בית פורומים תהילים חלוקה שבועית

חג שבועות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/5/2007 21:43 לינק ישיר 
חג שבועות

שנה שעברה בחג שבועות נאמרו 30 ספרי תהילים
הצטרפו גם השנה , ואמרו ביום פטירת דוד המלך מזמורי תהילים
חג שמח



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-21/5/2007 05:24 לינק ישיר 

בע"ה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/5/2007 21:52 לינק ישיר 

אני אגיד ספר שלם
חג שמח




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-21/5/2007 22:47 לינק ישיר 

4 ספרים בל"נ.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/5/2007 22:19 לינק ישיר 

6 ספרים נאמרו בשיתוף חברים ומשפחה




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/5/2007 22:37 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/6/2024 17:07 לינק ישיר 

ע"נ
אברהם יעקב  הכן בן צדוק ז"ל
גרשון צבי  הכהן בן ישראל חיים ז"ל
אברהם ישכר  הכהן בן גרשון צבי ז"ל
סמדר שמחה בת שמעון ז"ל
דבורה פריידל בת דוד ז"ל
יהודה משה בן יוסף ז"ל
משה בן חנום ז"ל
יחזקאל עמיצרור בן מרים ז"ל
חג השבועות
שכרה של רות
כאשר פוגש בועז את רות בשדה בפעם הראשונה, הוא אומר לה ששמע על כל מה שעשתה למען חמותה, וכיצד החליטה לעזוב את עמה ולדבוק בעם היהודי.
הוא אומר לה, בין השאר: "ישלם ה פעלך, ותהי משכורתך שלמה".
מסביר על זה המלבי"ם שישנה הבחנה בין פועל לשכיר.
פועל או אומן מקבל שכר בעד פעולה אשר עשה. החייט מקבל שכר תמורת הבגד שהכין, וזה נקרא פעולה, שמקבל את השכר עבור פעולתו. השכיר , לעומת זאת, מושכר לזמן קצוב, ומקבל שכר תמורת הזמן, בין שיעשה את מלאכתו ובין אם לאו ,
קיום המצוות הינו קבלת שכר במובן של "פועל", שעל כל מצווה ומצווה מקבלים שכר על הפעולה שבה. ולכן אמר בועז לרות שעל מצוותיה "ישלם ה' פעלך". אולם על עצם זה שבאה רות להתגייר, וקיבלה על עצמה לעבוד עבודה תמידית, גם אם לא תגיע שום מצווה לידה, על עצם הגיור היא תקבל שכר כמו שכיר - "ותהי משכורתך שלמה" - כלומר, שכר תמידי, וזה בגלל מה שכתוב בהמשך הפסוק "כי באת לחסות תחת כנפיו", שבאה לחסות ולהיות חלק מהעם היהודי, שבזה נעשתה רות כשכירה לכל חייה.

מקרא קודש יהיה לכם 
יכול אדם ללמוד תורה, אך אין כאן "לכם" - האדם הוא דבר בפני עצמו והתורה בפני עצמה;
היא אינה משפיעה על האדם. אבל בעצרת, יום שניתנה בו התורה, צריכים שיהיה "לכם",
כלומר,שהתורה תיכנס פנימה ותשפיע על האדם הלומד.

ערבות והתחייבות
בשעת מתן-התורה אמר כל אחד ואחד מישראל "נעשה ונשמע", בלשון רבים. בגלל הערבות
והמתיקות של קבלת התורה, קיבל עליו כל אחד ואחד ערבות והתחייבות גם על חברו.

שבת קודש פרשת נשא
זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב" 
מפני מה חתם הכתוב אצל כל נשיא ונשיא "זֶה קָרְבַּן.."?. אלא בקש הכתוב
להשמיענו שכל נשיא שהקריב את קרבנו לא עשה זאת מפני שבקש לנהוג
כחברו שהקריב את קרבנו אתמול. "זֶה קָרְבַּן" – דהיינו: שהקרבת קרבנו של כל
נשיא היתה מחמת רצון עצמו.

''יאר ה פניו...ישא ה פניו'
מצינו בזהר הקדוש, כי אותיות השם שהיו חרותות על הציץ, היו מאירות ונוצצות, וכל מי שהציץ בהן היה נתקף אימה, לבו היה נשבר, וכך היו חטאיו מתכפרים. יוצא איפוא שעל-ידי ''יאר ה פניו'' - שהאיר השם-יתברך את שמו, חזרו בני ישראל בתשובה וזה הביא לידי ''ישא ה פניו אליך''.

"כה תברכו את בני ישראל אמור להם"
"בכוונה ובלב שלם" (רש"י). אמור להם שהברכות מכוונות רק לישראל ולא לכהנים, ובשעה שהם מברכים את ישראל לא תעלה במחשבתם כל נגיעה אישית וטובת הנאה שתצמח להם מן הברכות. כאשר תתקיימנה הברכות לישראל, ויתברך פרי בטנם ואדמתם, עשתרות צאנם ובקרם, ממונם ונכסיהם, תצמח מכך טובת הנאה גם לכהנים, שיזכו במתנות כהונה לרוב. לכן הזהירם הכתוב: "אמור להם" – להם ולא לכם. הכתוב אף מדגיש: "דבר אל אהרן", לפי שבעת כהונתו של אהרן במדבר לא נהגו עדיין מתנות כהונה, וברכתו כוונה אך ורק לבני ישראל.

"אמור להם יברכך ה' וישמרך...וישם לך שלום"
פתח הכתוב בלשון רבים: "אמור להם", ואילו את הברכות עצמן אמר בלשון יחיד: "יברכך...וישם לך". לא כל ברכה יפה ללשון רבים, שאין הברכה שווה לכל אדם. אמרו חז"ל
"'יברכך' – בממון, 'יברכך' – בבנים". הממון ברכה הוא לאחד, ואילו לאחר הוא קללה, שמעבירו מדרך הישר. כך גם בבנים. כאשר הבנים מביאים נחת להוריהם, הרי זו ברכה. ואילו כאשר הם גורמים להוריהם ביזיונות, זו היפוכה של ברכה, וכן כך בכל הברכות. לפיכך נאמרו ברכות הברכה המשולשת בלשון יחיד, לכל אחד ברכה שהוא צריך לה".



תוקן על ידי שרית560 ב- 10/06/2024 17:31:32



תוקן על ידי שרית560 ב- 10/06/2024 17:38:37




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2025 16:42 לינק ישיר 

לע"נ
אברהם יעקב הכהן בן צדוק ז"ל
גרשון צבי הכהן בן ישראל חיים ז"ל 
פסיה חנה בת יצחק הכהן ז"ל
אברהם יששכר  הכהן בן ישראל חיים ז"ל 
סמדר שמחה בת שמעון ז"ל 
דבורה פריידל בת דוד ז"ל
יהודה משה בן יוסף ז"ל
משה בן חנום ז"ל
יחזקאל עמיצרור בן מרים ז"ל 
מרים חנה בת משה  יוסף הכהן ז"ל
אהרון בן יחזקאל ז"ל



חג שבועות זה יום לידתו ופטירתו של דוד המלך אשר נשמתו נשמה כוללת של כלל עם ישראל ושורש נשמתו מאדם הראשון וכל חייו היו במתנה מאדם הראשון לבנות ולתקן וכל חייו היו עוז ותעצומות לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.
ושנתבונן מה המיוחדות של דוד המלך, מה היה המניע עמוק אחרי כל דרכיו ומהלכיו הרבים והעצומים אשר נהג ועשה בחייו, נמצא מעשה שהוא שורש ויסוד להנהגת דוד המלך,

הנביא מספר כאשר פלישתים שבו את ארון ברית ה' והיה צער גדול שבית ה' נמצא ללא ארון הברית ולאחר מכן כשהחזירו את הארון והארון היה בדרך לירושלים הייתה שמחה גדולה מאוד ודוד המלך היה שר ורוקד ומפזז בכל עוז לפני ה', עד שמיכל אשתו, בתו הבכורה של שאול המלך בזה לו בליבה על כל צורת הריקוד שלו ואמרה לבעלה לדוד המלך שמלכות בית אביה, מלכות שאול, נהגו בכבוד יותר גדול ומעולם לא נגלתה רגלו של שאול אביה לפני העם ותמיד היה מכוסה בצניעות גדולה מאוד. כששמע זאת דוד המלך ענה לה בצורה קשה ביותר: מלכות שאול אביך היו עוזבים כבוד שמים והיו עוסקים בכבוד עצמם ואני עזבתי כבודי ועסוק בכבוד שמים.

בתוך מעשה זה טמון מהות חייו של דוד המלך, הניח כבוד עצמו וכל חייו היה כבוד שמים, אלו היו חייו של דוד המלך לא אכפת לו מה יאמרו עליו ואיך יחשבו עליו, את דוד המלך עניין דבר אחד כבוד שמים. וכך כל חייו היה עסוק להרבות כבוד שמים, איזה מלך עושה דברים כאלו?, אף מלך רק דוד המלך אשר אין לו כבוד עצמו רק כבוד שמים, לכן זכה דוד המלך שמלכותו תיכון לנצח ודוד מלך ישראל חי וקיים.

וזהו יסוד גדול לעשות דברים נצחיים, כאשר הם לשם שמים וכאשר הכל בלי מחשבות פרטיות ורק כבוד שמים מול עיני האדם והאדם מתעלה על כל הרצונות והעניינים הקטנים והפרטיים שלו אלו דברים נצחיים אמיתיים.

וכך ישנה גמרא מפחידה, בזמן חורבן בית המקדש רבי יוחנן בן זכאי יצא רכוב על חמור מירושלים וראה נערה יהודיה מלקטת שעורים מתוך הגלל של הבהמות של ערבים, כאב מאוד לרבי יוחנן בן זכאי ושאל את אותה נערה: מי את? ואיך הגיעה למצב קשה כזה, ענתה ואמרה לו אני בתו של נקדימון בן גוריון הצדיק הגדול שנקדה חמה בעבורו ונשתנו סדרי מעשה בראשית עבורו ופרנס את כל עניי ישראל ודאג למים לכל עולי הרגל אמר לה רבי יוחנן: אני עשיתי לך חופה וקידושין וראיתי איזה נדוניה גדולה אביך נתן לך וכי זו תורה וזו שכרה?.

הגמרא מתרצת ואומרת נקדימון בן גוריון עשה חסד גדול אך כשעזר ונתן הייתה לו מחשבה עצמית, היה לו הנאה מכל החסד אשר עשה ולכן כאשר האדם חושב על כבוד עצמו מאבד את הכל.

שאול המלך איבד את המלכות כי חשב על כבוד עצמו נקדימון בן גוריון איבד את עושרו כי חשב על הנאת עצמו.
והנה על פי דברים קדושים אלו נבאר ונאמר הבעל שם טוב אשר גם חג שבועות יום פטירתו מביא סתירה בדברי רבי עקיבא אשר במקום אחד אומר: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" ובמקום שני אומר: על הוצאות שבת הקב"ה אומר: "לוו עלי ואני פורע", אם כן לעשות שבת חול ולא להצטרך לבריות או לוו עלי ואני פורע. אלא מדקדק הבעל שם טוב כשאדם עושה שבתו להנאתו לטובתו ולא לשם שמים אלא חושב רק על עצמו אז יותר טוב שיעשה את שבתו חול אך כאשר האדם עושה לשם שמים נאמר לוו עלי ואני פורע.

נשתדל בכל כוחינו לשם שמים למסור את נפשנו על מצות ה' וכך נזכה לקבל את התורה הקדושה ולהיות כלי קיבול מתאים נאה ויאה.


נשלח מהאנדרואיד שלי





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > רוחניות > תהילים חלוקה שבועית > חג שבועות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext