| נשלח ב-11/10/2010 14:33 |
 |
| |
ללכלך את התיק הרפואי?
שלום, השאלה הראשונה מיועדת לכל באי הבית הקדוש הזה ולאו דווקא לרונית.
רופאת המשפחה שלי המליצה לי לקבל טיפול פסיכולוגי מצוות פסיכולוגים של קופת החולים. מכיוון שאני מעוניין ללכת לטיפול בלי לערב את אמא שלי בנושא ומכיוון שמצבי הכלכלי הוא כמו כל בחור ישיבה ממוצע שעושה חלטורות על מנת להשיג את חפיסת הסיגריות היומית ההצעה קסמה לי מאד מכיון שמדובר במחיר שאני יכול לעמוד בו בלי לבקש עזרה כלכלית מאמא שלי.
הבעיה היא שזה יכול לעמוד לי לרועץ במהלך החיים מכיוון שלכל צרוע וזב במחלקת שימור לקוחות של קופת חולים יש יכולת להגיע לתיק הרפואי המלא שלי. מעבר לזה שיתכן שבמהלך החיים יהיה לי צורך לוותר על סודיות רפואית.
מה דעתכם בעניין?
ומעניין לעניין באותו עניין.
בעבר המלצת לי על טיפול פסיכואנליטי, מהמעט שקראתי ברשת הבנתי שמדובר בטיפול ארוך יותר ומטבע הדברים גם יקר יותר. ולכן רציתי לשאול האם טיפול התנהגותי קוגניטיבי יכול גם להועיל לי ברמה מספקת?
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2010 14:44 |
|
| |
א. למה אתה לא רוצה לשתף את אמא שלך?
ב. יש עמותות כמו בית חם שאם תציג סיבה טובה יתכן ותקבל מימון לפסיכולוג פרטי
ג. אמא שלך ככל הנראה תעלה על העניין מכיון שקבלות והודעות מקופ"ח מגיעות להורייך הביתה
ד. לא בטוח בכלל שפסיכולוגים מטעם הקופה ייטיבו איתך
ואם אתה בונה על החזרים אז:1 אתה מסתכן בעיין ההודעה לבית הוריך
2 את צריך לשלם ולחכות להחזר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2010 15:05 |
|
| |
א. מכיוון שמשך שנים אמא שלי מציעה לי ללכת לטיפול וסירבתי. (במשך רוב הזמן באמת לא היה לי צורך בטיפול.) ולא מתאים לגאווה שלי לבוא עכשיו ולבקש עזרה. וסיבה נוספת היא שבגילי המתבגר יש לי צורך בעצמאות מסויימת.
ב.עמותת בית חם כבודה במקומה מונח אבל היא מיועדת למקרים קיצונים, מעבר לזה שאני לא מעוניין ואני לא חושב שזה מוסרי לקבל טיפול על חשבון תרומות הציבור בשעה שהמצב הכלכלי של משפחתי טוב.
ג. אני יכול לסדר שהקבלות וההודעות של קופת החולים יגיעו לתיבת המייל האישי שלי.
ד. אם הפסיכולוגים של קופת חולים לא יעזרו לי אז שום פסיכולוג לא יעזור לי,
רופאת המשפחה שלי היא זו שהציע לשלוח אותי לטיפול ולכן ההחזר מובטח
1עיין לעיל.
2אין לי בעיה לשלם ולקבל החזרים.
בגיל 15 משפחתי שלחה אותי לטיפול אצל פיינשמקר חרדי שבטוח שאם הוא קרא כמה ספרים על תורת הנפש הוא פסיכולוג מומחה. הטיפול היה בעקבות איזו שהיא טראומה שעברתי. מיותר לציין שזה לא עזר לי כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2010 16:07 |
|
| |
בן אובד, קודם כל למען הגילוי הנאות, אין לי ידע מקצועי בתורת הנפש. המעט שממנו אני דולה את דברי דלהלן, הם מהנסיון שהיה לי דוקא מהצד השני של המטבע- קרי- המטופל. מהתגובות החדות והמושחזות שכתבת ניכר שאתה ברנש מוכשר מאוד- כזה שלא כל פסיכולוג 'יכול עליו' [למען האמת אני לא מקנא במטפל שלך, מי שהוא לא יהיה. צפויים לו חיים מה זה קשים...  ]. ככזה, אני לא יודע כמה באמת תקבל את מה שאני אכתוב. רק אומר לך שאתה די מזכיר לי את עצמי כשהייתי בגילך (שנים ראשונות של ישיבה גדולה אני מתאר לעצמי), אבל- בלי כל כוונה להסתלבט- החיים לימדו אותי קצת. ועתה לתובנותי:
בענין שיתוף אמך במה שעובר עליך: כפי שאני מבין מדבריך, הסיבות שבעטיין אתה מעוניין להסתיר את הפרשה מאמך הן שתיים. 1- גאווה [וכנראה קצת בושה]- אתה לא רוצה לתת לה את הקרדיט שהיא צדקה בעבר. ב- גאווה- אתה כבר גדול ולא נאה לך לשתף את אמא.
ובכן, אני עברתי ג"כ פרשיה מסוימת, לא בגילך אלא כשהיה לי כבר ילדים! וכמובן שלא חלמתי בכלל לספר להורי, למרות שהקשר שלי איתם די טוב. בשלב מסוים התייעצתי עם איש חכם [וחץ מזה הוא גם פסיכולוג...] ששיכנע אותי לפתוח את הערוץ לגמרי, בלי להסתיר שום דבר!! הוא שכנע אותי שזה יקל על כל התהליך, ושבכלל- להסתיר דברים בלב זה דבר נוראי שמאוד מכביד על ההתנהלות הנורמלית, וק"ו כשזה מול ההורים! שמעתי בקולו, וב"ה זה מאוד מאוד הקל עלי. בענין הגאווה, הרשה לי לומר לך שזה חשבון די קטנוני ביחס לדבר איתו אתה מתמודד, ובכלל- אם נראה לך שאמא שלך תרגיש איזשהוא תחושת ניצחון אתה מסתמא טועה, כי הדבר שיהיה הכי חשוב לה כשהיא תשמע את מצוקותיך יהיה הרצון האינסטנקטיבי הטבוע בה- לעזור לבן שלה שיהיה לו טוב [אני כותב 'מסתמא' כי אני לא מכיר את אמא שלך. ואם יש לך בעיה אחרת בקשר לקשר שלכם- זו בעיה אחרת ואני לא מתייחס לזה. ע"פ מה שציינת אין לך בעיות מיוחדות עמה].
בקשר לבעיה שלך שאתה כבר גדול ולא נאה לך לשתף: ובכן, אם תקבל את ההחלטה האחראית והנבונה לשתף את אמך בבעיות שלך, ללבן איתה את הטעון ליבון ואולי אפי' לשמוע את דעתה [כן, תדע לך שהרבה פעמים יש ל'זקנים' האלו מה לומר...], זה יהיה צעד שיצביע על בגרות ולא להיפך. וכבר אמר החכם "ותשועה ברוב יועץ".
***
בקשר לשאר הנושאים הבירוקרטיים אין לי כ"כ מה לומר לך- אני מאוד מקוה שאם עזרתי לך בהנ"ל[בתקוה שתטה אוזנך] זה גם יעזור בפן הכלכלי...
בענין בית חם נראה לי שאתה צודק ולא מטעמך. לא מעונין לפרט כאן מפני כבוד ראשי הארגון.
בן אובד, ה' יצליח דרכך ויחזירך למקום חפצך עד שכבר לא תהיה אובד!
תצליח ותשמח!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 01:27 |
|
| |
אברהם העברי, בראשית הודעתי ברצוני להודות לך על המחמאות שפיזרת לי ועל ההודעה החכמה והמחכימה שלך. אין לי עכשיו זמן להתייחס להודעה שלך במלואה אבל פטור בלא כלום אי אפשר.
למרות היחסים המצוינים שיש לי עם אמא שלי אני עדיין חושב שהטיפול התנהל בצורה טובה יותר אם אמא שלי לא תדע עליו מכמה סיבות שאת חלקן אני לא יכול לכתוב בפורום מחשש לאאוטינג. אחת הסיבות העיקריות היא שאמא שלי לא תממן לי טיפול אצל מטפל חילוני, ולמטפל חרדי אני לא מעניין ללכת כי יש מספיק נייעס במקווה חוץ מהסיפור של הבן האובד. ולכן אני מסכים למכור את המכנסים שלי ולא לפתוח את הארנק של אמא שלי.
שוב תודה על הזמן והמחשה שהשקעת בהודעתך.
הבן האובד.
תוקן על ידי הבן_האובד ב- 12/10/2010 02:23:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 08:39 |
|
| |
הי,
אנסה לעשות קצת סדר .
ראשית לגבי "צוות פסיכולוגים של קופ"ח". ככל הידוע לי אין מדובר בפסיכולוגים שהם עובדי קופת חולים אלא מדובר ברשימה של פסיכותרפיסטים (פסיכולוגים ועו"ס קליניים) פרטיים שעובדים מול/עם קופת חולים. אלו אנשי מקצוע שלרוב יש להם קליניקה פרטית ושם הם מקבלים את המטופלים שלהם אך בנוסף יש להם הסדר תשלום עם קופות חולים שונות .
צריך לבדוק איתם מה נמצא 'בתיק הרפואי' של קופ"ח. יתכן, שמה שרשום הוא רק הביקורים שלך בגלל העברת הכרטיס המגנטי, אולם כל מידע על הטיפול נשמר אצל הפסיכותרפיסט ב'תיק הטיפול' באופן פרטי ואין לקופת חולים שום גישה לתיק זה.
אני מציעה לך להפנות את כל השאלות החשובות שלך לקופת חולים שלך ולמטפל שתבחר.
כמובן, נשמח אם יש בינינו פסיכותרפיסטים העובדים עם קופת חולים היכולים לענות לשאלותך.
דבר שני, לגבי טיפול פסיכואנליטי אין הכוונה רק לאנליזה, אלא גם לפסיכותרפיה פסיכודינמית או באוריינטציה פסיכואנליטית. לרוב, אלו שעובדים עם קופות חולים הם בעלי הכשרה כזו.
טיפול קצר מועד בין אם הוא קוגנטיבי ובין אם הוא פסיכודינמי הוא לרוב מוגבל לבעיה ספציפית.
ממה שתיארת המצוקות והדילמות שלך גם אם הן לא חמורות הן כפי שהבנתי מוכללות לתחומי חיים נרחבים כמו זוגיות ואינטימיות, אורח חיים וערכים, איכויות רגשיות ועוד ולכן המלצתי על טיפול שמאפשר לגעת במקומות אלו ברגישות ובפתיחות.
כמובן אם יש לך מטרות ספציפיות, ממוקדות של ניהול חיים אתה עשוי להנות מטיפול קוגנטיבי התנהגותי .
מבין חברי הפורום ישנם שנמצאים או שהיו בטיפול קוגנטיבי- התנהגותי ,אולי נוכל לשמוע מהם כיצד הם חווים את הטיפול, האם הם נעזרו בו ובמה?
אני שמחה לשמוע שהחלטת לפנות לטיפול. בהצלחה!
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 14:38 |
|
| |
היי כולם !
מאחר והבנתי שמחפשים נסיון בטיפול קוגנטיבי התנהגותי אז קבלו, ראשית, המטפל יתעניין מה הבעיה שבגללה אתה רוצה כזה טיפול, אם תאמר לו אגרופוביה הוא יאמר לך שזה בדיוק המקום, אני לא יודע מה בקשר לדברים אחרים כמו דכאון או חוסר מיצוי עצמי אם זה שייך לזה.
הטיפול בנוי בשני חלקים, חלק ראשון של שיחות אישיות על עצמך וכל מה שעברת מאז עמדך על דעתך, חלק שני יותר מעשי, משימות כאלה ואחרות שמוטלות עליך, שכמובן הותאמו לקשיים שלך, ואם המטפל רואה לנכון אז הוא מצביע על שינוי בחשיבה אם נדרש, ולפעמים גם על טיפול תרופתי אם הוא מזהה תסמינים של חולי כזה או אחר.
באנגלית אומרים 'if it not broken why fiks dem'. טוב, טעויות כתיב באנגלית עדיין יש לי כפי שמציינים הקוים האדומים תחת המילים שהמחשב לא מכיר, גם דקדוק יבוא עם הזמן, בעז"ה, אבל המסר הוא שטיפול מיותר יכול להזיק, וכדאי שתחשוב טוב לפי הפרמטרים שנותנים לך אנשי המקצוע האם באמת אתה זקוק לטיפול.
אחרי שהחלטת שכן, הרי שאתה חייב לבוא עם רצון לשנות את מה שטעון שיפור ושינוי, אתה חייב לתת אימון מלא במטפל, ואם הוא ממליץ על תרופות אז לקחת אותם, ולשכוח ממושגים כמו לכלוך ונקיון של תיקים רפואיים כי אם אתה צריך טיפול ולא לוקח, תסלח לי על הביטוי, בסוף אתה הרבה יותר מתלכלך, וחבל, וגם בשלב המשימות, תדע שאתה חייב להתמיד ולרצות להתרפות, רק בזה זה תלוי, המטפל לא יכול לכפות עליך כלום, זה תלוי רק ברצון שלך, ורק אם אתה יכול לתאר לעצמך שאתה תעמוד במשימה כמו קניה בסופר גדול, אם הבעיה שלך פוביה ממקומות סגורים והומים, או לדבר בפלאפון רבע שעה ברחוב, אם הבעיה שלך היא אגרופוביה, ושאתה תתקדם בקצב שהוא מכתיב לך, זה הסיכוי היחיד שטיפול כזה יצליח, אז תחשוב טוב.
בהצלחה. וכולנו מחזיקים לך אצבעות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 03:17 |
|
| |
רונית ותיירים, תודה רבה.
אני לא שואף לצאת מהטיפול כשכל הבעיות שלי פתורות ואני לא חושב שמטפל טוב ככל שיהיה יכול לעשות פירומוט למוח או לנפש, מה גם שחלק מהבעיות שלי אני יכול לפתור לבד בעזרת מעט כוח רצון.
בטיפול אני שואף לקבל סוג של תעודה שמאשרת לי להתחיל זוגיות ולדעת שעשיתי הכל למקרה שמצב הרוח שלי יחליט לתקוף אותי אחרי שאעשה צעד בכיוון של זוגיות.
כמו שכתבתי באשכול אחר מצב הרוח שלי מצוין בתקופה האחרונה והטיפול הוא לא סוג של עזרה ראשונה.
תוקן על ידי הבן_האובד ב- 13/10/2010 03:40:35
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 22:24 |
|
| |
קודם אני רוצה לתקן את רונית - בקופ"ח לא מעבירים כרטיס של המטופל אלא מכניסים לתיק סגור ועד שלא תחתום לרופא משפחה או כל אדם שאתה רוצה שיראה את התיק, אין סיכוי שמישהו ידע על ביקוריך.
שנית - הדבר לעבור טיפולים הוא נכון מצדך ויותר מזה אין צורך לפרסם בעיקר לא במשפחה הקרובה אם הם אינם תומכים בך במאת האחוזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 21:57 |
|
| |
ככר הי
קולגה שלי שהיא פסיכולוגית קלינית מעבירה כרטיס מגנטי של המטופלים שלה (קופ"ח כללית נדמה לי) במחשב שלה
אולי זה שונה מקופה לקופה , כדאי לבדוק
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 13:29 |
|
| |
רונית היקרה אפילו שהכרטיס מועבר, אם את לא חותמת שאפשר לביטוח לאומי או רופא משפחה לראות את התיק, התיק סגור ואין אפילו אפשרות לרופא משפחה לראותו רק לאותו פסיכולוג או פסיכיאטר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 11:20 |
|
| |
תודה כיכר על המידע החשוב
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 22:16 |
|
| |
לדעתי זה אסון ללכלך את בתיק הרפואי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 23:59 |
|
| |
תודה.
תיק סגור לא פותר את הבעייה ובמידה מסויימת אף מחמיר אותה מכיוון שמי שיראה הפנייה לפסיכולוג בתיק הרפואי עלול לחשוב שקיבלתי את ההפניה בעיקבות חשש לסכיזופרניה או מאניה דיפרסיה או כל מחלת נפש חמורה אחרת שלשמחתי איני סובל ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 10:00 |
|
| |
ידיד משפחתנו עובד במרפאות חיב"ה, והבנתי ממנו כי הטיפול אינו עולה כסף. יש לבדוק האם פנייה למרפאה זו 'מכתימה' את התיק הרפואי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2011 23:28 |
|
| |
כשנותנים התניה לפסיכולוג כותבים בעיקבות מה נתנו את ההפניה ואם יהי ה כתובבעיקבות טראומה... לא ניראה לי שזה יעשה בעיות דרך אגב רונית האם במבח"ר מקבלים בנות למקצועות הריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית אם הפרעה נפשית אפילו קלה?
|
|
|
|
|
