| נשלח ב-12/12/2009 22:53 |
 |
| |
חרדות
שלום רונית.
רציתי לברר על דרך טיפול, או לפחות על כיוון, לאן ולמי לפנות.
אשה שבשנות ה20 לחייה, התחילו אצלה חרדות בנסיעות באוטובוסים, הצורך להתפנות מטריד אותה כל פעם כשהיא עולה על אוטובוס. וזה הלך וסחף אותה רחוק רחוק.
כל חייה התנהלו על פי 'תחנות' היכן אפשר להתפנות וכדו'.
כיום, יש לה פחדים מכל דבר.
יושבת בבית. מתפקדת נפלא אך קשה לה לחשוב על יציאה לעבודה, מכיון שבטחונה העצמי ירד, במחשבה שהיא אינה יכולה לשלוט בעצמה.
לאן פונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 23:18 |
|
| |
שבוע טוב
לדעתע, שיטת הCBT מצויינת לטיפול בחרדות מסוג זה ואמורה לפתור את הבעיה בזמן קצר יחסית.
ובקצרה: בשלב הראשון עושים תרגילים קוגנטיביים, דהיינו תרגול חשיבה הגיונית מול עיוותי חשיבה {מחשבות אוטומטיות}, ובהמשך, עושים תרגילים התנהגותיים דהיינו, חשיפות.
בהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 10:46 |
|
| |
שלום וברכה,
התשובה הפשוטה לשאלתך היא שהבחורה צריכה להגיע לטיפול מקצועי! אופי הטיפול וסוגו תלוי במספר גורמים, אישיות האדם, היקף ועומק הבעיה. לא ידוע לי כמה זמן היא כבר סובלת ובמה היא טופלה עד כה.
על פי התיאור שלך, ניתן לשער כי הבחורה החלה עם סוג של אגורופוביה, הפחד לעלות לאוטובוס שמא תקלע למצב מביש ומלחיץ של אי אפשרות למצוא דרך 'מילוט' להתפנות , מה שהתפתח לחרדה יותר מוכללת ,לפגיעה בדימוי העצמי ובהימנעות חברתית .
באופן כללי ידוע שהטיפול היעיל בחרדות הוא פסיכותרפיה בשילוב טיפול תרופתי. פסיכותרפיה יכולה להיחשב טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי או פסיכודינמי.
במקרה הפוביה של האוטובוס והיציאה החוצה ,כפי שאמר קודמי, אכן טיפול קוגנטיבי-התנהגותי כמו CBT עשוי להתאים לסימפטומים הספציפיים בטיפול ממוקד וקצר יחסית.
עם זאת, יתכן שטיפול כזה ישיג תוצאות במישור אחד אך לא בחוויה הכללית של הדימוי העצמי והחרדה היותר מוכללת שאז יתכן שתצטרך טיפול ארוך יותר בסגנון פסיכודינמי.
בכל אופן, צריך לפנות להערכה מקצועית במטרה להתאים את הטיפול המתאים (יתכן, שיתאימו מספר סוגים בשלבים שונים : למשל, יתכן שיתאים בשלב הראשון טיפול CBT , בשילוב או תרופה אנטי חרדתית כדי להקל על הסימפטומים ובשלב יותר מאוחר טיפול דינמי)
וכפי שכבר אמרתי בהודעה אחרת, המחקרים מראים כי הצלחת הטיפול היא לרוב מבוססת לא רק על סוג הטיפול אלא על הקשר בין המטפל והמטופל, דהיינו, 'הכימיה' שביניהם.
הייתי מציעה אם כן, לפנות לפסיכולוג קליני או עו"ס קליני או פסיכיאטר באיזור מגוריה, ישנם מרפאות ציבוריות או לפחות מסובסדות, או בקופ"ח. או למסגרת פרטית כפ שמתאים לה, על מנת לעשות הערכה מקצועית ולבדוק יחד איתה מה מתאים לה ולבעיה.
בהצלחה וחנוכה שמח
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 22:30 |
|
| |
תודה לכם על התשובות.
ראשית, אני די מגשש את דרכי באפילה, ברוך ה' אף אחד ממשפחתי לא נזקק לטיפולים מעין אלו.
כך שאין לנו מישהו מהמשפחה שיכול להמליץ. מה גם שאיננו מעוניינים לחשיפה יתירה בנושא.
יש לי מספר שאלות נוספות. הייתי שמח לשמוע תשובות מפורטות ככל היותר.
א. במידה ונמצא לה עבודה במקום שמכירים אותה. על מעלותיה וחסרונותיה. האם הדבר יכול 'להסתדר' מאליו. ללא צורך בטיפולים ובמיוחד לא בתרופות.
ב. בהמשך לכך, מה התופעות לוואי שיש לכאלו תרופות והאם זה ממכר.
ג. יש בעיה לטפל בבעיה זו כשהאשה בהריון?
ד. האם שמעתם על ד"ר איגור לב מבני ברק? (אפשר לכתוב גם לתיבה האישית).
ה. האם הטיפולים שהזכרתם לעיל הינם יעילים למגר את הבעיה, או שזה משהו ש'נשאר' לכל החיים?
ו. עד כמה נפוצה בעיה מסוג זה? והאם ידוע לכם על אחוזי ההצלחה בטיפולים.
ז. ידוע לכם על רופא-מאבחן טוב בקופת חולים כללית?
סליחה על השאלות הרבות.
אודה על כל תשובה,
לא מתייאש!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 07:52 |
|
| |
שלום שאלותיך טובות, ומעידות על הדאגה והאיכפתיות שלך וזה אחד הדברים הnמאד מסייעים בהצלחת כל טיפול- תמיכת המשפחה!! ולשאלותיך : ראשית חרדה בכלל ואגורופוביה בפרט היא הפרעה די שכיחה כ5% מהאוכלוסייה. כדי להמחיש את הרעיון אם תסתכל סביבך בשכונה או בשטיבל ,מכל 2 מניינים יש אחד שסובל מהפרעת חרדה כלשהי. הדבר השני, הוא שלרוב מצליחים לצאת מזה ב"ה באמצעות טיפול אך לא מדובר בתרופת קסם. הדבר השלישי, הייתי מציעה לחשוב בגישה שמרנית, דהיינו מהפשוט למורכב: הטיפול הפשוט , הקצר , והשכיח בחרדות ספציפיות מהסוג הזה הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי כמו הCBT. והוא יכול ללוות את האישה עד יציאתה מהבית. שאר הטיפולים תרופתית ודינמית ניתן לחשוב עליהם במידה וטיפול זה לא יספק או לא יגיע להישגים מלאים וזאת כדי להדגיש שאל ייאוש יש דרכים נוספות . בנוגע לתרופות, אכן לא מומלץ לתת תרופות בזמן היריון (מלבד מקרים מאד יחודיים ולא נשמע לי המקרה המדובר), ובין התרופות ישנם ממכרות כמו תרופות הרגעה (ואליום או זנקס) ויש תרופות שאינן ממכרות כמו תרופות אנטי-חרדתיות ממשפחת SSRI והן כמעט ללא תופעות לוואי. בכל אופן, הייתי מציעה בשלב הראשון לפנות למטפל קליני (לא מחייב רופא) שעוסק גם בגישה קוגנטיבית-התנהגותית (CBT) . לא הייתי מציעה לתת לעניין 'להסתדר' לבד, כי יש נטיה להפרעות חרדה להתרחב- ממשהו ספציפי וממוקד להתפשט לשאר חלקי החיים כפי שכבר אני מבינה מתחיל לקרות מהתיאור שלך. הפרעה חרדה שפוגעת בתפקוד (לא יכולה לצאת מהבית) לא להזניח ולגשת לטיפול מקצועי ואל יאוש יש תקווה! שאלותיך על מטפל ספציפי אוכל לענות רק באופן אישי
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 01:40 |
|
| |
תודה רבה על התשובות הארוכות והמפורטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 02:02 |
|
| |
מתוך היכרות אישית עם מקרה שהתחיל גם בקטן, תעשו הכל כדי להתחיל מייד טיפול, והכי טוב שאפשר. אל תחסכו זמן או כסף, זה עניין של חיים...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 02:03 |
|
| |
וטיפול טוב עוזר. תאמינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 23:30 |
|
| |
ואני מכיר כמה שהיה להם הצלחה בכגון דא ע"י 'מח אחד'
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 23:42 |
|
| |
גם אני מכירה את השיטה הזו, והיא עזרה
_________________
|
|
|
|
|
