שלום שרפ!
בגלל עבודתי, אני מודע לבעייתיות שיש לתופעה הזו, לפיה חברה שלימה איננה עובדת.
אני מכיר רבדים, שבגלל האינטלגנציה שלך אתה מן הסתם מודע להם גם מבלי לעסוק בעבודתי, שונים שבדרך כלל אין מתייחסים אליהם. לדוגמה:
1. חוסר איזון נפשי. למעלה מ- 90 אחוז מבני האדם אינם אינטלקטואלים, ולכן אדם שמטבעו הוא "מעשי", ותחת עיסוק הולם אשר יאפשר ביטוי לנטיותיו הטבעיות, הוא עסוק בלימוד, הדבר גורם לו לעוות נפשי.
בנוסף, גם לאנשים אינטלקטואלים, דרוש איזון נפשי. היינו: עיסוק מגוון הפונה למרכיבי נפש שונים אשר שומרים על איזון נפשי. (מעניין, כי דווקא האינטלקטואליים האמיתיים, במקרה שהם אנשים פאסיביים, לא בריא להם ללמוד בלבד).
2. התופעה הזו, לפיה האישה מביאה את הכסף, איננה בריאה והיא נוגדת את נפש בני הזוג ומביאה לבעייות בזוגיות מצד שני בני הזוג בנפרד וביחד.
(מהדברים הללו אני מתפרנס ב"ה, אך אעפ"כ הייתי שמח לוותר ע"כ).
יש גם ניוון ועוד כהנה וכהנה רבות ולא טובות.
עם זאת, שני דברים לי אליך:
1. נדמה לך שאתה זה שתציב את הגבולות. זה בדיוק מה שחשב ללום, ותראה לאן זה הגיע. לא משיגים מאומה ממלחמות. דרושה לא רק הבנה של נפש האדם, אלא גם דרושה הבנה מעמיקה של פסיכולוגיה חברתית, בכדי להבין כיצד החברה פועלת - לפני שאתה מציע הצעות כיצד לשנות את החברה.
הבעיה של ללום, וסליחה מכבודך - אך גם שלך, זה שאתם חסרים אותה הבנה.
2. עם כל בעיותיה של החברה החרדית, ואכן יש לה הרבה, בכל החברות האחרות ישנן בעיות לא פחות גדולות.
נכון הוא, שיותר קל לחיות עם הבעיות של החברות האחרות, משום שהן אינן חודרניות כ"כ, כפי שמצוי בחברה החרדית.
ואעפ"כ, לאדם שהוא אינטרוברט מטיבעו, קשה לחיות בכל חברה בה הוא ימצא.
לאדם שהוא אקסטרוברט, קל למצוא שותפים לדעות ומבחינתו אין זה משנה היכן אתה ועם מי אתה נמצא. בכל חברה תמצא כאלה וכאלה.
שוב- אני חוזר ואומר: אין צורך באימוץ "חברה". חברה זה דבר פסול. כפי שמוצאים אנו בברכת יעקב לשמעון ולוי: "שמעון ולוי אחים".
וכי איננו יודעים שהם אחים? מה בא יעקב אבינו ללמדנו?
התשובה היא, שהאחווה, עם כל היופי שבה, היא בד"כ כח הרסני ושלילי.
היופי של החברה, מותנה ביכולת של הבודדים בה, להשאר בעלי אישיות עצמאית.
ולזה התורה מחנכת אותנו. ע"פ ההלכה, על כל יהודי להגיע למצב בו יש לו חלק בתורה.
יכולת זו איננה יכולה להופיע אצל אנשים העוסקים בחיפוש עיקש אחר החברה המתוקנת והנכונה.
אלא אצל אנשים הדבקים באמונתם ובאלוקיהם ובדעתם בלבד.
ראה תשובותיו של ר' משה פיינשטיין, בהקדמתו לאגרות משה, וכן בתשובה שכתב בשעתו לאברך תל-אביבי, שרצה לעבור לגור בעיה"ק ב"ב, אך בשעתו חי עוד החזו"א זצ"ל, ולדעת אותו אברך, פסיקותיו של החזו"א שגויות, ובגלל שהחזו"א הוא מרא דאתרא, הוא שאל את הר' פיינשטיין אם מותר לו להעתיק את מקום מגוריו לב"ב ולהתעלם מפסיקותיו של המרא דאתרא.
הר' פיינשטיין, פסק לו כי לא רק שהוא רשאי לחלוק על החזו"א, אלא אם הוא למד את הנושא, הוא חייב לעשות זאת, ואדרבה, רצוי שילך לחזו"א ויאמר לו את מה שהוא חושב, בכדי שמתוך הויכוח תצא האמת לאור.
בברכה-
שבת שלום-
ישי ליפשיץ
 |
|
|
