פרשת וישלח

ויצו יעקב את המלאכים לאמר בדברכם אליו בשמי וקראתם לו "אדון" , כי מלך הוא בשעיר ועלי לכבדו, ואמרתם אליו כה אמר אחיך יעקב עשרים שנה עבדתי את לבן הארמי בכל כוחי ויתן לי ה' עושר וכבוד ואם אמנם רמני לבן ויחלף את משכרתי מאה פעמים, בכל זאת לא חסר מרכושי דבר כי ראה ה' את יגיע כפי ויושיעני. ועתה אנכי הולך אל אבי ואמי לראות את שלומם, ואשלחה להגיד לך אדוני לאמר אל נא תאמר ברכת יצחק אבי העשירה אותי! ולא תקצוף עלי ולא תעשה עמדי רעה! ויען עשו את מלאכי יעקב בגאוה ובוז לאמר הלא שמעתי אשר עשה יעקב ללבן דודו, כי לקח את בנותיו וינהגן כשבויות חרב  ויקח את כל רכושו ויברח ולא זכר את החסד אשר עשה לבן עמו כי גדלו וירוממהו וייטב עמו על כן אנכי הולך לקראת יעקב ונקמתי ממנו את נקמתי ואת נקמת לבן אחי אמי! וישובו המלאכים אל יעקב ויאמרו לו באנו אל האיש אשר אמרת אחיך הוא ונדבר אליו ככל אשר צויתנו ונשמע את דבריו הקשים אשר ענה אותנו, כי לא כאח יתהלך אתך, כי אם כעשו הרשע השואף לשפוך דם נקיים כי אסף אליו ארבע מאות איש כולם גיבורים והולך לקראתך. ויצר ליעקב מאד פן יהרג במלחמתו עם עשו את אחד מאנשיו ויתפלל אל ה' לאמר אמנם ה' אלהי הבטחני לאמר היטיב איטיב עמך ושמרתיך בכל אשר תך אולם שנים רבות עברו מהעת ההיא ומי יודע אם לא חטאתי נגדך ואת הרע בעני עשיתי? והיה בקום עלי עשו, ונתתי בידיו לעשות עמדי כטוב בעיניו על כן אנכי מתחנן אליך ה' עשה נא עמדי חסד חנם וחשכת את עשו מהלחם בי ומשפך דם!...וישמע ה' את קול תפילת יעקב וישלח ארבעת אלפים רבוא מלאכים לקראת עשו ויהיו בעיניו כאנשי חיל מלובשים בגדי ברזל ורוכבים על סוסים אבירים ויושבים במרכבות יפות... ויחרד עשו ויבהל.

יעקב אבינו ידע שעשיו לא סולח לו ורצה לדעת מה מצבו. אך יעקב אבינו לא שכח את המימרא בפרקי אבות "תיתרחק משכן רע ואל תיתקרב לרשע" ידע יעקב אבינו שאחיו עשיו רשע מרושע וחכם גדול ברישעתו וסירב לשלוח אליו שליחים שמע יצרף אותם למחנה שלו לכן החליט יעקב אבינו לשלוח אליו מלאכים ממש שהוא ברא אותם מהמיצוות והמרשים הטובים וגם הוא בחר אותם מהטובים בותר שלח לו חטיבה מוברחת של מלאכים של ממש הינה הגיעו אל עשיו המלאכים תפסו אותו בפינה שהוא לבד והחלו להרביץ בו מכות נימרצות וקשות ועשו נילחץ וצעק וראה כבר את המוות מול העיניים וצעק מה אתם רוצים אני הנכד של אברהם  וציפה שזה יזעזע אותם ענן זכותו של אברהם אך ניסיונו כשל והם המשיכו להרביץ בו וזעק עיזבו אותי אני הבן של  יצחק והם עונים לו אז מה שאתה בנו ומכים בו עד זוב דם וזעק זעקה אחרונה אני אח של יעקב ופתאום ניפסקה הקטטה ועשיו נשם לרווחה מגועל בדם והם החלו לבקש ממנו סליחה לנקות אותו ולהתחנן סליחה מכבודו לא ידענו שאתה אח של יעקב בבקשה אל תספר לו של  יקפיד עלינו ומהפחד שפחדו עשיו הזדעזע מהתגובה ואמר בליבו מה אחי יעקב כך בנה לו שם בעולם ויותר מאברהם ויצחק ואך אני לא שמעתי עליו מענין מה קרה איתו ונכנס לעשיו פחד מיעקב לכן כשפגש את יעקב חיבק אותו ונשטח לפניו ולא כמו שהבטיח לשליחיו שהוא יהרוג אותו וכך הצליח יעקב ע"י חטיבת מלאכיו לנטרל את התלהבות עשיו.

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום (וישלח לב-ד)

ואחרי שנפרד יעקב מלבן שלח לבן לבנו בעור שהיה בן שבע עשרה שנה והיה נכדו של נחור ושמו היה אבי חורף ועשרה בעלי מלחמה וצוה להם לצאת מהר וליירט את יעקב ושלח עמהם אגרת אל עשו וזו לשונה "בודאי שמעת את הרמיה שעשה לי אחיך יעקב שבא לביתי ערוך וחסר כל ובטוב יצאתי לקבל פניו והבאתיו לתוך ארמוני וכבדתי אותו. ונתתי לו את שתי בנותי ואת שתי שפחותי לנשים. ועל חשבוני נעשה בעל ממון רב בכסף וזהב ועבדים ושפחות ומקנה רב. וכשנעשה עשיר מופלג גנב ביום שהלכתי לגזוז צאני קם וברח עם כל בני ביתו ונכסיו לארץ כנען,  ולא היה לו נימוס לפחות לתת לי לנשק את נכדי פתאום הובילם כשבויי חרב, ולא די בזה אלא אף גנב ממני התרפים שהם אלה ועכשיו הוא נמצא על הר הנהר הנקרא נחל יבק. לכן אני מודיע לך שיש לך הזדמנות להתנפל עליו פךתאום ולעשות בו כחפצך, כי יודע אני שאתה כועס עליו מאד מאד ודרך אגב תנקום ממנו גם נקמתי על השפיכות דמים שגרם לי ואודה לך מאד". וכשקרא עשו את האגרת הזאת כעס מאד על יעקב ונתעוררה בו שנאתו הישנה ששנא אותו מזה ל"ד שנה על שלקח ממנו הבכוה והברכות. כפי שקראנו בפרשת תולדות וכך אסל ד' מאות איש היינו ששים של ביתו ואסף מאנשי שעיר שלש מאות וארבעים איש בעלי מלחמה והכין חיל מעולה בשמונה מחלקות ועל כל חמישים איש הפקיד מפקד שיאמנם כיצד לפעול ובנו אליפז היה אחד המפקדים. ועשו היה באמצע חילו כדי שיעשו את מה שיצוה עליהם והלכו לקראת יעקב.

ולאמנו רבקה נודע הדבר ע"י אנשי ממכיריו שהלכו לארץ כנען וסיפרו לה את הכל ואמרו לה שיעקב זקוק לעזרה. ורבקה שלחה לו שבעים ושנים עבדים חזקים ובעלי מלחמה, והלכו ליעקב ומסרו לו בשמה בני, שמעתי שבלב עשו אחיך נתעוררה השנאה הקדומה וערך צבאו כדי להרגך. אני מיעצת לך לנהוג עמו בטוב, ובהכנעה גדולה ותתן לו מתנות כדי לסתום פיו ואם ישאלך מה עבר עליך ספר לו הכל ואל תעלים ממנו דבר. וחלוק לו כבוד, כי סוף סוף אחיך הגדול הוא.

ויש אומרים שיעקב לא ידע כלל על החיל שהכין עשו נגדו, אבל הוא נתעורר מעצמו, שהרי יעקב היה בודאי צריך לעבור את אדום שהיא עירו של עשו, כי משם היה הדרך לארץ כנען, והיה חושש שמא יצא עשו לקראתו ויהרגנו, ולכן היה מוכרח להקדים ולפייסו.

וישלח יעקב מלאכים וגו' הוא שלח כמה מאנשיו שילכו לפני אל עשו אחיו לארץ שעיר לשדה אדום עיר זו היא בין חרן ובין ארץ כנען .

ויצוו אתם  לאמר כה תאמרון לאדני לעשיו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה (וישלח לב-ה)

ומעשה שהיה ברבנו הקדוש שאמר לו לר' אפס שיכתוב אגרת בשמו למלך אנטונינווס וכשהביא לפניו האגרת לאישור קרא בה כך מיהודה הנשיא לאדוננו המלך אנטונינוס נטל האגרת וקרעה לגזרים. אמר לו אתה צריך לכתוב מעבדך יהודה למלך אנטונינוס אמר לו ר' אפס למה משפיל הנשיא עצמו בפניו, השיב לו ואמר וכי חשוב אני מיעקב אבינו שצוה לאנשיו לאמר כה אמר עבדך יעקב.

אמר יעקב ואל תחשוב שנעשיתי עשיר גדול וחשוב, אלא עם לבן גרתי גר אני ואל תשנא אותי בגלל הברכות שלקחתי ממך כי אבי ברכני לאמר הוי גביר לאחיך לולא נתקיימה בי אחת מן הברכות ואע''פ שגרתי עם לבן הרשע קיימתי תרי"ג מצות ולא למדתי ממעשיו הרעים הוא רק רימה אותי שבזמן שאני הטבתי עימו.

עם לבן גרת (וישלח לב-ה)

פעם אחת נזדמן לו לבעש"ט להיות בבית נוכרי, והיה באותו בית אליל של עבודה זרה. כשיצא מהבית, היה שרוי בשמחה גדולה, ואמר לתלמידיו: אני שמח מאוד, שבשעה אחת קיימתי כל התורה כולה, כי עבודה זרה דינה כדבר מאוס, ואסור להרהר בדברי תורה במקום המטונף, ומה ששמרתי מחשבתי מלהרהר בשום דבר מדברי תורה נחשב לי כאילו קיימתי כל התורה.

ואמר על זה הרב הצדיק ר' דוד מדינוב ז"ל: לכאורה הפסוק "עם לבן גרתי", לפי פירוש רש"י "ותרי"ג מצוות שמרתי", אינו מובן: הלא כמה מצוות הן תלויות בארץ, שלא היה יכול יעקב לקיימן! כי לכן גר בחו"ל אולם לפי המעשה של הבעש"ט ניחא: גם כאן, בבית לבן, היה מלא הבית תרפים וגילגולים, וכשנכנס יעקב לבית לבן הוכרח לשמור מחשבתו מלהרהר שם בשום ענין מדברי תורה, ודבר זה נחשב לו כאילו קיים כל התורה (אמרי חן).

באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו (וישלח לב-ז)

 ולכאורה מדוע המלאכים הפחידו את  יעקב באמרם אליו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו, ז"א שהוא מתכנן לערוך אתך מלחמה ואז התוצאות יכולות להיות חמורות ולכן ויירא יעקב וייצר לו, ואולם אין כונת המלאכים לעורר פחד ובהלה אצל יעקב, אלא אדרבא הם באו והודיעו לו שאין לו מה לירא מפני עשו, כי ה' עמו בכל אשר יפנה, ובדרך רמז אמרו לו וארבע מאות איש עמו, ז"א כאשר תוסיף ארבע מאות שהיא אות ת לעשו יתקבלו אותיות תושע, ז"א מאותה צרה תוושע ואין לך מה לחשוש מפניה (וידבר יוסף)

ויירא יעקב מאד ויצר לו (וישלח לב-ח)

"ויירא יעקב" שמא יהרג, "ויצר לו" אם יהרוג הוא את אחרים (רש"י). לכאורה יש להבין, למה היה חושש פן יהורג את עשו, והלא בדין הוא שיהרגנו וכמו שאמרו רבותינו חז"ל בתלמוד (סנהדרין עב.). "הבא להרגך השכם להורגו"?

ונראה לומר כי הנה אמרו חכמינו על נירון קיסר שהיה ממלכי אדום ונתגייר ויצא ממנו רבי מאיר וכידוע נקא רבי מאיר בשם "אחרים" "מאן אחרים רבי מאיר" (הוריות יג).

וזהו שכתב רש"י "ויצר לו שמא יהרוג את אחרים" צר היה לו ליעקב אבינו שמא יהרוג את עשו, שממנו עתיד לצאת רבי מאיר המכונה בשם אחרים (פנינים יקרים).

ויש מפרשים על פךי משל מעשה שהיה במלך צרפת שהיה לו יועץ חכם חרשים חוזה בכוכבים ובקיש באצטגנינות, והיה מגיד לו תמיד נסתרות ועתידות היה מאמין בו מאד לרוב חכמתו, ויעשירהו ויכבדהו. והנה יום אחד נהפך לב המלך עליו, על ידי הולכי רכיל שדיברו לשון הרע על היועץ מרוב קנאתם בו, שכאילו קשר היועץ קשר עם אויבי המלך להדיחו ממלכותו, ותיכף גזר אומר להביא לפניו את היועץ, ועלה בדעתו להכנס עמו בדברים טרם יהרגו כדין מורד במלכות.

והנה כאשר הובא החוזה בכוכבים לפני המלך, פנה המלך בשאלה האם יש בידך לחזות מה צפוי לך בעתות כאלה? ויאמר החוזה יש ויש, אמר לו מלך אם כן הגידה נא לי יום מותך ויבהל החוזה מאד שהרגיש כי רעה נגד פניו ויתבונן לחשוב במפת הכוכבים בלוחות ויעש כן בחכמה למראה עיני המלך כאילו הוא רואה במפת הכוכבים והמזלות ואחר איזה רגעים השתנו פניו והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו. ויאמר למלך אדוני המלך! הכוכבים גילו לי כי סכנה גדולה מרחפת על ראשי, אולם צר לי מאוד כי על ידי הכוכבים נודע לי שיום מותי יהיה לפני יום מותו של המלך, ולא על עצמי אני דואג, אלא על אדוני המלך כי קרב קצו, וקץ ממלכתו האדירה.

וישתומם המלך למשמע אזניו, כי דברי החוזה הטילו עליו אימה ופחד, ויירא לנגוע בו, ואז הוציא לאור משפטו, ויצא זכאי לפני המלך, ואדרבה שם המלך משמר ללוות את היועץ בכל אשר ילך כי האמין שדברי חזונו יבואו באחרית הימים, ועל זה נאמר (קהלת ז יב) "החכמה תחיה בעליה".

והנמשל הנה ידועים דברי חכמינו (סוטה יג) שרבקה נתנבאה שיעקב ועשו ימותו ביום אחד, כמו שנאמר "למה אשכל גם שניכם יום אחד", ואף על פי שמיתתם לא היתה ביום אחד ממש, מכל מקום נקברו ביום אחד, שכאשר עיכב עשו אתקבורת יעקב במערת המכפלה, נטל חושים בן דן מקל והכה בראשו של עשו ובא יהודה והשלים הריגתו כמו שכתוב "ידך בעורף אויבך" נמצא שדברי רבקה "למה אשכל גם שניכם יום אחד" נאמרו ברוח הקדש, ולכן "וירא יעקב" שמא יהרג, "ויצר לו" שמא יהרוג ואז ימות גם הוא כאחיו לקיים נבואתה של רבקה (ממרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט''א).

ויש  מפרשים "ויירא יעקב" מתיירא היה יעקב אבינו מפני קטרוג, על שום שלא קיים במשך עשרים ושתים שנה מצוות כיבוד אב ואם, מה שעשו כן קיים באותו זמן ומרומז ב"ויירא", כפי שנאמר "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא יט, ג) "ויצר לו" על שום שנשא שתי אחיות לנשים, ומרומז ב"ויצר" כפי שנאמר "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור" (ויקרא יח, יח).

ולפיכך חצה את בניו לשני מחנות מחנה אחד של לאה וילדיה, ומחנה שני של רחל וילדיה, אמר לפחות ינצל מחנה לאה שלא נשאה לו באיסור ולא תסבו בגלל האחרת (מלא העומר דעת זקנים מבעלי התוספות).

ויש מפרשים "ויצר לו" היה מיצר על מיתת אביו יצחק, כלומר מאחר שאמר עשו "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" חשב יעקב שמא אביו מת ולכן החליט עשו לצאת לקראתו להורגו. (לבוש יוסף)

פרשת וַיִּשְׁלַח

קובץ שמע בלבד:

http://www.youtube.com/watch?v=YQpoYIEP6-I

"עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה"(לב,לג).

היצר הרע משול לזבוב , וזבוב בד"כ ניגש לאיפה שיש פצע פתוח, אפילו פצע קטן, לא מדובר בחיה שעוקצת ויוצרת פצע בגוף האדם אלא פשוט מאוד מחפשת פצע פתוח בגוף האדם ודרך הפצע הזה הוא יכול להעביר חלילה מחלות ממקום למקום מספיק שהזבוב יושב על הפצע כמה שניות והוא עובר לאדם אחר וכך הוא יכול להדביק את האדם במחלה קשה, וכך דרכו של היצר הרע

אנו רואים זאת בשני מקרים בפרשה:

יום לפני המפגש עם עשו הרשע יעקב הולך להביא פחים קטנים שהוא שכח ונתקל בשרו של עשו שהמדרש אומר שהוא כוחו של הרע (יצר הרע) והוא נאבק איתו במהלך הלילה ולקראת בוקר יעקב מנצח אותו, אך אותו מלאך שבא מכוחות הטומאה פוגע פיזית ביעקב וגורם לו לצליעה ,

והתורה מציינת מייד את המצווה שאסור לנו לאכול מגיד הנשה

 גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה.

וגם אם אדם יאכל את הגיד בטעות הוא לא יהנה מהטעם שלו כי בד"כ איזור טומאה למאכל בגוף הבהמה הוא בעל טעם מר ואיזור הזה של גיד הנשה הוא איזור ששייך לקליפות הטומאה וכשם שאדם לא יכול לאכול קליפה של ביצה כך גם את הגיד הנ"ל לא ניתן לאכול,

למעשה יצר הרע ניסה למצוא דרך לפגוע ביעקב הוא חיפש איזה פתח קטן כמו הזבוב שמחפש פתח קטן, ולכן התורה הזהירה אותנו מראש בנושא וכך לא היה ניתן לפגוע מיעקב וכך אנו נשמרים מאיסור בזכות התורה הקדושה ולא נפגעים מקליפות הטומאה שבבהמה.

אך יצר הרע לא נח לרגע ועובד שעות נוספות ואנו בהמשך הפרשה רואים

איפה הוא כן הצליח לפגוע איפה אותו "זבוב" מצא פתח להיכנס.

"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"(לד,א)

דינה יוצאת מתחום אוהל יעקב ונחטפת ע"י בן העיר שכם ונפגעת ממנו בצורה פיזית ונפשית ולמרות הרצון שלו להתחתן איתה לאחר המעשה הקשה , מדובר באירוע קשה ליעקב אבינו, נשאלת השאלה אייך זה קרה?

 מדובר בבית יעקב אבינו, צניעות וקדושה היתה בביתה הזה, לא היה

אינטרנט ולא מכשיר סללורי לא כשר , אייך בבית רוחני וקדוש כזה קרתה כזו תקלה?

"האורח חיים" הקדוש(רבי חיים בן עטר זקצו"ל) מונה שלושה סיבות ואנו נתייחס לאחרונה, נערות מהעיר שכם הגיעו עם כלי נגינה (נבל) וניגנו סביב האוהל וזה גרם לדינה שהיא שמעה את המוזיקה לצאת החוצה ומהפתח הקטן הזה קרה המקרה הקשה שלה. מדובר סה"כ בקבוצת בנות שבאו לנגן אבל המוזיקה הזאת גרמה לה לצאת מהאוהל והסוף ידוע, ללמד אותנו שדברים קטנים יכולים לגרום לנפילה קשה, אדם נמצא בחופשה מחוץ לבית ויש בקניון הצגה לילדים ויכול להיות ליצן שיצחיק את הילדים והתוכן של ההצגה יהיה נגד רוח התורה הקדושה ומכאן יכולה להיגרם נפילה רוחנית לילד והכל מדבר קטן.

שמעון ולוי כועסים על הפגיעה הקשה באחותם ובדרך של עורמה ולאחר שהם מחפשים הצדקה הילכתית הם הורגים את כל הגברים בעיר שכם ובכך הם חושבים שהם מחפרים על מה שקרה לאחותם.

יעקב אבינו כועס מאוד על המעשה של בניו ולקראת מותו הוא מזכיר שוב את המעשה ולא מאפשר לכך שלשמעון ולוי יהיה נחלה בארץ ישראל.

יעקב מבין שנעשה מעשה שלא יעשה ומדובר בפגיעה קשה, אבל הכי קל זה לתת ליצר לשלוט עלייך ולאחר מעשה קשה לחפש את הנקמה, אבל יעקב מסביר שלא זו הדרך ושקורה לאדם מקרה קשה הוא צריך קודם כל להאשים את עצמו במעשה כי אם לא היה מגיע לו לסבול את המעשה זה לא היה קורה והכי קל להאשים את אנשי שכם במעשה , צריך להבין שמה שקרה לא קרה סתם יש סיבה , לבדוק איפה הפתח למעשה הקשה ואייך אנו צריכים להשים לעצמנו גדר שמקרים כאלו לא יחזרו , ולעצור הכל ולנסות לתקן את מה שכן אפשר והחשבון נפש הוא עם עצמנו , אבל אנו רוצים להרגיע את יצר הנקמנות שלנו בזה שנחפש אשמים, ולא נשאשים את עצמנו חלילה.

לפני מספר שנים התרחש פיגוע קשה בשכונות "בית ישראל" בי-ם ובד"כ התקשורת הביאה תמונות מהזירה ובכל מקום שהיה פיגוע היו מפגינים שהפגינו נגד הממשלה וצורת ההתנהלות שלה כלפי המחבלים והרשות הפלסטנית, אך במקרה של הפיגוע הנ"ל לא היו הפגנות ושלטים ולא חיפשו אשמים ולא אמרו בהלוויות "למה שיחררו מחבלים?" אלא אמרו שצריך להתחזק! קרה מקרה קשה הוא אמור לעורר אותנו לחזור בתשובה לבורא עולם , במקום להגיד "די לטרור" נאמר שמה "די לחוסר הצניעות", "די לפריצת הגדר", והנקמה היא התחזקות בשמירת מצוות ובמיוחד בשמירת הצניעות. הקב"ה יעשה נקמה באותם מחבלים אבל המקרה הקשה אמור לעורר אותנו להחזור בתשובה.

כל אדם צריך תמיד לדעת איפה הילדים שלו נמצאים ולא משנה באיזה גיל הם , תמיד שילד יוצא מהבית צריך לדעת לאן ומתי הוא חוזר גם עם מדובר בנער מתבגר שמחפש את החופש שלנו , אולי בצורה הזאת הנער מרגיש שקצת לוקחים לו את החופשיות אבל מצד שני יודע שיש מי שאיכפת וממנו בבית שלו , ויש לו לאן לחזור, והתנהלות בצורה הפוכה ממה שצוין מביאה לכך שיש למרבה הצער הרבה "נוער שולים" גם במגזר הדתי כתוצאה מחוסר גבולות הפגנת איכפתיות של הורים לילדיהם .

ובמקום לדחות את כל אותו "נוער שולים" שיצא מדרך התורה ולהתנקר לו צריך לעשות תשובה ולהבין אייך זה קרה ומה כן אפשר לתקן.

כי הכמות הגדולה שלהם היום היא בשמת החברה כולה.

מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד בהדרכת הרב שי):

סימן סא סעיף י – צריך להשמיע קריאת שמע לאוזנו . ואם לא השמיע לאוזנו יצא , ולבד שיוציא בשפתיו . אבל לא הוציא בשפתיו אלא הרהר בלבו בבד , לא יצא.

שבת שלום!

לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות ליוסף כהן בן חווה.

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]

_________________