1. התלמיד המצטיין באחת מכיתות ח' בירושלים, היה תלמיד ספרדי. הוא התקבל לישיבת אימרי נועם - ברמות.
לאחר זמן, אחד מן האשכנזים החליט להכנס לישיבת קול תורה ואז ישיבת אמרי נועם הוציאה את הבחור הספרדי מן הרשימה, משום שאין עמו ג' אשכנזים. (זה קרה לפני שנתיים בדיוק).
2. תלמיד ממשפחה אמריקאית, נער אינטלגנטי ביותר, עדין, רגיש וטוב לב, החליט - בניגוד לרוח הנושבת במשפחתו הרחבה, להתמסר לתורה.
מדובר בנער נבון ובוגר, שמבחינתו, ההליכה לישיבה קטנה ולא לישיבה תיכונית(כדוגמת מערבא), היא בבחינת מסירות נפש מסויימת ומתוך בחירה אישית ממש.
את השינוי הגדול הוא עשה השנה מתוך השפעה חיובית של רבותיו.
את ההצלחה הגדולה, הוא השיג לפני כמה שבועות, כאשר התקבל לאחת מן הישיבות הטובות ביותר.
היה זה לאחר שיחה אישית עם ראש הישיבה, שהכיר - כנראה, באיכותו הייחודית של הנער.
גם הבחור שמע שהתקבל, גם רבותיו וגם הוריו.
על הכשלון הגדול הוא התבשר הערב.
הערב נודע לו כי הוא לא התקבל לישיבה.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 06/07/2010 23:43:26
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 06/07/2010 23:45:36
נשלח ב-7/7/2010 00:11
סיפורים מקוממים. ואני, האזרחית הפשוטה- אין לאל ידי דבר, פרט לחירוק שיני.
עבודת ה' החיצונית והשטחית, חוסר היכולת להישיר מבט פנימה. בשם היפיפות המזויפת יש "עובדי ה" שכתבו להם תורה משל עצמם, ולפיה, כמובן שהם ורק הם המקוטלגים למעלה, ואין סיכוי לאף אחד אחר. אנשי אמונה אבדו...
נשלח ב-7/7/2010 07:59
גרפולוגיה כתב:
1. התלמיד המצטיין באחת מכיתות ח' בירושלים, היה תלמיד ספרדי. הוא התקבל לישיבת אימרי נועם - ברמות.
לאחר זמן, אחד מן האשכנזים החליט להכנס לישיבת קול תורה ואז ישיבת אמרי נועם הוציאה את הבחור הספרדי מן הרשימה, משום שאין עמו ג' אשכנזים. (זה קרה לפני שנתיים בדיוק).
ראשית אני משער שזה נעשה מסיבות דתיות ולא מסיבות של גזענות.
למה הוא לא פנה ללום?
האם לא ניתן היה להוציא חוות דעת גרפולוגית שלילית על ראש הישיבה ולאיים עליו לפרסם בבחדרי חרדים, אצל השופט אדמונד לוי זה עבד.
ומה רע בכך שאותו ספרדי הכיר את החיים החרדים בגיל 13 ולא בגיל 30, זה נתן לו אפשרות לשנות כיוון ולפחות להציל את חייו (אינני יודע מה הוא עשה עם הידע אבל הקב"ה זיכה אותו שיפקח את עיניו ויראה את החברה שסביבו).
2. תלמיד ממשפחה אמריקאית, נער אינטלגנטי ביותר, עדין, רגיש וטוב לב, החליט - בניגוד לרוח הנושבת במשפחתו הרחבה, להתמסר לתורה.
מדובר בנער נבון ובוגר, שמבחינתו, ההליכה לישיבה קטנה ולא לישיבה תיכונית(כדוגמת מערבא), היא בבחינת מסירות נפש מסויימת ומתוך בחירה אישית ממש.
את השינוי הגדול הוא עשה השנה מתוך השפעה חיובית של רבותיו.
את ההצלחה הגדולה, הוא השיג לפני כמה שבועות, כאשר התקבל לאחת מן הישיבות הטובות ביותר.
היה זה לאחר שיחה אישית עם ראש הישיבה, שהכיר - כנראה, באיכותו הייחודית של הנער.
גם הבחור שמע שהתקבל, גם רבותיו וגם הוריו.
על הכשלון הגדול הוא התבשר הערב.
הערב נודע לו כי הוא לא התקבל לישיבה.
מה קרה? המסכן לא יודע להתמודד עם כשלונות? הרי תמיד יש כאלו שלא מתקבלים.
וחוץ משה מי אמר שזה לא לטובה שלא ילמד כעת בישיבה תיכונית ותהא לו תעודת בגרות ביד ובעתיד בגיל 18 יוכל לקבל החלטות יותר בוגרות. אולי זה יעזור לו דוקא להיות תלמיד חכם.
לפעמים אנחנו לא רואים את החשבון הכללי של הקב"ה ואנו ברגע מסויים חושבים שלא טוב. מי שסבור שיש מנהיג לבירה צריך לראות את התמונה בגדול.
עלינו לזכור את הגמ':
"רב יוסף ברי' דר"י בן לוי חלש ואיתנגיד כי הדר אמר לי' אבוה מאי חזית, אמר לו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו בני עולם ברור ראית, ואנן היכי התם, כי היכי דאיתו אנן הכא הכי אתינן התם. ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו."
הרי כבר שנינו:
"ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים"
ז"א שכמאמינים עלינו להציב את סולם הערכים הפוך מכפי שהרחוב רואה אותו (דעת בע"ב הפך דעת תורה).
המקום העליון - נהנה מיגיע כפיו וירא שמים.
המקום השני - נהנה מיגיע כפיו (אשינו ירא שמים).
המקום התחתון - ירא שמים (שאינו נהנה מיגיע כפיו).
ז"א שכקבוצה (ואינני מדבר ח"ו מיחידים שבקבוצה) הקבוצה שמחנכת ליראת שמים בלא להנות מיגיע כפים, חשובה אצל הקב"ה פחות מהקבוצה המחנכת ליגיע כפים בלא יראת שמים.
כך שהמונח נשירה (במובן נפילה), אם הבחורים מצליחים להתחנך כיאות אינו שייך כאן (אולי הוא שייך על כך שיש פחות חרדים אבל מנגד יש כאלו שזוכים להשאר בזכות זה שהם מרגישים התנשאות על אלו שלא זכו להגיע לאותם מוסדות יוקרה).
אני גם משער שהם הבינו שדחיית השונה היא חלק מהווי העולם החרדי הליטאי, מה שעושה אותם למיודים במינם.
נשלח ב-7/7/2010 09:30
אחרי מלא זמן שלא הייתי פה מפאת קוצר זמן נכנסתי לכאן ושמחתי לקרוא את דבריך, שרפ אני מצדדת בדעתך שהכל משמים ורוצה לספר פה משהו שקרה לי אישית: למרות היותי בת למשפחה אשכנזית טובה לא התקבלתי לסמינר מסיבות שונות ונאלצתי ללכת לסמינר אחר בסינר האחר הפחות נחשב קיבלתי כ"כ הרבה כלים לחיים ולמדתי במסלול יחודי הקיים רק בו התחברתי לבנות מקסימות ממשפחות קצת אולי פחות סטייל אבל בהרבה דברים הם היו יותר אחותי הקטנה ממני בשנה התקבלה לסמינר הנחשב והיה לה הרבה יותר קשה ממני בשנות הבחרות עם מלחמה תמידית במעמדה החברתי והאישי
לא יודעת מה ולמה אבל ממרום שנותי אני יודעת ה' הובילני לדרכי הנכונה באהבה
נשלח ב-7/7/2010 09:57
1. גם אני יודע כי הכל לטובה (ואייחד אולי על כך אשכול חדש לרגל שלושת השבועות). הבעייה כרגע היא, שהבחור אינו יכול להתקבל לשום ישיבה תיכונית. הוא חסר רקע מתאים ובנוסף ההרשמות לישיבות התיכוניות הסתיימו מזמן. מדובר בבחור איכותי ביותר ועל כן מן הנמנע לשלוח אותו למקום בו ההרשמה תמיד נשארת פתוכה. 2. אני מדבר על התופעה האנושית, או לייתר דיוק: הבלתי אנושית. לא הבחור הוא הנושא אלא ההתנהלות החברתית בלא לערוך השוואות עם חברות אחרות. 3. ביחס לסיפור הראשון, בניגוד למה ששרפ משער כי הסיבות לאי קבלת הבחור הספרדי לפני שנתיים, איננה מסיבות דתיות בכלל אלא רק מסיבות גזעניות. הבחור השני הוא אשכנזי, גם שם הסיבה לאי קבלתו איננה מטעמי דת.
נשלח ב-7/7/2010 10:02
הסיבה העקרית לאי קבלת השניים היא היות מקבלי ההחלטות זבלי אנוש, וסליחה על הביטוי המחפיר. אכן, הצער שנגזר על הנערים נובע מרצון ה',ורצונו הוא הטוב, אבל הבחירה של מנהלי המוסדות ברע ובמעוות היא עוונם והם ישאו בתוצאות.
נשלח ב-7/7/2010 10:12
גרפולוגיה כתב:
3. ביחס לסיפור הראשון, בניגוד למה ששרפ משער כי הסיבות לאי קבלת הבחור הספרדי לפני שנתיים, איננה מסיבות דתיות בכלל אלא רק מסיבות גזעניות. הבחור השני הוא אשכנזי, גם שם הסיבה לאי קבלתו איננה מטעמי דת.
נו ברור.
פשוט כתבתי על סמך תקדים עמנואל.
נשלח ב-7/7/2010 10:13
מקווה כתב:
הסיבה העקרית לאי קבלת השניים היא היות מקבלי ההחלטות זבלי אנוש, וסליחה על הביטוי המחפיר.
אל תשכחי שאלו "הגדולים" של הדור הבא.
נשלח ב-7/7/2010 10:15
ארץ_ישראל כתב:
אחרי מלא זמן שלא הייתי פה מפאת קוצר זמן נכנסתי לכאן ושמחתי לקרוא את דבריך, שרפ
אני מצדדת בדעתך שהכל משמים ורוצה לספר פה משהו שקרה לי אישית:
למרות היותי בת למשפחה אשכנזית טובה לא התקבלתי לסמינר מסיבות שונות ונאלצתי ללכת לסמינר אחר
בסינר האחר הפחות נחשב קיבלתי כ"כ הרבה כלים לחיים ולמדתי במסלול יחודי הקיים רק בו התחברתי לבנות מקסימות ממשפחות קצת אולי פחות סטייל אבל בהרבה דברים הם היו יותר
אחותי הקטנה ממני בשנה התקבלה לסמינר הנחשב
והיה לה הרבה יותר קשה ממני בשנות הבחרות עם מלחמה תמידית במעמדה החברתי והאישי
לא יודעת מה ולמה אבל ממרום שנותי אני יודעת ה' הובילני לדרכי הנכונה
באהבה
אספר לך רק, כי אבי רשמני בגיל ארבע לתשב"ר ולתורת אמת. ב"ה שזיכני, שלא התקבלתי מסיבות גזעניות, והלכתי לבית ספר של החינוך העצמאי.
נשלח ב-7/7/2010 10:19
אל תדאג, הם לא יהיו הגדולים של הדור הבא. ואגב, ב"ה זה עתה התבשרתי, כי הנער התקבל לישיבה אחרת. אך שוב, אין זה משנה מאומה מן הבעייה הכללית). הבעייה היא, שאנשים שאינם ראויים לכך עוסקים בחינוך. בעייה זו מוכרת לי מכל המגזרים בהם עבדתי. זה נכון לומר, כי בחברה החרדית, בגלל חוסר הנכונות להכיר בעבודה כערך חיובי, העיסוק בחינוך הופך לעיתים לברירת מחדל ולכן הבעייה הקיימת בחברות אחרות בשדה החינוך, מחריפה מעט בחברה שלנו.
נשלח ב-7/7/2010 10:22
גרפולוגיה כתב:
אל תדאג, הם לא יהיו הגדולים של הדור הבא.
יש לך קשרים ביתד נאמן?
נשלח ב-7/7/2010 10:51
אין לי קשרים ביתד נאמן אך לא הם קובעים מי הגדולים. הר' שטיינמן למד בהתמדה עצומה במשך שנים, בהיותו ר"מ בישיבה הוא היה ישן על ספסלי הישיבה במשך השבוע והיה מגיע אל ביתו רק משבת לשבת. הספרים שכתב על הש"ס מעידים על חשיבה עצמאית ומקורית. הר' אליישיב הוא גאון אמיתי לפי כל קנה מידה. במשך שנים, לאחר שעזב את משרתו כאב"ד בבי"ד של הרבנות הראשית, הוא יושב סגור בביהמ"ד בלא שאיש רואה אותו ויודע עליו.
מי שהמציא אותם, זה לא יתד נאמן.
נשלח ב-7/7/2010 11:02
יתד מתיימרים להיות אלו שהמציאו אותם כאן מתחילה הבעיה של כולנו....
נשלח ב-7/7/2010 11:06
את הבעייה של כולנו, יש לחפש במוקד האמיתי ולא מתחת לפנס. קיומו של יתד, כמו גם עיתונים אחרים, משקף את המצב הרדוד של הציבור בכללותו.ביתד כותבים ארחי פרחי שאינם מייצגים איש. אולם כמות האנשים המוכנה לבלוע את הצפרדעים שמאכילים אותם, היא זו שמעידה על המצב הבעייתי.
נשלח ב-7/7/2010 11:28
הוא אשר אמרתי... בעייתינו היא בכך שאני אוכלים את צפרדעי היתד המתיימר להיות זה שממציא מי הוא "גדול"
נשלח ב-7/7/2010 11:36
מה יתד, מי יתד. יתד הוא רק סימפטום לתופעה גדולה ועמוקה פי כמה.
