סוכר, קופאין וגם אלכוהול - המרכיבים של ''טעם החיים''

לה מונד

אחרי שיצרניות המשקאות התוססים ספגו מכה כואבת בדמות האיסור של עיריית ניו יורק למכור משקאות תוססים החל ממארס 2013, יצרניות המשקאות הקלים לא יאהבו לקרוא גם את המחקר שמתפרסם היום (חמישי) בכתב העת הצרפתי "60 מיליון צרכנים". במחקר, שיצא מטעם ארגון הצריכה הלאומי הצרפתי (INC) וזכה לכותרת "משקאות מוגזים- מה אתם שותים באמת", נבחנו 50 סוגי משקאות קלים, כאשר 19 מתוכם עברו בדיקה מעבדתית.

עם זאת, כתב העת אינו חושף את הנוסחה המפורסמת של קוקה קולה, שפותחה לראשונה ב-1886, אולם לפי הבדיקות, נראה כי המשקאות מכילים בעיקר תמציות צמחיות. שעה שחברות קטנות יותר הסכימו לחשוף את המרכיבים, שתי ענקיות המשקאות הקלים - קוקה קולה ופפסי המשיכו להתבצר מאחורי הסודות המקצועיים.

מבדיקות המעבדה עולה כי מרכיב מרכזי בתמציות של שתי ענקיות הקולה הוא תרכובת אורגנית של פולימר בשם טרפן (שמפיקים צמחים רבים, ומצוי בפרט במשפחת המחטניים ובשרף של עץ האורן). לפי כתב העת, "טרפנים אחדים עשויים להיות בעייתיים עבור בעלי רגישות או נטייה לאלרגיה". המחקר מגלה כי ב-10 מתוך 19 סוגי המשקאות שנבחנו, נמצאו סימני אלכוהול בריכוז קטן מאוד, הנמוך מ-10 מיליגרם לליטר (0.001% אלכוהול). על פי החוק הצרפתי, משקה אינו נחשב לאלכוהולי כל עוד הוא מכיל שיעור מקסימלי העומד על 1.2% אלכוהול. בנוגע לצבעי המאכל E 150d ו- E 150c (קרמל), שהוגדרו בינואר על-ידי מדינת קליפורניה כמסרטנים פוטנציאליים, נמצא כי שתי היצרניות הורידו את ריכוזם בארצות-הברית, אך לא באירופה.

באופן לא מפתיע, סוכר מתגלה כמרכיב המרכזי במשקאות. מרבית דגימות השתייה הקלה הצביעו על יותר מ-100 גרם סוכר לליטר. ליטר אחד של קולה או של מיץ יכול להכיל עד 20 כפיות סוכר – כלומר 6 כפיות סוכר לפחית.

הגם שהסוכר עצמו, לכאורה, אינו מזיק לבריאות, מחקרים הצביעו על צריכת סוכר כגורם סיכון להשמנה, למחלות לב ולסוכרת. מחקר שערכו שלושה מדענים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו ושתוצאותיו פורסמו בפברואר בכתב העת Nature, הצליח לחולל הד ציבורי כשעמד על הקשר למחלות, ומהשוואה שערך בין ההשפעות הנלוות לצריכת אלכוהול, להשפעה דומה של צריכת פרוקטוז (סוכר פירות).

החוקרים אף התייחסו לנושא במונחים של התמכרות. היצרניות מצידן, מכחישות את הדברים וקובעות כי אין כל קשר בין המשקאות להשמנת יתר וכי רמת הסוכר במשקאות ירדה. מוכתר קנט, נשיא קוקה-קןלה העולמית (ו-500 זכייניות נוספות שלה דוגמת פאנטה, ספרייט, ומינט מייד), אמר ל-Wall Street Journal כי "אין זה מדויק או הוגן להאשים מוצר אחד".

בצרפת, הפופולאריות של המשקאות הממותקים רק הולכת וגדלה, בעיקר בקרב הצעירים. הממוצע העדכני עומד על 60 ליטר בשנה לאדם, ונמוך משמעותית מממוצע הצריכה השנתי של משקאות תוססים בארצות-הברית. שם הנתון שילש עצמו ב-20 השנים האחרונות ועומד כיום על 190 ליטר לאדם.

המחקר גם מדגיש כי יש להיזהר מתחליפי סוכר. כשליש מהמשקאות שנבדקו הכילו ממתיקים מלאכותיים (אספרטם, E 951, אצסולפאם-K, E 950) או ממקור טבעי (סטיביה). לפי נתוני האגודה לבריאות הציבור Anses, הממתיקים מצויים במשקאות בריכוז הגבוה ואין בהם כל ערך תזונתי. הארגון מדגיש עם זאת כי "מהנתונים הקיימים לא ניתן להסיק בצורה גורפת על השפעות מזיקות של ממתיקים בזמן ההריון, אך דרוש מחקר נוסף בנושא". עורכי המחקר סיכמו את הדברים בקריאה לחברות לגלות יותר שקיפות. מצד ארגון הבריאות והתזונה (PNNS) המסר ברור: "תנו עדיפות למים, המשקה החיוני היחיד".

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1742819?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=ticker&utm_campaign=mivzakimnet