| נשלח ב-25/2/2010 17:21 |
 |
| |
בין חינוך לחורבן
על הכשל בחינוכו של אבשלום, אומר הנביא: "ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית".
המשפט הזה, חדור בתודעתו של כל הורה. לא בכדי כשמגיע הבן לגיל המצוות, אביו מברך: ברוך שפטרני מעונשו שלזה.
על ההורים רובצת אחריות גדולה בחינוך הבנים.
הבעיה היא, שבכל אדם קיימים שני צרכים מקבילים, הצורך לחיות על פי כללים שהוא צורך בשעבוד מסויים ולעומת זאת -הצורך בחופש.
החינוך עונה על הצורך של הבן ב"חובה" אך במקביל הוא מאיים על הצורך האמיתי של הבן בחופש.
הגישה הגורסת כי שורש הבעיות החינוכיות, מקורן מחוסר אהבה, מלבד מה שטענו בעבר, על ההשפעה הנוצרית שבגישה זו, יש בכך ליקוי מאורות ושטחיות.
בעת החינוך דרושים אנו לשמור על הצורך בחובה ועל הצורך בחירות - של הבן. לא החיבוק הוא זה שיקנה את החירות. וככל שגדולה אישיות הבן (או הבת), כך הרצון שלו להתמרד, היינו הצורך שלו בחירות יהיה גדול יותר. ועלינו גם להקנות לו את החירות הזו. הוא באמת זקוק לה.
הקושי הוא, כיצד אכן שומרים על האיזון הרצוי בין הצרכים המנוגדים הנ"ל.
אכתוב על כך בעתיד, ובינתיים אשמח להצעותיכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 23:39 |
|
| |
מעמיק 2! כתוב בבקשה תגובה לנכתב כאן.
אשמח לתגובות כולם לפני שאמשיך לכתוב את דעתי האישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 08:11 |
|
| |
הדגשתי כבר בתגובותי הקודמות שזה עיקר הסיבה אך לא הסיבה היחידה אך יחד עם זאת בניסיון שצברו אנשי מקצוע בנושא ששוחחתי עימם רבות הם אמרו לי מפורשות שאם ההורים היו משקיעים קצת יותר רצון ומאמץ לשמוע את הילד ולתת לו את ההרגשה שיש לו למי לפנות כשקשה לו ומשהו מעיק על לבו הרבה בעיות היו נפתרות .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 10:35 |
|
| |
מי הם אנשי המקצוע עליהם אתה מסתמך?
היה לי מקרה - לא מזמן - בבחור ישיבה שהגיע אלי וסיפר לי שהוא מתראה עם בחורה מזה שנתיים ימים.
הם יותר מ "רק נוגעים נגיעה של חיבה" וקשה לו להפרד ממנה. הצעתי לו להתחתן עמה, ואמר לי שזה לא שייך משום שהיא ספרדיה. (הצדיק - כמובן אשכנזי). הוא רואה סרטים פורנוגרפיים ואינו יכול להפסיק.
מכתב ידו עלה שהבחור כשרוני למדי. הצעתי לו לעזוב את הישיבה - שבלאו הכי הוא לא לומד בה כלום ולעבור ל"מכון לב" שבבית וגן בירושלים.
כמובן שהצעה כזו היא מדי דרסטית עבורו, ועל פי עצתו של מאן דהוא, הוא הלך להתייעץ עם הר' שטיינמן שליט"א.
הר' שטיינמן שלח אותו ל"מומחה" מהסוג עליו אתה כנראה מסתמך. הלה- אברך שעובד בלב שומע.
באחד הלילות, בשעה: 23.45 הבחור מטלפן אלי ומספר לי אודות העניין עם הר' שטיינמן, ועל אודות האברך המקצועי - שמביתו הוא מטלפן. האברך המקצועי אמר לו שהוא סובל מליקוי למידה.
לבחור היה די שכל בשביל לטלפן אלי בכדי לבדוק את אמיתות העניין.
הועיל ואינני מאמין ביעוץ במקביל - על ידי שני אנשים שונים, נזהרתי בתגובתי ובקשתי לשוחח עם האברך המקצועי.
שאלתי את האברך, מנין לו שהבחור סובל מליקוי למידה, האם הוא פסיכולוג בהכשרתו, והאם עשה לו איבחון לשם אימות העניין? שאלתיו.
האברך המקצועי, היה מספיק ישר בשביל להודות שאיננו פסיכולוג בהכשרתו וכן גם שלא ערך כל איבחון לשם הקביעה שהבחור סובל מליקוי למידה.
אז מנין לך שיש לו ליקוי למידה? - שאלתי.
זה סברה פשוטה - ענה איש המקצוע המכובד. הרי הוא סיפר לך מה הוא עושה עם הבחורה.
שמעת על מה שקרוי: יצר הרע? - שאלתי.
אז למה דווקא לו יש יצר הרע ולא לכל הבחורים בישיבה? - השיב.
אין טעם שאמשיך בדבר. בכל מקרה, אני מאד סקפטי בנוגע לאנשי המקצוע עליהם אתה נשען בדבריך.
אני מניח כי מעולם לא העלת בדעתך את הרעיונות הכתובים כאן, וכי הרעיון הנוצרי אותו אתה מעלה, איננו רעיון מקורי שלך. כל רב בקצה הרחוב משתמש בו מתוך תקוה להיראות כ"מבין בענייני חינוך".
מותר ורצוי לשמוע רעיונות חדשים - כמובן שאינך חייב לקבלן. הבחירה היא בידך.
אני גם שמח ואשמח לקבל ביקורת על דברי, כולל שלילת אמיתותן של הרעיונות הכתובים כאן. אולם לא אקבל טיעונים דמגוגיים שנועדו לסתום את הפה בלבד ואין כל הוכחה של ממש אחריהם.
אם אתה איש מקצוע ואכן התנסת בזה, ספר נא איפה, מהו עיסוקך וכמה זמן אתה מטפל בנושא זה. זה ש"אנשי מקצוע" אמרו לך או מעל גבי העתונים את מה שאתה אומר בשמם, זה לא מעלה ולא מוריד. עליך לומר מיהם אנשי המקצוע, בכדי שנוכל אכן לדעת את האמת.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 26/02/2010 11:06:45
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 16/03/2010 23:30:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 11:16 |
|
| |
הגמרא אומרת שאחד התנאים אמר וחמין ושמן שסכתני אימי בילדותי היא שעמדה לי היינו החום והאהבה שהעניקה לי אימי בימי הילדות היא זאת שעמדה לי בהמשך חיי וכוונתו לומר רק מי שמקבל בימי הילדות שזהו הזמן הקריטי ביותר לבניית עצם האדם ומהותו את החום הנצרך כל כך הוא יכול לגדול כמו שצריך כשיש לו את הדלק הנצרך להמשך החיים אבל אדם שמגיל קטן אין מי שיתייחס אליו כשהוא צריך הוא מנסה להתבלט באפיקים אחרים .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 13:17 |
|
| |
אינך עונה לעניין!
האם נאמר כאן כי מי שסכו אותו בשמן זה מבטיח לו עתיד מוצלח?
שימוש מרובה בציטוטים, עשוי להוות סיסמה נבובה גם כשהציטוט עצמו ערכי וחכם.
תתיחס למה שכתבתי בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 13:35 |
|
| |
אם תעמיק בדברי התנא תשכיל להיווכח מה שכתבתי שהיה לו קשיים בימי הבגרות ומה שהחזיק אותו לעבור זאת בשלום הוא החום והאהבה שעטפו אותו בימי הילדות .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2010 21:40 |
|
| |
אני שוב ושוב מבין שאתה מעמיק ואני לא.
אך בכל אופן, אינני רואה איך אתה עונה על השאלות שאני שואל אותך.
ביקשתי שתכתוב מהו עיסוקך?
מיהם אנשי המקצוע עליהם אתה מסתמך?
האם נאמר בדברי התנא, כי כשהאם סכה את בנה זה מבטיח הצלה מכל סוג של מכשול?
אדוני המעמיק! לא מספיק להיות מעמיק, צריך לפעמים לדבר גם לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 09:56 |
|
| |
א. באם מדובר כאן בנשמות גדולות ובמקביל בכח מרד גדול- יש סיכוי שבחירותיהם עשויות להטריף את הדעת. באלו מישורים ניתן להעניק חירות, שתהא משמעותית דיה עבור בני הנעורים, אך שלא תפריח את נשמת הוריהם?
ב. בגיל צעיר מאד, כשהילדים אינם אובים ללבוש בגד מסוים שהאם מכינה עבורם, ישנה המלצה לאפשר לילדונים לבחור, מתוך אפשרויות מצומצמות שתוצענה להם. נטלתי נקודה זו בנסיון להשוותה לגישתך; האם גם כאן יש לתחום את אפשרויות הבחירה, כדי שאלו תפוקחנה ע"י ההורים? אם כן- כיצד עושים זאת. אם לאו- אנא הרחב יותר את הרעיון שהעלית.
|
|
|
|
|
