| נשלח ב-13/3/2010 21:03 |
 |
| |
האשה מנדבת בקלות ומה אתנו הגברים?
ראינו בפרשה כי הנשים נדבו את תכשיטיהם לטובת המשכן. הדבר מפליא. את היקר להן מכל, הן נתנו לטובת המשכן וכליו.
גם אצל בנות צלופחד, מצאנו את מסירות הנפש שלהן לטובת נחלת הארץ.
כיום, אנו מוצאים נשים רבות מתפללות בדבקות באוטובוס, בתחנות ובכלל. בחוגים מסויימים ישנן נשים שלומדות אפילו גמרא. (סליחה, טעות: הן לומדות תלמוד). דומה כי לנשים יש נטייה דתית יפה מזו של הגברים.
עד כדי כך, שחז"ל אמרו: בזכות נשים צדקניות - שהיו במצרים - נגאלו.
לנו הגברים, זה גורם חלישות הדעת.
החזון איש, בספרו אמונה ובטחון, כותב, כי אין לאדם לעבוד על נושא המוסר בעצמו - בלא פיקוח של מדריך צמוד - משום שקיימת נטייה באדם, לעבוד בדיוק על התחום שבו הוא בסדר. רק המדריך הצמוד, אשר מכירך היטב, בידו לסייע בידך לעבוד על הנושא הטעון תיקון אצלך.
למרות שזו אכן גדולה, מצד הנשים, לתת את היקר להן מכל - את תכשיטיהן, למרות שבאמת כל הכבוד להן עבור עבודת ה' שלהן האמיתית והכנה, למרות זאת...
למרות הכל, עדיין עיקר עבודת הנשים, אינה אמורה להיות במישור המעשי של קיום המצוות!
תחום מרחב הפעולה של האישה הוא במישור האנושי!
נראה אותה אישה, אשר מתפללת בדבקות, אשר מנדבת את תכשיטיה ואת כולה לטובת לימוד התורה של בעלה, נראה אותה מתייחסת ברוגע, בנחת רוח, בחום - גם בעיתות מצוקה של ערב שבת או ערב פסח.
רגעים אלו, וההתייחסות האנושית, הן הן זירת הקרב של האישה בעבודת ה' שלה.
שיהיה לכולנו הרבה הצלחה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 06:27 |
|
| |
מעניין שמבחינה גרפולוגית, על פי נסיוני, גם נשים שהתאפיינו בעיסוק דתי אובססיבי, הדבר לא בא לידי ביטוי בכתב ידן.
הביטוי בכתב אמור להופיע בחלק עליון מפותח המעיד על החלק רוחני. חלק עליון מפותח אינו מחייב עלייה של האותיות כלפי מעלה, כי אם השקעת אנרגיה בחלק העליון של האות. (ניתן לזהות לחץ חזק יותר בחלק העלי של האות - על ידי מישוש גו הדף או דשנות הקו, או שהכותב "שבר" את הקו).
לחילופין, אצל נשים אלו בא בדרך כלל לידי ביטוי החלק המעשי. (פרט לנשים בלתי שפויות, שאצלן הדת היא ביטוי לאי שפיותן).
אצל גברים - לעומת זאת - גם כשהחלק העליון מפותח, לא תמיד בא הדבר לידי ביטוי בהקפדה על קיום המצוות.
המסקנה העולה כאן היא, שקיום המצוות, יותר משהוא מבטא רוחניות, הוא מבטא כושר מעשי וחריצות.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 14/03/2010 11:27:12
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 08:13 |
|
| |
תודה רבה. דברי טעם , כמו תמיד
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 10:35 |
|
| |
תמיד קל יותר לנדב כשלא מחוייבים, לכן גדול המצווה ועושה, לא?
תוקן על ידי st1 ב- 14/03/2010 10:36:06
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 10:56 |
|
| |
זה אמנם נכון, אך נא לא לזלזל בנשים. כי כאמור בזכותן נגאלו.
הטענה שלי היא, שהנשים נוטות לעסוק בתחום ה"לא נכון" מצידן. במקום לעבוד על ה"נחת רוח", על המישור האנושי, הן עוסקות בתחום האינטלקטואלי והצד המעשי של הדת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 11:26 |
|
| |
יפה, אבל אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים
כשהיו צריכים לנדב למשכן לא היה עוזר "נחת רוח" הן עשו מה שצריך וזה לוותר על התכשיטים שזה באמת קשה לנשים,
לעבוד על "הנחת רוח" זה כבר עניין אחר בזמן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 11:34 |
|
| |
את בהחלט צודקת, אך בין יתר הדברים הנדרשים מן האישה, זה לנהוג בשיקול דעת ולא להכנס ללחץ.
נשים נוטות לעיתים להיות הסטריות, להכנס ללחץ מיותר מתוך הזדהות טוטאלית עם המצב.
הדבר נובע מיכולת הזדהות - אשר נעדרת מגברים והם נותרים תלושים מן המציאות.
התלישות של הגבר מאפשרת לו להוותר מחוץ למציאות.
בגלל הבדל זה לגברים יש את הפרווילגיה להיות עם חוש הומור מרובה מזה של הנשים.
(כמובן שיש גם נשים עם חוש הומור ומדובר כאן בהכללה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 16:05 |
|
| |
העניין הוא שלפעמים קל יותר לעשות מעשים כבירים מאשר למלא את החובות הקטנות של היום יום.
לכן גם אינני ממליץ ללמוד ממה שאדם עושה, היינו: מהעיסוק שלו, אלא מהאופן שהוא עושה.
כך לגבי גמילות חסדים, כך לגבי עיסוק באמנות ולהבדיל: כך גם לגבי לימוד התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 16:42 |
|
| |
היום הרבה נשים משקיעות במצוות הדת שהם בעצם פטורות מרובן כמו תפלה שלוש פעמים ביום וכו' במקום שבזמן הזה ישקיעו יותר מאמץ באוירה רגועה ונינוחה בבית .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 17:09 |
|
| |
במה תרמת לנושא?
אבל הפעם מעמיק - צדקת!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 14:44 |
|
| |
דרך אגב נשים לא פתורות מ3 תפילות ביום
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 15:05 |
|
| |
מי פטר אותן?
רק אמרתי שמרחב ההתמודדות שלהן, אינו בתחום הזה.
|
|
|
|
|
