מיהו "מפונק"?
המונח: "מפונק" נתפס בעיני הציבור כילד בעל לחיים שמנמנות וורודות, כילד ש"גדל על שמנת".
בפועל אני נתקל בלא מעט אנשים שגדלו בתנאי חיים הכי עלובים שרק ניתן להעלות על הדעת, הן מבחינה חומרית והן מבחינת היחס והחום, לו זכו מהוריהם. למרות מר גורלם - הם מפונקים.
מפונקים במובן הזה, שהם אינם מוכנים להתאמץ, מחפשים חיים קלים, רוכשים בגדי מותג, אינם מסוגלים לקום בבוקר וחולמים על חיי הוד והדר.
אפשר כמובן לטעון, כי הנהייה שלהם אחר המותרות, נובעת דווקא מן המצב העלוב לו הורגלו בילדותם.
אפשר גם לומר, כי הם נורא מסכנים ו"לא יפה" להגדיר אותם כמפונקים.
אני מדבר - למשל, אודות נער כזה, בן 19, שהועף מזמן מן הישיבה.
בפרק הזמן שחלף, הספיק לצבור חובות בקנה מידה המסכן גם משפחה בה ההורים משתכרים יפה.
לאחרונה הוא התחיל ללמוד גם נהיגה, רכש מחשב, והוא כמובן חי בשכירות - עם חברים - כשכל משכורתו היא 10 ש"ח לשעה - לא כולל ארוחות.
כיצד ניתן לעזור לבחור כזה?
לו היה מחנה עבודה, היה הוא וחבריו הרבים, יוצאים ממצבם באופן מיידי.
אני מדבר על מחנה עבודה, בו בכניסה למחנה, יעמדו שני כושים - 2.5 מטר גובהם - עם אלות כבדות, מכה חזקה באחוריים לכל צעיר שנכנס שם, וילה, ישר לעבודה.
אז, היו אותם בחורים מסוגלים להתאושש מן העבר העגום שלהם.
אולם זה נורא לא אנושי. לא יפה לתת מכות. מחנה עבודה? הס מלהזכיר.
בינתיים, יוסיפו צעירים אלו לרכוש עוד ועוד, להסתבך בכספים, להתחיל לגנוב אט, אט, והחברה עומדת משולבת זרועות והופכת לאומללה נוכח התנהגות הצעירים.
 |
|
|
