פרשת תרומה
ויקחו לי תרומה:
הה"ד (משלי ג): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו את המקח שנתתי לכם.
יש לך אדם שלוקח מקח, יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף אין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף, שנאמר (תהלים יב): אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף.
יש בו זהב, שנאמר (שם יט): הנחמדים מזהב ומפז רב.
יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים, כרמים ולא שדות, אבל המקח הזה, יש בו שדות ויש בו כרמים, שנאמר (שיר ד): שלחיך פרדס רמונים.
יש לך אדם לוקח מקח, ובני אדם אינן יודעין מהו, אבל משכר הסרסור נתודע מה לקח.
כך התורה אין אדם יודע מה היא, אלא משכר שלקח משה, שנאמר (שמות לד): ומשה לא ידע כי קרן אור פניו בדברו אתו.
ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו.
אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנאמר: ויקחו לי תרומה.
משל למלך, שהיה לו בת יחידה. בא אחד מן המלכים ונטלה. ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו.
אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול, לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: ועשו לי מקדש:
ועשו ארון עצי שטים, הה"ד (איוב לו): שדי לא מצאנוהו שגיא כח.
אמר רבינו הגדול: צריכין אנו להחזיק טובה לאיוב, שכל מה שאמר אליהוא, בא הוא והוסיף על דבריו.
אמר איוב לחביריו: מה אתם סוברים, שכל מה שאמרתם הוא כל שבחו, מי יוכל לספר כל שבחיו וגבורותיו של הקב"ה?!
כל הדברים שדברתם (שם כו): הן אלה קצות דרכיו.
בא אליהוא ואמר: שדי לא מצאנוהו שגיא כח, מי ששומע הפסוק הזה אומר: שמא חירופים הוא חס ושלום?!
אלא כך אמר אליהוא, לא מצינו כח גבורתו של הקב"ה עם בריותיו, שאין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו, לא בא על האדם אלא לפי כחו.
אתה מוצא, כשנתן הקב"ה את התורה לישראל, אלו היה בא עליהם בחוזק כחו, לא היו יכולין לעמוד, שנאמר (דברים ה): אם יוספים אנחנו לשמוע וגו', אלא לא בא עליהם אלא לפי כחם, שנאמר (תהלים כט): קול ה' בכח, בכחו אינו אומר, אלא בכח, לפי כחו של כל אחד ואחד.
ועשית את הקרשים למשכן, הה"ד (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע.
הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, וגנזן הקב"ה מן העולם.
ואיזה?
זה אור שנברא ביום ראשון.
דאמר רבי יהודה בר סימון: האור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש, ובדור המבול, ובדור הפלגה, שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר (איוב לח): וימנע מרשעים אורם.
ולמי גנזו?
לצדיקים, לעתיד לבא, שנאמר (בראשית א): וירא אלהים את האור כי טוב.
מהו כי טוב?
שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה.
והיכן גנזו?
בגן עד, שנאמר (תהלים צז): אור זרוע לצדיק.
והרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולם, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה.
ואיזה?
זה זהב.
אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו בזהב, יש אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות, שנאמר (בראשית ב): וזהב הארץ ההיא טוב.
ומהו טוב?
טוביה דהוא בביתיה, טוביה דהוא בלוייתיה.
אמר רבי שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא?
בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר: וזהב הארץ ההיא טוב, כמה דאת אמר (דברים ג):
ההר הטוב הזה והלבנון.
שבעה זהבים היו בבית המקדש:
זהב טוב,
זהב טהור,
זהב שחוט,
זהב סגור,
זהב מזוקק,
זהב פרוים,
זהב מופז.
זהב טוב, כמשמעו.
וטהור, שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום.
זהב שחוט, שהיה נמשך כחוט, והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס.
זהב סגור, שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם.
זהב מזוקק, שהיו טוחין בו את הכתלים, והרי כתוב (ד"ה א כט): כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים.
למה קורין אותו כסף?
שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם.
זהב מופז
ר' פטריקי, אחיו של ר' דרוסאי אומר: שהיה דומה לגפרית הזו, שהיא מוצתה באש.
זהב פרוים
ארשב"ל: שהיה דומה לדם הפרים.
וי"א שהיה עושה פירות, ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו.
אמר רבי חנינא: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע ואין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון.
אמר רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובח מכולן אלא שבעה, שנאמר (ישעיה מא): אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן וגו'.
ולמה נגנזו?
שצפה הקב"ה שהן עתידין לעשות בהן מלאכת המשכן, במקום שהשכינה עתידה לשכון, שנאמר (תהלים קד): אשר שם צפרים יקננו.
וכי תעלה על דעתך ששם צפרים היו מקננות?!
אלא הצפרים שהיה כהן שוחט ומקריב בבהמ"ק.
ומהו חסידה ברושים ביתה, וכי חסידה בארזים ביתה?!
ומהו חסידה?
זה כהן גדול, שנאמר (דברים לג): תומיך ואוריך לאיש חסידך:
 |
|
|
