ספרות טיפולית מומלצת

בזמן שפסע הזקן העיוור לצידו, סיפר לו האיש על השבילים שעבר בדרכו, ועל מה שראה לפני שהלך לאיבוד. הוא סיפר לו גם על הסקרנות שהובילה אותו לסטות מן הדרך, על ההתפעמות מן הצמחים הנדירים שגילה ועל הבהלה שאחזה בו כשאיבד את דרכו.

בשקט ובסבלנות הקשיב החכם לסיפורו של האיש, והמשיך לצעוד לצידו, כשידו החמה והבטוחה על כתפו. מדי פעם ביקש מן האיש להבהיר פרט או שניים בתיאורו, או להתבונן שוב במקומות עליהם חלף מבטו לפני-כן. לאחר זמן מה השמיע האיש קריאת שמחה, כשגילה את אחת הדרכים החוצות את היער. זה לא היה המקום ממנו בא, אבל השילוט לצד הדרך גילה לו שהדרך מובילה אל מחוז חפצו ומקצרת את מסעו.

"אתה בוודאי מכיר את היער כמו את כף ידך," אמר לזקן בהערכה. "אינני יודע מה הייתי עושה ללא עזרתך."

"מעולם לא ראיתי את היער," ענה לו החכם בקול שקט. "נולדתי עיוור, ורק מסיפוריהם של עוברי-האורח, שכמוך תעו בשבילים, למדתי להכיר את הסביבה. לעתים נדמה לי שיש ליער הזה אלף פנים, משום שכל אחד מן המטיילים מתאר אותו באופן שונה, ובכל מפגש אני מגלה אותו מחדש."

"אם כך," תמה האיש, "איך הצלחת להוביל אותי מתוך היער החוצה?"

"לא אני הובלתי אותך," חייך האיש העיוור. "אתה הוא זה שהוביל אותי בדרך שמעולם לא הכרתי. שמחתי לצעוד לצדך, ועתה אשוב לביתי." החכם הזקן פנה לאחור ונבלע בחשכת השיחים.

החכם העיוור הוא רופא-הנפש (הפסיכולוג, הפסיכותרפיסט, הפסיכיאטר, הפסיכואנליטיקן, המטפל באמנות). הוא לעולם לא יראה את נפשו של המטופל, אבל אם ייטיב המטופל לתאר באוזניו את הנופים הפנימיים של נפשו, הוא יסייע לו למצוא בהם את דרכו.

בדרכי פגשתי מטפלים רבים. פגשתי מטפלים שטיפלו בי, ופגשתי מטפלים שלימדו אותי והדריכו אותי. פגשתי את עמיתי ופגשתי את תלמידי. כל אחד מהם ממלא את תפקיד החכם העיוור באופן שונה, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. כל אחד מן המטפלים שפגשתי היה יחיד במינו, וגם האופן שבו מילא את תפקידו היה שונה מזה של האחרים.

גם מטופלים רבים פגשתי בדרכי. כל אחד מהם היה יחיד ומיוחד, ולכל אחד מהם צרכים שונים בבואו לטיפול נפשי. כמעט כולם חיפשו את המדריך החכם שינחה אותם בדרכם, אך רק מעטים ידעו שמדובר בחכם עיוור.