כתבות על קינמון ולהקלה על הסוכרת

תבלין הקינמון, מקורו בקליפת עץ הקאסיה (Cassia), אותו גידלו בתחילה בסרי לנקה וכיום הוא נפוץ באסיה, באמריקה המרכזית והדרומית ובמדגסקר. הקינמון, מוכר כאבקה, תמצית שמן וכמקלות קינמון, המהווים פיסות קליפת העץ שגולגלו, נדחסו ויובשו.

הקינמון משמש תבלין לאפייה, בעל טעם עצי מתקתק, בהכנת עוגות, מעדנים שונים ומנות בשר שונות. במיוחד מוכר הצירוף של תפוח-עץ וקינמון וצירופים שונים עם מעדני שוקולד. מקלות קינמון משמשים לגיוון ולהעשרת טעמם של משקאות שונים, חמים או קרים. אין להוסיף קינמון לנוזל רותח. הדבר עלול לגרום להתמצקות הנוזל ולאיבוד טעמו המיוחד של הקינמון.

החומרים הפעילים בקינמון הינם הטרפנואידים, סינמלדהייד (טרפנואידים היא קבוצה של מרכיבים נפוצים מאוד מתוך 6 קבוצות המוכרות לנו.

הנפוצים מאוד בין השמנים האתרים של צמחים ‏ארומטים, מופיעים בצורה של אלכוהולים, מרבים להשתמש בהם ‏כנותני טעם וריח בתעשיית המזון, היגיינה וקוסמטיקה. חלקם מצויים בעיקר בשרפים של צמחים), להם מיחסים את תכונות הריפוי, ואדי שמן הקינמון בהם תרכובות אנטי בקטריאליות רבות עוצמה.

הקינמון משמש לטיפול במגוון רחב של חוליים כמו; מנורגיה (יתר דימום בזמן המחזור), חוסר תיאבון. דימום. צרבת. כיבי קיבה זיהומי שמרים (Yeast infection). ניסויים מוקדמים, שנעשו בשמן הקינמון, הוכיחו את כוחו בטיפול בזיהומי פטרת-הפה, מהם סבלו חולי איידס.

כוחו האנטי בקטריאלי מיושם גם במרבית מקרי הכיבים ובהם זה הנגרם ע"י חיידק ה-Helicobacter pylori. הדיטרפנים, המצויים בשמן הנדיף שבקינמון, הוכיחו עצמם בטיפול באלרגיות שונות.

מחקר שנערך בארה"ב, העלה שצריכה קבועה של קינמון, עשויה למנוע התפתחות מחלת הסוכרת. על-פי החוקרים, מומלץ לצרוך בכל יום, 1/4 כפית עד 1 כפית מלאה, כיוון שלדבריהם מכיל הקינמון את הפולימר פולימר שלקון מטילהידרוקסי, שנמצא יעיל נגד סוכרת סוג 2. הקינמון גורם להיענות יתר של תאים לאינסולין.

מחקר נוסף שנעשה ע"י חוקרים ממלזיה הטוענים, כי יש בידם הוכחה, שהקינמון מקל על מחלת הסוכרת בכך שהוא מוריד את רמות הסוכר בדם, על כך דיווח מדווח פורטל theaustralian.news.

מחקר בן שלוש שנים, שנעשה על ידי האוניברסיטה הטכנולוגית של מלזיה, מגלה, כי לתבלין הקינמון, יש השפעה חיובית על סוכרת מסוג 2, הסוג המתפתח בדרך כלל אצל מבוגרים. מדווח העיתון סאטר.

מחלת הסוכרת - DIABETES תפסה בשנים האחרונות תאוצה רבה בקרב האומות האסיאתיות בגלל שינוי בצורת החיים ובהרגלי אכילה. מדדי התזונה השתנו ויש מקרים רבים של השמנה והשמנת יתר ותזונה לא בריאה.

החוקר הראש מוחמד רוזי, אמר, כי; "מרפאים בצמחים בכל העולם נוהגים להשתמש בקינמון, לטיפול בשִׁלְשׁוּל ובדַּלֶּקֶת מִפְרָקִים, בשל יכולתו לשפר את מחזור הדם, לרפא פצעים, למנוע אוּלקוּס ואָלֶרְגְּיָה.

לדברי עיתון ה"דיילי", בעשור האחרון, מחקרים הוכיחו כי תמצית הקינמון מחקה את פעולת האינסולין בתאים.

האינסולין מווסת את יכולת הגוף לנצל את הסוכר בדם, אבל אצל חולי סוכרת, התאים איבדו את יכולתם להגיב להורמון.

אזהרות:

ישנם המפתחים אלרגיות ודלקת עור משימוש בקינמון. על המשתמש בו בפעם הראשונה, לצרוך כמות קטנה בלבד ממנו ועל הרגישים לקינמון להימנע ממנו לחלוטין. שימוש קבוע בקינמון, עלול לגרום דלקות פה. שמן הקינמון עלול להיות בעייתי במיוחד. השימוש בקינמון אינו מומלץ לנשים בהריון.

שילוב קינמון וציפורן (שניהם מחטאים רבי עוצמה), בתה צמחי-מרפא, מפיג מצוין ריח רע מהפה, הודות להשמדתם את החיידק גורם הריח.

בהתאם להמלצת המכון הגרמני לתרופות (Commission E), המינון למבוגר הוא 2 עד 4 גרם ביום.

ניתן גם להשתמש במספר טיפות משמן הקינמון, ממנו מומלץ ללגום במשך מספר ימים בלבד.

ניתן גם להשתמש ב-2 עד 3 מיליליטר תמיסה, 3 פעמים ביום.

תה קינמון וציפורן

אופן ההכנה:

הוסיפו לליטר מים 4 ציפורנים ו-2 כפיות מקלות קינמון מרוסקים.

הביאו לרתיחה, כסו והניחו להתבשל, על אש קטנה,
5 דקות נוספות.

הסירו מהאש והניחו למרכיבים להיספג 20 דקות נוספות. המתינו שהתה יתקרר, סננו ושתו.

תה קינמון

אופן ההכנה:

הרתיחתו 1/2 כפית (2 עד 3 גרם) אבקת קינמון בספל מים, במשך 10 עד 15 דקות ושתו לכשיתקרר.

תה קינמון וג'ינג'ר

המצרכים: