|
|
| נשלח ב-19/7/2010 09:47 |
 |
| |
גם נושא הריבוי הכמותי נכון.
אין ערך לחיידר בנשיאות "הגדוילים". גם החיידר של ילדי הקודם היה בנשיאות הר' שטיינמן, ולמרות זאת זאת עשו מעשה בניגוד לדעתו. (הייתי אצלו).
גם החיידר הנוכחי של בני, הוא בנשיאות הר' שטיינמן (איך לא?), ולכן גם הקטינו את החופש הגדול לשבועיים וחצי.
המפקח הדגול, לא טרח להסריט את הנעשה בכיתות קודם שהתייעץ עמו, האם רצוי להאריך את תקופת הלימודים.
הר' שטיימן אינו מדמיין מה קורה בשטח.
גם לא מתייעצים אתו, האם לזרוק רבה זה או אחר. על זוטות שכאלה מחליט המפקח על דעת עצמו.
בפועל מה שקורה הוא, שאם נקרה במקרה, איזה כוכב מזהיר בחיידר, אזי הוא ימצא את מקומו החוצה כעבור שנה או שנתיים. מי שנותר הוא רק רבה שנזרק ממקום אחר.
הרבס הגרועים עוברים מחיידר לחיידר עד שההורים יפסיקו להתלונן.
הר' שטיינמן אינו מבין באנשים ואינני בטוח שהוא מבין בחינוך. מה שברור הוא, שהוא לא קולט כי יש לו עסק עם אנשים שמרמים אותו.
למותר לציין כי הוא בעיני אדם גדול ביותר וצדיק גדול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 12:14 |
|
| |
| גרפולוגיה כתב: |  | אני במו ידי בחרתי לחנך את ילדי לבורות, מתוך מודעות מחרידה למעשי.
עשיתי זאת משום:
1. לפנינו שתי דרכים: בדרך האחת נחנך את הבן לתורה וטהרה אך הוא יהיה פרימיטיבי ואילו בדרך השנייה, הוא יהיה אינטלגנטי אך טמא.
בגלל חוסר הידע שלי כיצד להפוך ילד טמא לטהור, ואילו ביכולתי להפוך ילד פרמיטיבי לאינטלגנטי, אני בוחר לשלוח את ילדי למערכת החינוך החרדית - עם כל מגבלותיה.
|
|
ההתיחסות שלך למוסדות הלימוד של ילדיך (ומה לעשות גם אני למדתי במוסדות וגם ילדי לומדים), מעוררת באמת שאלה האם אתה יכול לחיות בתוך חברה עם אנשים (תמיד ציינת שחברה היא דבר שלילי).
אתה מציג את דמות האדם הבלתי מרוצה תמיד, שעד גבול מסויים זה פועל לחיוב, כי זה מניע לפעול (ויתכן שלשם כך פתחת ישיבה תיכונית) ומשם ואילך מדובר בהטרדה של עצמך ושל הסובבים אותך.
בכל מקרה, ההתנהלות החרדית בחיים כיום, לדעת שהמצב אינו טוב, אך להיות אימפוטנטים לשינוי (כי שינוי תמיד בא מהשטח ולא מגדולי התורה), מזכיר את אמרת חז"ל "יודעים ...אלא שיש להם חלב על כסלם".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2010 10:07 |
|
| |
להיות מרוצה? ולמה שנמתין לביאת המשיח? וכי יש לך הצעה מעשית לפעולה?
העולם אינו שלם עדיין ובתוך עמי אנוכי יושב.
|
|
|
|
|
