חברה - עבודה זרה!
באחד הלינקים, טען מישהו על הצורך בחברה.
ברצוני לבאר באורח סימלי, ואני מדגיש: באופן סימלי בלבד, את חטא העגל.
כשמשה רבינו ירד מהר סיני וראה את הנעשה, שאל את אהרן, כיצד עשה דבר כזה.
אהרן השיב תשובה מאד תמוהה: "...אמרו לי קום עשה לנו אלוקים, כי ...לא ידענו מה היה לו, אמרתי להם פרקו נזמיכם, שמתי באש ויצא העגל הזה".
לכאורה, התשובה נראית כאילו אהרן מיתמם - חלילה. קיים כאן רושם, שחלק מן העובדות חסרות מן הספר.
ובאמת הדבר הטריד את חז"ל, והם הסבירו כי לפני שפנו לאהרן, ביקשו מחור שיעשה להם ע"ז, ומאחר שהוא סירב, הרגוהו ופנו לאהרן.
האמת היא, שגם הסבר זה, מוזר למדי. וכי לא ידע עם ישראל על אנשים הקטנים מאהרן הכהן,(חנה ושבעת בניה - למשל), אשר מסרו את נפשם על קידוש ה' ונמנעו מלעבוד ע"ז, ק"ו ליצור לכל העם ע"ז!
ויתר על כן, כיצד זה שמשה רבינו קיבל את תשובתו התמוהה של אהרן?
להלן הביאור הסימבולי:
היות והאלוקים הינה ישות מופשטת, ההבנה שלנו בה, הינה סובייקטיבית. כל אדם מבין זאת באופן שונה, וכן התפיסה - אפילו אצל אותו אדם, משתנה מרגע לרגע.
אלא שהשינויים בתפיסה האלוקית, הינם דקים ביותר. אין ביכולתנו לחוש בהם.
אנו יכולים לחוש בהם, רק בשעה של טראומה. אז, בן רגע, כל התפיסה הקיימת מתנפצת לרסיסים. ואז, האדם חש בצורך עז לשקם את ה"יחסים עם הקב"ה", לבנות מערכת יחסים נורמאלית, בהתאם למצב החדש שנוצר. אז הוא צריך לבנות תשתית חדשה של התפיסה האלוקית.
כשעם ישראל עמד תחת ההר, כל התפיסה הדתית הקודם שלו, התנדפה כלא הייתה. במצב החדש, כל אחד מישראל, חש תחושת רוממות וצורך בחידוש, או שיקום התפיסה הדתית, בהתאם למצב החדש - אליו נחשפו.
הם פנו אל אהרון בכדי שיסייע בידם לעשות זאת.
הטעות של אהרון הייתה, זה שהוא ריחם עליהם וניסה לעזור להם.
וכיצד הוא חשב לסייע להם, הרי לכל אחד תפיסה אינדיוידואלית?
התשובה היא, שאהרון פנה אל העם ואמר להם: "פרקו נזמיכם". היינו: שכל אחד ואחד יביא את הזהב שבו. את החלק הטוב ביותר מתוכו. ומן המכנה המשותף האיכותי הזה, אהרון חשב ליצור משהו אחיד בו כולם יוכלו להאמין.
והנה, באופן מפתיע, למרות הכוונות הטובות, הגיע ההפתעה:
מן המכנה המשותף, וגם האיכותי ככל שיהיה, יצא העגל הזה.
לא ניתן ליצור אמונה אחידה. אא"כ אנו מדברים על ישות מוחשית.
כשאנשים מתקבצים, קיימת סכנה שמין השותפות הזו, יצא עגל, ע"ז.
הדבר היחיד היכול להציל את המצב הוא, שהאחדות של הציבור תיסוב סביב האמונה בקב"ה.
מועדים לשמחה!
 |
|
|