פחד וגמגום הינן שתי תופעות מוכרות בגיל הרך היכולות להופיע באופן פתאומי ולרוב לחלוף עד גיל 5 ללא התערבות מקצועית מיוחדת וזאת בתנאי שהסביבה ובעיקר ההורים יתייחס באופן מתאים והולם.
תופעות אלו יכולים להופיע על רקע מאפיינים התפתחותיים ושינויים בחיי הילד והמשפחה
(כמו : הריון, מעבר דירה, חאלקה, פטירת קרוב –רחוק וכד').
הייתי ממליצה לפנות ליחידה להתפתחות הילדים שם תוכלו לקבל הדרכה על ידי קלינאית תקשורת ופסיכולוגית לגיל הרך. במסגרת זו אני יכולה להמליץ על מספר דברים כלליים: המלצה כללית חשובה- צרו אווירה רגועה וסבלנית במהלך היום. ביחס לפחדים בלילה : - צ רו עם הילד טקס "לילה טוב" לפני השינה.
- לאחר כיבוי האור זהו עם הילד את מראהו החדש של החדר ואת מקומם של החפצים המוכרים
- השאירו דלת פתוחה והבטיחו שאתם נמצאים בקרבת מקום אליו
- אם הילד מתעורר באמצע הלילה ומפחד לחזור לישון בחדרו, שבו ליד מיטתו ובקול מרגיע עזרו לו להירדם
- כש הילד מתעורר מחלום מפחיד אל תתחילו לחקור את הילד באמצע הלילה על תוכן החלום אלא אפשר לומר לו "אני יודעת שחלמת משהו מפחיד , זהו חלום, הנה אני כאן לידך " ..
ביחס לגמגום - המכונה בגיל זה "חוסר שטף התפתחותי": - הקלה על עומס שפתי, כלומר לדבר ככל שניתן בשפה פשוטה ולא בשפה גבוהה וכללית. למשל, לא לשאול איזו חולצה אתה רוצה ללבוש היום לגן? אלא "האם אתה רוצה את החולצה החומה או הכתומה?
- להוות מודלינג לילד בסגנון הדיבור- לשוחח בקול שקט ואיטי הילד באופן טבעי יחקה את ההורה ויאט את הקצב הדיבור ויוכל לדבר באופן יותר שוטף.
בהצלחה,
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
 |
|
|
