| נשלח ב-14/2/2010 00:24 |
 |
| |
התאמה להוראה
ישנם כמובן סוגים שונים של מורים שביכלתם להצליח. אולם ישנם נתוני אופי בסיסיים, שעל פי רוב בעזרתם ניתן להצליח יותר.
1. אישיות עשירה ומעניינת. במקרה זה התלמידים יתחברים לרב, למורה או למרצה - בשל אישיותו, בלא כל יחס לתכנים אותם הוא מלמד.
2. סדר. למורה מאורגן ומסודר, יכולת טובה יותר להשליט משמעת. התחושה שהוא משרה בכיתה - עשויה להיות רגועה יותר.
שליטה בחומר.
3. כושר הסברה. - בהירות מחשבתית.
4. אנושיות - על המורה לחוש את התלמידים.
בניגוד למה שמלמדים בסמינרים ובמכללות למורים, ההמחשה עלולה להסיח את דעת התלמידים. ההמחשה מאיטה את קצב הלמידה ויוצרת תחושה של בזבוז זמן. טוב אם המורה מסוגל לאלתר המחשה במידת הצורך, אך בשום אופן לא לבנות את ההוראה על בסיס זה.
ההמחשה חוסמת את האפשרות של התלמידים לפתוח תובנות חדשות וכל עניינה הוא בשימוש ממוחזר בתובנות קיימות.
על כן, דמיון - הוא כשרון מתבקש עבור "עם המורים" אך לא בשביל שינצלו זאת להמחשת המסרים הנלמדים.
כמובן שאלו הם ראשי פרקים לדיון בפורום ונכתבו כדי לעורר לפולמוס. אשמח אם תגיבו ותביעו את עמדתכם בעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 15:42 |
|
| |
הייתי מוספיה גם: * יכולת לדבר מול קהל (יכול להיות שזה בעיקר יכולת נרכשת, אבל צריך להיות בסיס מולד),
* נביעה פנימית, מין רצון עז להנביע ולהשפיע.
* אי השתעממות מהעברת מסר זהה שנה אחר שנה
אלו התכונות שאין לי ובגללם לא נהייתי מורה..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 15:57 |
|
| |
תפקיד המורה הוא לעורר אצל התלמידים עניין ולעורר אצלם את סקרנותם ללמידה עצמאית.
אם מה שאת צריכה לעשות זה לשנן עבורם חומר מוגדר, אזי אכן זה שעמום עבורך ועבור התלמידים. אולם כאמור, לא זהו תפקידו של המורה. לו היית מנסה לחשוב כיצד לעורר אותם ללמידה, לא היית משתעממת לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 22:51 |
|
| |
נשמע מאוד מעניין., תודה רבה ושכוייח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 12:31 |
|
| |
בעיה נוספת במציאת "מורה טוב":
למורה טוב דרושים מספר נתונים:
1. אינטלקט ברמה גבוהה.
2. יכולת אנושית משובחת.
3. בהירות מחשבתית.
4. כושר הסברה.
הבעיה היא, שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שלכל יצור יש חסרון ויחד עם זאת - יתרון שבידו לכפר על החסרון.
כך גם אצל האדם. האינטלקטואלים, הם על פי רב, קרים יותר ופחות אנושיים.
בעלי היכולת האנושית, מעדיפים את היחס האנושי על פני הצמאון האינטלקטואלי.
מסיבה זו, בחורי ישיבה הנוטים לדבר בעת זמן הלימוד ומתבטלים, לעיתים המניע לדיבור אינו נובע מעצלות אלא מנטייה אנושית. ואילו המתמידים הגדולים, אינם בהכרח חרוצים יותר, אלא פחות אנושיים והיכולת שלהם להתייחס לחומר לימודי, הוא הרבה יותר טיבעי ופשוט. (הלואי והרבנים היו מבינים זאת).
לרב, כאמור, דרושה נטייה אינטלקטואלית כשבמקביל גם יכולת אנושית גבוהה.
נו, לכו תמצאו אנשים כאלה...
אגב, זו גם בעיה בתחום השידוכים. שכן בחור מאד כשרוני מבחינה למדנית, אינו בהכרח גם בעל מצויין, בדיוק בגלל אותה סיבה. שבכדי להיות בעל מצויין, דרושה יכולת הכלה אנושית. וכדי להיות תלמיד חכם - דרושה יכולת ונטייה אינטלקטואלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 13:29 |
|
| |
זו הבחנה מעניינת.
אם הרכב כוחות ההוראה היה מסור בידך, כמה אחוזים מן הצוות היית מקצה לכל סגנון?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 13:45 |
|
| |
קשה להשיב על כך. משום שקיים הבדל בין עולם התיאוריה לבין חיי המעשה.
לכתחילה, הייתי בוחר באנשים המכילים את שני הפרמטרים גם יחד.
באם הדבר בלתי אפשרי, הייתי מנסה למזג בכל שנתון חשיפת התלמיד לשני הסוגים.
אם מדובר בסגל מחנכים, או מחנכות, הייתי פועל לסירוגין - שנה אחר שנה, פעם סוג זה ופעם סוג זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 18:18 |
|
| |
כיצד ניתן לאבחן את הנתונים הנ"ל בכתב היד?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 18:32 |
|
| |
שלום לך נט-עד!
האנושיות באה לידי ביטוי בעגלוליות האותיות. בכלל, היחס לזולת בא לביטוי בכוון האופקי, היינו: ברוחב האות, ביחס האות לאות הבאה לאחריה ועוד.
לגבי הצד האינטלקטואלי:
האינטלקט מתבטא בצורת האות, בתיחכום הנדרש לשם עיצובו ועוד.
על המורה להיות גם בהיר בחשיבתו, דבר המתבטא בבהירות הכתב, ביכול לקרוא אותו בבהירות.
כמו"כ, על המורה להיות גם אדם שיטתי, שאל"כ, התלמידים לא ידעו מה המורה שלהם רוצה מהם, וזה בעייתי.
הדבר יתבטא באחידות גודל הכתב והכוון של הכתב.
|
|
|
|
|
