראל יודעים. טען וחשש שמא "ואמרו לי מה שמו", יבקשו לבחון אותי "מה אומר אליהם?" ומה אענה להם, הרי לא אדע ...

"ותתצב אחותו מרחוק, לדעת מה יעשה לו"
למה עמדה מרים מרחוק ?
אמר רב : לפי שהייתה מרים מתנבאת ואומרת : עתידה אמי שתלד בן, שמושיע את ישראל מיד מצרים. וכוון שנולד משה, נתמלא כל הבית כולו אור. עמד אביה ונשקה על ראשה. 
אמר לה : בתי, נתקיימה נבואתך !
וכוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפח לה על ראשה.
אמר לה : בתי, היכן נבואתך ?
וזהו שנאמר "ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו" לידע מה יהא בסוף נבואתה.

שבת שלום ומבורך7;ᥧ7;ᥧ




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > רוחניות > תהילים חלוקה שבועית > פרשת שמות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext