|
|
| נשלח ב-26/4/2010 12:07 |
 |
| |
באשמתי הפך הדיון להיות מופנה כלפי, במקום שיעסוק ברמת העקרון. אז אנא טלו דברי כדוגמה טיפוסית לנעשה בשטח בקרב רבות מן הנשים במגזר. (כן, לא מעט מחברותי וממכרותי מצויות בסטטוס זהה לשלי).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 12:25 |
|
| |
ראשית סוף מעשה במחשבה תחילה.
אם המצב אינו מתאים, אתה בודק מהו המצב האידיאלי ומחפש חברה שבה הוא קיים ומשתלב בה.
נ.ב. במצבך כנשואה, אולי תבדקי את המכללה החרדית ירושלים של עדינה בר-שלום, שיש בה מגוון מסויים של לימודים שאינם ריאליים (לא שזה מומלץ כלכלית אבל עדיף מכלום).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 13:00 |
|
| |
חשבנו. אז מה?
ואיני יודעת האם אתה מדבר מתוך נאיביות, או סתם מתוך סיפוק עצמי על כינון חייך בחברה אחרת. אבל בגדול: לא הכל אפשרי. ויש מחירים שאני נכונה לשלם תמורת שהותי בחברה החרדית, כי מבחינתי-מ עדיין רב הרווח על ההפסד.
לא אלמד משהו שלא ישתלם לי כלכלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 13:10 |
|
| |
לגבי הסיפא כדאי שתבדקי. יש היום בעיה כללית עם לימודי מדעי החברה והרוח לגבי רמת ההכנסה בהם ביחס להשקעה. אולם ראוי לבחון את ההיתכנות הכלכלית לפני שפסלת. בסך הכל יש שהולכים ללמוד בגיל מבוגר גם כשאינם זורקים כסף על לימוד לשמה, יש חברות בהם המקצוע דרוש/מכובד יותר או שיש המוכנים להסתפק במעט פחות (אך יותר ממי שלא למד).
לגבי הרישא אכן זו היתה שאלתי, מה האידיאל, כי אם את "משלמת מחיר", סביר שזה אינו האידיאל, כי יתכן לכאורה לקבל את הטוב שבשני העולמות. גם אם לא יש לבחון האם הנקודה בה עומדים היא הנקודה הכי קרובה לאידיאל או שיש קרובה הימנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 16:54 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 00:46 |
|
| |
אני נחרד מן הסרט הזה.
אינני מבין כיצד מאפשרים במוסד חרדי חינוך כה גס.
באשר לאפשרויות למידה עבור הציבור החרדי:
הבעייה היא שהתכנים הנלמדים אינם על פי רוח התורה, במקרה הטוב, ולעיתים התכנים גובלים באפיקורסות ממש. וזה נכון גם במכונים למורים של החינוך העצמאי, והיכן לא.
אישה, כמו מקוה, בזמן שלמדה בסמינר, היה על הוריה לשלם עבור תעודה שאין כמעט סיכוי שתעשה בו שימוש.
עלות כספית גבוהה, ושאלה אם יש סיכוי שתחזיר לעצמה את ההשקעה הגדולה ששילמה עבור לימודיה.
מאידך,
בעניין התכנים - אין בידי תשובה. נסי ללמוד במקום הכי פחות בעייתי...
בעניין הסיכון הכספי:
במקרה שלך אני חושב שאת חייבת ללכת על זה. לולא כן, תרגישי כל הזמן ככלואה בכלוב. חבל. יש לך הרבה מה לתרום ואת חייבת לעשות זאת.
אם את מעוניינת ללמוד פסיכולוגיה, זה בתנאי אחד, שלא תיקחי את מה שאת לומדת ברצינות רבה מדי.
בנוסף, לא כ"כ רצוי ללמוד פסיכולוגיה.
א. משום שהתכנים הנלמדים - לפחות לתואר ראשון - מחציתם הם לימודי סטטיסטיקה והסתברות.
ב. אין בלימודים אלו כל פיתוח כשרים אנושיים - כפי שאולי נדמה לך.
ג. תואר ראשון אינו מאפשר עבודה כפסיכולוג, ולתואר שני מאד קשה להתקבל. הדרישות גובלות בטמטום מושלם. לא תהיני מכך.
ד. הסיכוי - כאמור - שמשהו יצא לך מזה - כלכלית, אינו גדול כ"כ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 08:02 |
|
| |
| גרפולוגיה כתב: |  | אני נחרד מן הסרט הזה.
אינני מבין כיצד מאפשרים במוסד חרדי חינוך כה גס.
|
|
תורה היא וללמוד צריך. הקונטציות שנתפסות לך גסות, אצל הלומדות נתפסות כחלק מהליך הלימוד.
(תראה לדוגמה מה הקונוטציות שעושה לך השם מקווה, לעומת מה שהוא עושה לכותבת).
מעבר לזה השאלה האם ניתן לעזור לכותבת להגיע למטרתה, היא צריכה לעבור שינוי חשיבה, כאשר לאחר חינוך בבית יעקב, שהוא בבחינת מעוות לא יוכל תקון, קשה להניח שהיא תוכל להשתחרר מהתחושה שהיא אינה יכולה להשיג את מה שהיא רוצה או לבחון חלופות בצורה ריאלית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 08:28 |
|
| |
שרפ - ידידי-
שלום!
1. ראשית, טרם הבעתי כאן, את שמחתי על שובך המבורך.
2. הקונטציה של השם מקווה, עושה לי בדיוק מה שהוא עושה לכותבת עצמה - לדעתי.
3. בגדול אתה צודק, מאד קשה לאדם להשתחרר ממוסכמות חברתיות, אך אין זה אומר, כי זו הבעייה של מקווה בחוסר האומץ שלה לקפוץ למים. לדעתי זה עניין של אישיות ושל עבודה עצמית.
4. אינני קובל על זה שהכנסת את הסרט הזה לכאן. אני קובל על הדרך בה הרב חושב לחנך את תלמידותיו לצניעות. לדעתי, כשרב עומד מול בנות, או אפילו כשרבנית עומדת מול בנות ומלמדת אותן פרטים מן הסוג הנלמדים שם, במקום לחנך באופן מעמיק, הרי זו גסות רוח וחוסר צניעות.
אין בליבי על הרב - חלילה, הוא עושה זאת מתוך כוונות טהורות, אולם אני קובל על השטחיות בתפיסה כיצד מחנכים לצניעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:26 |
|
| |
מקווה אני פונה אליך מנסיוני:
אני למדתי בסמינר במסלול המטופש והיקר להחריד של הוראה +לימודי עיצוב פנים טפשיים ולא ממצים.
המשכתי ללימודי תואר בתחילה במגן 4 שנים וכיום באוניברסיטת תל אביב
כיום אני אכן עובדת במשרד חילוני המכבד את כל תחושותי רעיונותי מחשבותי. אף אחד שם לא מקלקל אותי ואני לא מחזירה שם אף אחד בתשובה,אני מסוגלת לממן את לימודי, את ביבי סיטר של ילדי ואף נותר לי עודף.
לא ניתן להתפרנס מהוראה תני לך היזדמנות..
3השנים הראשונות בהם למדתי במגן נקרעתי במלוא מובן המילה ליויתי הסעות עבדתי בחוגים וכד' לקחתי הלואה למימון הלימודים וילדתי 2 ילדים
כיום אני בשלבי ההתאוששות ואני אומרת: כל טיפת יזע וכל דימע היית שווה!
אל תאבדי את חלומותייך בגלל מוסכמות חברתיות.
אני יודעת שהרבה מחברינו בסביבה חושבים שאני אמא לא הכי טובה אך רק אושרם של ילדי המקסימים הוא המעיד על מצבם המעולה.
ולימים שיגדלו אני בטוחה שיהיו גאים בעבודתי וישמחו על שיש להם אמא מאושרת שקמה עם חיוך וחוזרת הביתה מאושרת מעבודה שהיא אוהבת....
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:31 |
|
| |
תודה, א"י.
אוכל ליצור עמך קשר באמצעות התיבה הפרטית?
|
|
|
|
|
