| נשלח ב-22/3/2010 23:14 |
 |
| |
אימפולסיביות בכתב היד ובחיים
אימפולסיביות, זו התנהגות המונעת מדחפים רגשיים.
אדם אימפולסיבי, עשוי להיות טוב לב - מטבעו, אלא שלעיתים התנהגותו כלפי הזולת, עלולה לחרוג מנטיותיו הנפלאות.
זאת בשל מזגו הסוער, בגלל רגש חזק הפועם בו.
אם הוא אדם רגיש וטוב לב, הוא מאד יתחרט על מעשיו - כשכבר יהיה מאוחר.
בכתב היד האימפולסיביות באה לידי ביטוי בקוים נזרקים בלא שליטה. בקו לא "מצוייר" אלא מושלח הלאה. וכך הוא גם מתנהג במציאות.
כשבא אלי בחור עם כתב/אופי כזה ושואל איזה בחורה הוא צריך, אני ממליץ לו לעשות פסק זמן ולהמנע מלהפגש עם בנות.
כל עוד הוא אימפולסיבי, אשתו וילדיו וגם הוא עצמו, יהיו מסכנים.
לחילופין, אני מציע לו "תכנית שיקומית", אשר אמורה לסייע לו לשלוט על מידותיו.
מהי התכנית עליה אני אמור להמליץ - לדעתכם?
אשמח לתגובותיכם.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 22/03/2010 23:49:48
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2010 08:55 |
|
| |
בתור אימפולסיבית קצרה רוחי ואני רוצה את התשובה כאן ועכשיו 
נ.ב. יש בי משהו אימפולסיבי, באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2010 09:12 |
|
| |
רק שלא יקח אשה כנועה וצייתנית, זה עשוי להיות מתכון לנישואים עגומים (סוג של אשה מוכה, גם אם לא בפועל. אשה שסופגת ולא מגיבה).,צריך לקחת בחורה דינאמית עם פלפל שתעמיד אותו במקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2010 11:42 |
|
| |
אז את מציעה אולי, מתכון למלחמת שוורים, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 11:56 |
|
| |
זאת לא חייבת להיות אשה אגרסיבית. יכולה להיות נעימה וחמודה, אבל חייבת להיות קצת אסרטיבית ועומדת על שלה. כי התחושה של אשה שסופגת ומבליגה על קפריזות (במיוחד אשה שגדלה בתרבות המערבית) היא תחושה של השפלה ונחיתות. לא של שוויון וחברות כמו שמצפים מנישואין. אבל אם היא עונה לו אז לפחות לא שמרה בבטן וגם יש סיכוי שזה יעמיד אותו במקום אגב, מה ההגדרה של אישיות אימפולסיבית? כמעט רוב בני האדם מתפרצים ועושים דברים בלי שליטה (במיוחד בבית). גם אני לפעמים צורחת (ככה-  )  ובכ"ז לא הייתי קוראת לעצמי אישיות איפולסיבית. אני מאמינה, על סמך היכרות אישית, שגם 'מקווה' לא ממש עונה להגדרה. אז איפה עובר הגבול?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 13:35 |
|
| |
זה כמו לשאול אותי, היכן עובר הגבול בין טיפש לחכם. למרות שלא ניתן למתוח גבול כזה, הרי לא פעם עומד לפנייך אדם שאת מבינה מייד כי כשחילקו את השכל המסכן לא היה שם. או לחילופין, כשלפנייך מישהו חכם, את יכולה לחוש בזאת. לא בכל מקרה דרושה הגדרה מדוייקת. הוא הדין ביחס ל"נחמדות" או לכל תכונה אחרת.
זה שאדם מתפרץ לפעמים, זה לא אומר שהוא אימפולסיבי. בכל אופן, ישנם אנשים שמתאפיינים - יותר מיתר הבריות - בהתנהלות שהמניע שלה הוא ריגשי. וזה קורה יותר מדי. אין זה אומר כי הם חסרי תקווה. אדרבה!
הדבר נתון לשינוי ועל האדם לעבוד על מידותיו ולהתנהג באופן רגוע ומחושב.
אז אינני יודע איך את קוראת לעצמך אך זהו העניין - לדעתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 00:36 |
|
| |
כיצד נסייע ליצורים אימפולסיביים:
הסיוע מורכב משלבים. ראשית, יש להבין את המקור לאימפולסיביות.
יש מקרים שמדובר בנתוני אופי מולדים, ואז הדרך לצאת מזה היא הרבה יותר קשה.
אולם במרבית המקרים, מדובר בסימפטום בלבד.
כשהאדם אינו חי כפי שהוא אמור לחיות, הוא עשוי לההפך לעצבני.
בכדי לאתר את המקור, יש לאבחן את ה"נועץ", בכדי להבין מהו הגורם הרלוונטי לגביו וכן בכדי לחשוב על הדרך הנכונה - עבורו - לצאת מן המצב הבעייתי.
אם האדם אינו חי כפי שלדעת ה"יועץ" - הוא אמור לחיות, על היועץ להציע לנועץ תכנית ההולמת את אישיותו ואת כישוריו.
אם הגורם לבעיה הוא מולד, חלילה, יש לזהות אצל הנועץ את הכלים הקיימים אצלו, שיסייעו לו להחלץ מן המצב.
אחת האפשרויות, למשל, היא שהוא אדם אינטלגנטי.
במקרה כזה על היועץ לעבוד במישור השכלי, כי דרכו ניתן יהיה להגיע עם הנועץ להבנה מעמיקה, וביכולת ההבנה שלו, יוכל(אולי) לשלוט על עצמו.
|
|
|
|
|
