| נשלח ב-29/3/2010 00:24 |
 |
| |
עוד על משהו שקשור לחינוך בעניין נשירה וצניעות
אחת הסיבות הנוספות לתופעת הנשירה, היא שהדמויות הבוגרות שסביבו, משתמשים באוסף של סיסמאות.
הועיל והתפיסה הדתית מתבססת על אוסף של מקורות, וב"ה האוסף הוא גדול ביותר, קיימת נטיה אצל דתיים להשתמש בציטוט כתגובה להתנהגותו של בנם.
לכאורה, אין כל רע בכך. הלא לשם מה קיים המקור - אם לא בכדי שנשתמש בו?
אלא שכאשר הציטוט הוא תופעה, הוא הופך להיות לכלי בלתי אנושי.
ההורה, הרב, או מי שזה יהיה, אינו מחוייב כביכול לנמק את התנגדותו למעשה הבן. די בציטוט.
ההשלכות שיש לציטוטים אלו, הן:
1. המבוגר נראה בעיני הצעיר כדמות מרוחקת, מיושנת שאין עמה כלום.
2. הצעיר עשוי לשנוא את המקורות, מהן לקוחים הציטוטים.
לסיכום:
בכדי לשכנע את הבן אם מה שעשה ראוי או לא, על הבוגר לטרוח ולהבין:
1. את המניעים האמיתיים שגרמו למעשיו של הבן.
2. כיצד ניתן לשכנע אותו. רצוי למעט בציטוטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2010 21:01 |
|
| |
אהבתי כל מילה יישר כוח גדול....
איך ניתן ליצור עמך הקשר?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2010 22:51 |
|
| |
שלום שייעקלה, ומועדים לשמחה!
שמי - ישי ליפשיץ
מספר הפל. שלי: 054-763-7163
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 18:42 |
|
| |
שלום ישי, הרעיון הובן בעיקרון. אולי תוכל לתת דוגמאות לשימוש בציטוטים וסיסמאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 19:14 |
|
| |
בנוסף להנ"ל, יש גם את ה"שיפוטיות" בה אנו מרבים להשתמש.
נפוץ מאד לומר לילד שנהג בטיפשות, "טיפש" במקום "נהגת בטפשות", גם אמירה כזו פוגעת ומעליבה, ולכן לא ראוי גם בה להשתמש, אלא "התנהגותך לא נעמה לי" או "הרגשתי לא טוב בעת שנהגת כך וכך"
במידה ולא נרבה לשפוט את הילד יקל עליו לקבל את דעתנו, וככל שנרבה לשבחו במעשיו הטובים כך יתחזק לחזור עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 23:45 |
|
| |
נט-עד, אתה בהחלט צודק. הערתך חשובה.
לגבי שאלת מסתבר:
אולי מישהו אחר מוכן לתת דוגמאות לשימוש בציטוטים וסיסמאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 01:54 |
|
| |
דוגמאות לשימוש בציטוטים ובסיסמאות:
בפורום של שידוכים, התלוננה מישהי על כך שכשהיא נפגשת עם בחורים לא מוצלחים, הדימוי העצמי שלה יורד.
כתבתי לה כי התחושה שלי היא, שהיא יותר מדי שקועה בעצמה. והצעתי לה לאראות את הדברים באור אחר - על פי מה שיצא לי מן המקורות.
אחד מן הקואים שלח אלי תגובה באישי (בכדי לא לפגוע בי), כי בתחום הגרפולוגיה, זכותי להביע דעה, אך באיזה זכות אני מביע דעה הקשורה להשקפה? בכדי להביע דעה השקפתית - טען, עלי לעמול על התורה.
הוא - כך כתב, אומר את הדברים לאחר עמל רב שיגע בתורה והוא יודע על מה מדובר...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 08:36 |
|
| |
מעניין שעמלו בתורה לא הקנה לו שמץ של דרך ארץ ושכל ישר, או שבעצם דבריו הם ההוכחה החותכת לאי לימודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 08:47 |
|
| |
דוגמאות לשימוש בסיסמאות:
כשניסיתי לנתח מדוע לא נהניתי מההדרכה שקבלתי טרום הנישואין, הגעתי למסקנה שהמדריכה הרבתה להשתמש בקלישאות, בפסוקים ובאמירות, אשר הקשו עלי להתחבר לתוכן הדברים. זה היה נשמע מתקתק וסכריני מדי, נוטף צדקנות ורוחניות, ותלוש ממציאות החיים. אולי אני טיפוס ארצי מדי, אבל התקשיתי להתחבר לדברים והתרחקתי מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 14:21 |
|
| |
אני מאד מתחבר לדבריה הנקודתיים של "מקווה"; גם יכול להסכים לדברים הכלליים של בעל האשכול - אך לא לתליית הסיבות לנשירה בזה.
ראשית: תינח באמונה, אך בצניעות הלא נטית כל לב היא לדעת מה צנוע ומה לא... אין כאן עניין אמיתי לחלק בין ציטוטים וקלישאות ל'הסברים מעמיקים'...
אך בכלל: הנטיה להאשים את ההורים בכל תחלואי הילדים, עברה מזמן את גבול הטעם הטוב וההגיון הפשוט.
אין לי כח להאריך כעת, אשמח אם יתפתח דיון.
------------
לאחר זמן מה, ראיתי שיש בפורום דיונים בנוסח זה. אשתלב, בל"נ, שם.
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 18/04/2010 14:26:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 16:09 |
|
| |
האם הכוונה גם לדברים בסיסיים, כמו לומר לילד, "מה עם ואהבת לרעך כמוך"? או "התגבר כארי"........ מה שאני מתכוון לומר זה שלעיתים לא מדובר בסיסמא, אלא בכותרת של נושא ששנינו מכירים היטב ונועדה רק לעורר את הילד ולהזכיר לו. זה כמו קוד כזה. נ.ב. אני לא כל כך מתחבר לנושא הגרפולוגיה, ולכן קראתי יותר את האשכולות האחרים שמהם עולה תמונה של כותב איכותי שבהחלט יש לו מה למכור בנושאים השקפתיים. נדמה לי גם שאני זוכר את הכותב עוד מימי נערותו כשקדן ואיש ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 19:18 |
|
| |
חשבתי קצת, מה בעצם גורם לסיסמאות ולציטוטים להיות בלתי אפקטיביים מבחינה חינוכית. הגעתי למסקנה שהסיבה היא הפיכת הציטוט למעין קיצור דרך. במקום לחנך ילד לויתור, באופן יסודי ומעמיק, עד שיפנים הערך (וזה לא קורה בן שעת ריכוז בגן, פלוס לימוד השיר "אמר רבי עקיבא... שלי שלך..." ופיזומו הלוך ושוב), מנופפים לו באמירה הזו. אפילו רבי עקיבא אמר, בוש והכלם שהתנהגותך מייצגת את ההיפך הגמור... למה שיוותר? מדוע זכה החבר לזכות קדימה? זאת מעולם איש לא טרח להסביר לו.
הבת קצת מתחצפת? מיד מרעימים פנים וזועקים: כיבוד הורים! משהו לימד אותה מהו כיבוד? בכלל, כבדו אותה אי פעם, כבוד, לא פינוק, כדי שתדע להעניק מהמצרך הזה לאחרים? בכלל, ההורים שלה נוהגים בדרך שתכבד את עצמם? אל להם להתפלא אם אינם מכובדים על ידי הילדה באם התשובה לכל השאלות שלילית.
מסתבר ש, לענ"ד, הוא הדין גם ל'כותרות' ול'קודים', כלשונך.
כללו של דבר, בחינוך אין קיצורי דרך. מדובר בתהליך ארוך ומתמשך. אין כאן את מקשי האף 1-12, אשר במחי הקשה מחוללים פונקציות ממוחשבות. בכלל, אי אפשר ללחוץ על קיצור דרך כל עוד אין דרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 20:59 |
|
| |
אני מקבל את הדברים,אלא שאם נחזור למשל הממוחשב, אזי כשהשקעת עבודה ומאמץ בבניה ועריכה של מסמך. תוכל לעשות קיצור דרך שיוביל אותך בלחיצה קלה למסמך המלא. כמובן שהמסמך צריך להיות קיים והקישור חייב להיות זמין...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 22:22 |
|
| |
גם אנוכי מסכים עם דברי "מקווה", נהנתי מהניתוח של הדברים.
דבריו של "מסתבר ש" גם מקובלים עלי שלא זהו הגורם לנשירה.
רציתי רק להעיר, שגם בחינוך ניתן לעיתים להשתמש בקודים של ציטוטים וכדו' כאשר הילד הפנים זה מכבר את המושג מתוך חיבה ורצון.
הסיבה לכך שבדרך כלל אין זה פועל את פעולתו, כיון שכשהורה מדבר אל הילד בציטטות וסממנים אחרים,זרים ורחוקים, הילד אינו חש את קירבתו של ההורה המדבר אליו.
כלומר, הוא שומע מילים ומשפטים אשר אינם יוצאים מההורה אלא הם נחלת הכלל, חושב הוא לעצמו "גם אני מכיר את זה" או "מה הוא מבלבל את המח" אבל כאשר ההורה פונה מהירהורי ליבו והדברים מכוונים אל הילד, ואינם נאמרים בהתרסה או בצורת נצחון או שליטה, הילד חש את ליבו של אוהבו, ומבין שלפי דעתו ורגשותיו צריך לנהוג כך, והדברים מתקבלים ומתיישבים יותר.
דיברנו על "ציטוטים"? הנה אחד "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 22:36 |
|
| |
אחת הדוגמאות הבולטות היא, החינוך לצניעות.
במקום להפוך את הנושא לערכי ואינטלקטואלי, הוא בנוי מאוסף של ציטוטים, של דברי מוסר, שלכשעצמם הם כמובן נכונים, אולם, כפי שכבר כתבתי באיזה אשכול, הגישה הרווחת, משכנעת את המשוכנעים בלבד.
השאלה היא, מה קורה לאלה שטרם השתכנעו.
|
|
|
|
|
