שבת פרשת שמיני

קיט,קיט,צ-ק

ב"ה.

דבר תורה לפרק א' בפרקי אבות.

"משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה."

המפרשים שואלים במשנה זו, מהו הלשון "משה קיבל תורה מסיני" מדוע לא כתוב "משה קיבל תורה מהקב"ה"?
יש לבאר זאת ע"פ המובא במדרש, שבשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה לישראל, התכנסו ההרים וכל אחד מהם ביקש שעליו תינתן התורה בגלל מעלתו. אמר להם הקב"ה "למה תרצדון הרים גבנונים" הגאוה שאתם מתגאים בה עושה אתכם ל"הרים גבנונים" - מלשון "גיבן" - ונוטלת מכם את הזכות שתינתן עליכם התורה. לעומת זאת הר סיני, הנמוך מכל ההרים ("דמכיך מכל טוריא") - עליו תינתן התורה, כי הוא "ההר חמד אלוקים לשבתו".
מכך אנו למדים שהביטול והענווה הם תנאי הכרחי ומוקדם לקבלת התורה ולימודה. זו אפוא כוונת המשנה, ללמדנו שקבלת התורה צריכה להיות "מסיני" דוקא- ביטול וענווה.
אך לפי זה אפשר להקשות לאידך גיסא: אם מה שמכשיר לקבלת התורה הם ביטול וענווה, מדוע ניתנה התורה על הר (נמוך ככל שיהיה) ולא בעמק, או לפחות, במישור?
נמצאנו למדים כי המצב הרצוי לקבלת התורה הוא - הר נמוך; מצד אחד הר ומצד שני נמוך.
משמעות הדבר בעבודת האדם:
ככלל נדרש האדם להיות נעו ושפל-רוח. אך ביחד עם זאת אין הנהגה זו שוללת התנשאות ותוקף במקום הדורש זאת, כפי שנאמר בתחילת השולחן-ערוך - "ואל יבוש מפני המלעיגים". יש זמנים ומצבים שבהם נדרש האדם לעמוד בעוזר ובתוקף כנגד המונעים ומעכבים אותו מעבודת ה'.
באופר אחר, יש לומר: התכלית של מתן-תורה היא, כמאמר חז"ל "עליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים". כלומר, לחבר בין העליוניםלתחתונים ולעשות מגשמיות העולם - אלוקות. (בכך נשלמת תכלית בריאת העולם - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"). את זאת מסמל הר סיני. מצד אחד, "הר" - עליונים, רוחניות; מצד שני "סיני" - תחתונים, גשמיות.
במתן-תורה היה איחוד של אלה עם אלה.
יכול יהודי לחשוב: מנין לו הכח והאפשרות ליישם דרך זו בעבודת ה' - איחוד של גשמיות ורוחניות שביסודם הם שני הפכים?
על כך משיבה המשנה ואומרת: "משה קיבל תורה מסיני" - כבר "מסיני" ניתן לכך הכח. אם להר סיני שהוא ממין ה"דומם", נתן הקב"ה כח לחבר בין קצוות מנוגדים, על-אחת-כמה-וכמה האדם, ממין ה"מדבר" שהוא הנעלה מכל המינים- בוודאי ובוודאי ניתן לו הכח לעשות כן ולקיים בכך את תכלית בריאתו ובריאת העולמות - "להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

שבת שלום

__
www.askmoses.com

בע"ה ובלי נדר

ספר כרגיל. בל"נ.

יישר כוח על הדברים היפים..

פירוש יפה ששמעתי:
בפרשה מדובר על סימני טהרה, התורה מונה את הגמל , הארנבת, והשפן, שיש להם סימני טהרה חלקיים בלבד,: אמנם מעלי גרה הם, אך לא מפריסי פרסה.
ידוע כי התורה באה לקצר ונמנעת ממילים מיותרות (וע"כ יש לדרוש בה כל מילה),
נשאלת השאלה: מדוע התורה מייחדת לכל אחד מהמינים לעיל פסוק בנפרד, הרי ניתן היה לכתוב זאת בקצרה כפי המובא כאן.
אלא- מסבירים לנו המפרשים, שיש לשים לב לשוני הקטן בפסוקים.
לגבי הגמל כתוב: "ופרסה איננו מפריס",
לגבי השפן: "ופרסה לא יפריס"
ולגבי הארנבת : "ופרסה לא הפריסה".

בכל אחד מהם מצוין זמן אחר, לומר לנו: לפני שאתם פוסלים בהמה, אתם צריכים לבדוק, לא רק שכעת לא מפריס פרסה (אולי חלה וכו') אלא, שהוא לחלוטין לא טהור, אין בו אין  סימן הטהרה כלל- לא היה לו ,ולא יהיה לו....
ואם לגבי פסילת  חיות כך,כמה יש להסהר לפני שחלילה מטילים מום בבן אדם....

שבת שלום וחודש טוב!