בן 11 מפחד שהבנין יתמוטט

עפרון שלום,

נשמע שהילד שלך סובל מ"התקף פאניקה"  מה שהופך לסיוט ומכניס את כולכם למעגל חרדה.  

התמודדות עם התקף פאניקה מתחילה בהבנת ההפרעה (ידע=כח).  פאניקה למעשה היא פחד מהפחד! אומנם ההתקף עשוי להתחיל (אך לא בהכרח) בפחד מגורם חיצוני לא הגיוני (התמוטטות הבניין) אך הפחד מועצם על ידי  התופעות הגופניות שמתלוות לפחד: דופק מהיר, נשימה מאומצת, הזעה, רעידות, בחילות וסחרחורת העשויות להתפרש על ידי הילד והסביבה כאילו הוא הולך למות או לקבל התקף לב עד כדי מחשבה לקרוא ל"הצלה"

פחד למעשה הוא רגש טבעי כתגובה לתחושת סכנה. הקב"ה ברא בנו מנגנון הישרדותי המעורר את הגוף לפעילות מאומצת שנדרשת כשמגיבים מול סכנה. בפאניקה התגובה היא "נורמלית" אך למקור שאין בו למעשה סכנה.

התקף הפאניקה מגיע לשיאו לרוב לאחר 10 דק' ולאחר מכן יורד עד שנעלם כשם שבא.

 אם הבנתי נכון, זו לא פעם ראשונה שילדכם  עובר את ההתקף אלא מידי שבת, כך שכולכם כבר מכירים את  הסינדרום שחוזר על עצמו עד שהוא נרגע.

אם כן, אני ממליצה מספר דברים:

א. שלא בזמן ההתקף ובהזדמנות נינוחה:

1. הסברה- להסביר לילד מהו פחד ועל המנגנון הטבעי שד' ברא בנו, להסביר לו מהי פאניקה והתגובה שלו היא מאד נורמלית ודווקא מעידה שהגוף מגיב כמו שצריך, אלא שכמו שהוא יודע ומבין אין גורם לסכנה.  עם זאת,  צריך לזכור שההתקף יש לו נקודת התחלה ונקודת סוף! הוא לא נמשך כל הזמן אלא מוגבל- אפילו לשרטט לו על נייר צורה של גרף התפלגות (פעמון) להראות את ההתחלה, השיא ואת הסוף.
2. פרשנות- יש לשנות את הפרשנות אצל הילד ואצלכם לא רק לגבי מקור הסכנה שכבר מובן לכם שלא קיים, אלא גם לגבי התסמינים הגופניים. למרות ההרגשה, למעשה תסמינים אלו הם בטווח הנורמה והם לא גורמים לבעיה פיזית אקוטית (אפשר ללכת לרופא ילדים שיסביר לילד ולכם)
3. האשמה -ילדים כאלה הם לרוב מצפוניים ונוטים לקחת על עצמם את האשמה, חשוב להדגיש כי הוא לא אשם וזוהי תופעה מוכרת וזה יכול לקרות לכל אחד בעולם, הכי חכם והכי מוצלח שיש, שאנו לא יודעים עדיין את הסיבה ואולי בטיפול הפסיכולוגי לאט לאט יובן יותר ויותר.  אתם עושים ככל הניתן להתמודד איתה.
4. שיח על רגשות- באופן כללי לעודד בבית לדבר על רגשות ולתת לגיטימציה להם ועל יחסים עם אחרים
5. הרגעה- לחשוב יחד איתו (לא בשעת ההתקף) מה יכול לעזור לו כשההתקף מגיע. למשל, להחליט קודם לשבת שאחרי המרק משחקים משחק משפחתי.
6. אקלים משפחתי- כדאי שאתה ואשתך תחשבו יחד אם יש צורך להפחית מתחים אחרים בבית ולהוות דוגמא להתמודדות עם לחצים בצורה רגועה יותר

ב. המלצות לרגע ההתקף:

7. שליטה על הפאניקה-  חשוב שלא תאבדו שליטה ולא להיכנס להיסטריה גם אם זה נראה נורא וסיוט, נסו להיות רגועים ככל שניתן ותעבירו לו רוגע ובטחון עד שההתקף  יחלוף. אפשר לחבק אותו כדי להפחית את  הרעד ולעודד אותו שעוד מעט ההתקף יחלוף.
8. טקטיקה אסטרטגית- אם אכן ההתקף מופיע כל ערב שבת בין מרק לבשר, אז אולי אפשר להודיע מראש שאחרי המרק יקבלו כדור/אצבע  גלידה, על מנת 'לשבור' את המבנה החזרתי.  משהו בסגנון "ונתחכמה לו".

ילד הסובל מפאניקה טוב שיהיה בטיפול פסיכולוגי- הגורמים לפחד יכולים להיות סמויים ומותקים (מועברים) מפחד פנימי לא מודע לפחד חיצוני. למשל ילד יכול להיות חרד באופן לא מודע שהוריו מתגרשים והמשפחה תתפרק (גם אם אין סיבה אמיתית לכך) ולהתיק זאת להתמוטטות של בניין.

שוחחו עם הפסיכולוג הכירו את שיטת טיפולו ובדקו אם הוא יכול להדריך אתכם לעזור לילד.

לפעמים יש צורך להוסיף לטיפול הפסיכולוגי טיפול תרופתי אנטי-חרדתי.

אני מקווה שדבריי יהיו לעזר

בהצלחה

רונית

_________________

רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית