זה בדרך כלל נובע מהפשטת האות וזה כמובן מעיד על יכולת הפשטה.
מהי הפשטת אות?
כל הילדים למדו לעצב את האותיות באותו דגם. אעפ"כ בסופו של דבר, לכל אחד - דגם אישי.
עם השימוש בכתב, הכותב מנסה לעיתים, לוותר על העיצוב המקורי ומבצע את המינימום הנדרש בכדי שהאות תהיה קריאה. היכולת והצורך בכך נובעים או מחמת עצלות, או מחמת "יכולת הפשטה". דהיינו: יכולת הבחנה בין עיקר לטפל. היכולת הזו, היא סוג של כשרון, המאפשר לבעליה להתייחס לעיקרם של דברים תוך כדי התעלמות מפרטים שאינם רלוונטים. הדבר עשוי להעיד גם על ענייניות.
הגורם המנטרל במעט את ההפשטה, זה הרצון להיות מובן. שכן, לו נפשט באופן מירבי, עשוי הכתב להיות בלתי קריא. והכתב הוא סוג של אמירה. וכשאדם מעוניין לומר דבר מה לחבירו, עליו להיות מובן. ככל שהכותב אנושי יותר, הנטייה שלו היא לוותר על ההפשטה לטובת הבהירות.
כך, שאצל כותב שהוא גם אנושי וגם בעל יכולת הפשטה, נראה בכתב מתח בין הנטייה להפשטה, לבין השאיפה לבהירות. בכתב "אנושי" - ההפשטה עשויה - אם כן, להיות מוגבלת יותר.
|
|
