עוד על תופעת הנושרים
באשכול אחר עמדנו על כך שהגורם לנשירה אינו רק חוסר אהבה אלא פינוק וחוסר נכונות לנטילת אחריות.
הפעם אתמקד בשני גורמים נוספים שהמכנה המשותף ביניהם הוא "חוסר הזדהות":
1. הגיע אלי פעם נער בן ארבע עשרה ואמר לי שהוא רוצה ללמוד בישיבה תיכונית ולא בישיבה קטנה. שאלתיו מדוע וענה לי כך:
סבי - הוא בעל בית אשר מתפרנס למחייתו. אבי היה כנראה ילד טוב ורבותיו אמרו לו, שאם ילמד רק תורה, הוא יגדל ויהיה כמו החזון איש.
"אבי לומד כבר שנים, והוא לא החזון איש" - אמר.
במקרה הנ"ל, האבא הוא דמות חיובית אך מנותקת לחלוטין מיכולת הבן להזדהות עמה. הוא אדם בעל אישיות עדינה אך נטולת עצמה הנדרשת מ"אבא". הבן יותר ערמומי מאביו ונוצר פער מנטלי ביניהם.
2. בגלל הפחד של החברה מאימת הרחוב, קיים לחץ חברתי על ההורים אשר גורם להם לעיתים לחיות חיים חצויים. ואז, מחמת חרדה שמא החברה הנוקטת בסוג של אלימות לפעמים(לא פיסית - חלילה), לא תסגור בפניהם את שעריה.
הדבר גורם להם שלא להבחין בין עיקר וטפל, והם עשויים לדרוש מהבן דרישות שמקורם אינו הלכתי אלא חברתי.
אחד המאפיינים של גיל הבגרות הוא, שבגיל זה הנוער הוא "שוחר צדק". לאו דווקא מעצמו (לעיתים רבות הם בעצמם מסוגלים לשקר במצח נחושה - אך אבוי להורים, למורים, לרבנים אם יעיזו לשקר), בכל מקרה, הנער נחשף לחוסר היושר או לעוות בו חיים ההורים ואז נוצר קרע וחוסר הזדהות בין הילד להוריו.
 |
|
|
