ובכן קודם כל ההגדרה שלי לנחיתות זה עניות וממילא להיות שנורר. דהיינו האנשים מחולקים לשנים . אלה שיש להם כמות מינימלית מספקת של כבוד עצמי ולא צריכים לבקש אותו מאחרים בכל פרט ופרט ממעשה דיבור ומחשבה שלהם... ואם הם לא קמצנים הם יכוולים גם לתת למי שאין לו... ויש את הנחיתים שמשום מה הם פשוט במינוס! פשוט חסר להם מהכמות המינימלית של כבוד עצמי והם צריכים כל רגע לשאוב אותו מאחרים עד שכל פרט מסדר יומם שאחרים עושים באופן עניני אצלהם זה חלק מהשנורר. ורוב בני אדם פשוט קמצנים ולכן לא סובלים אותם כמו שלא סובלים יותר מידי את העניים. ולא עוד שיחס אפשר לקחת בעל כרחו של מישהו לפחות במידה מסויימת וזה וודאי אנשים לא אוהבים. נמשיך בהודעות הבאות בע"ה.
|
