אז ככה,
בעקרון סוכרתיים לא צריכים לצום. במצב של סוכרת הגוף לא מתמודד טוב עם צום, וסוכרתי יכול להגיע לידי סכנה, לא רק מהיפו, שזה יחסית קל לטיפול, פשוט שותים מהר משהו מתוק, אלא יותר מסוכן הוא דווקא ההיפר-לפעמים הגוף משחרר סוכר בלי שליטה בגלל הסטרס של הצום, וזה עלול לסכן חיים ממש.
יש סוכרתיים מסוג 1 דווקא, כמו DOARK, שדווקא עם המשאבה מסתדרים טוב בצום, כי יש להם שליטה מוחלטת על האינסולין שהם נותנים לעצמם. חלקם אכן מצליחים לצום והגוף שלהם מתמודד, וחלקם לא יכולים לעשות את זה כי הגוף שלהם לא עומד בזה.
סוכרתיים מסוג 2 בדרך כלל מקבלים פסק מרב לא לצום כלל. יוצאים מן הכלל הם מי שכבר לוקחים אינסולין ומאוזנים היטב שיכולים לשנות מינון ולצום כך. אלו כמובן מיעוט קטן. או מי שכבר התאזן יפה עם דיאטה ואינו נוטל כדורים, שמרגיש שהצום לא מזיק לו, אם רב מתיר לו הוא יכול לצום.
מי השילוח: אתה צריך לשאול שאלת רב אם בכלל מותר לך לנסות לצום. אם אתה צם ומרגיש חולשה עליך לבדוק סוכר מיד. אם יש לך מתחת 70 אתה שותה מיד ובלי חשבון משהו מתוק (אפילו ביום כיפור!!!!) ואם יש לך מעל 250 גם עליך לשתות מים מיד ולהתייעץ עם הרופא. זה תקף לכל צום, כולל יום כיפור. בהמשך תלמד יותר על מצבך ותדע איך להתנהג.
DOARK: אם אתה מתעקש לצום דווקא, נראה לי שמחצות יום כדאי להוריד את הבאזל ל30% אם אתה מסתובב ועובד כרגיל ליום שישי. ואולי אתה צריך לשתות לפחות אחרי שקיעה? לחבדניקים זה כנראה מותר..
