| נשלח ב-28/3/2011 14:58 |
 |
| |
סכסוך משפחתי
מעניין אתנו לשמוע את דעתכם
(כותבת שבם חברה שיושבת לידי וזה סיפור המשפחה שלה)
עד גיל12 המשפחה המורחבת שלנו חיו ממש ביחד כל שבת היינו אוכלים אצל סבתא שלי עושים קניות ורושמים על השם שלהם בקיצור חמולה
בגיל 12 סבי נפטר ואז התחיל המהפך סבתא שלי רבה עם אבא שלי היא הייתה יורדת לחיים שלנו העניין היה אמא שלי שסבתא שלי רצתה שהוא יעזוב אותה ואותנו היא הייתה מחכה לנו ליד בית ספר ומכה אותנו אומרת לחברות לא לדבר איתנו פעם עמדתי על שולחן בבית הכנסת(שמחת תורה) והיא פשוט הזיזה את השולחן ואני התגלגלתי על הריצפה
אבא שלי לקח את זה מאד קשה הוא היה צורח בבית כמו חיה פצועה ושובר חפצים בקיצור הבית כמעט התפרק מאוחר יותר אבי תפס את עצמו פתח עסק ושיקם את חיינו רחוק מאימו
לפני שנה סבתי רצתה לחזור ליהות איתנו בקשר היא מבקרת הרבה מביאה לנו מתנותמדברת עם אימי כל שבוע בטלפון ההורים שלי ממש מאושרים מזה כל פעם שהיא בא אבא שלי ואמא שלי טורחים סביבה ומתרגשים המון זמן קודם ואחרי ואני בצד מדברת איתה אבל לא מביעה לה יותר מידי חיבה זוכרת טוב מאד איך היא השפילה אותי ליד כל החברות ואת הסתירות המצלצלות ברחוב כשאני לא מבינה איך הסבתא הטובה השתנתה כל כך
אני גם מפחדת שעוד כמה זמן היא תריב עם ההורים שלי שוב יש לציין שאומנם אם ההורים שלי היא בקשר כרגע אבל היא רבה עם ילדים אחרים שלה
סתם כך בדקתי את הששולשלת המשפחתית אז גם האחים שלה לא מדברים זה עם זה ואמא שלה(סבתא רבה שלי) עלתה לארץ אחרי שרבה עם המשפחה שלה בהונגריה גם סבא רבה שלי רב עם המשפחה שלו מריבה ענקית (נהיה חסיד בזמן שהוריו היו מתנגדים) הסיפור הזה מסופר במשפחתינו הגאווה גדולה
מה לעשות בקשר לסבתא שלי האם יש תקון למשפחות שרבות דורות על גבי דורות
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 15:03 |
|
| |
שימו לב את האשכול הזה לא אני כותבת אלא בחורה בת 20 שגרה עדין בבית של ההרים שלה ומתמודדת עם הסיפור בכל דקה וכמובן לא יכולה לעזוב לפנימיה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 16:59 |
|
| |
איש חכם אחד (שהוכה ע"י אביו בילדותו) אמר לי פעם: "ילד מוכה יכול לגדול להיות הורה מכה או הורה רגיש במיוחד". לכל אדם יש תמיד בחירה חופשית ואפשרות לתשובה. גם לה וגם לסבתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 23:43 |
|
| |
בשביל זה בדיוק נתנה השכחה, לרוב עדיף לשאיר מאחורה כאלה זיכרונות ופשוט לזרום הלאה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 10:33 |
|
| |
וואו, איזה סיפור....
זה לא כל כך פשוט לשכוח, יש להם קשר רגיש עם סבתא שסיפקה לה ילדות טראומתית במיוחד.
ולכן אני מסכים עם דבריה של לא מתביישת, האפשרות האופטימלית ביותר היא לאסוף את השברים ולנסות לנצל את הסיפור למטרות טובות, להפוך את הלימון ללימונדה. ובינתיים- להתעלם מהסכסוכים ולנסות להיות בסדר עם מי שאפשר.
במקביל, אולי יש אפשרות לנסות לעניין את ההורים בייעוץ משפחתי? לפנות לאיזה איש מקצוע שיעזור להם לבנות את עצמם במסגרת הכמעט בלתי אפשרית הזאת?
בשורות טובות!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 10:39 |
|
| |
חברה הסבתא כרגע בכאסח' עם הילדים האחרים ההרגשה של חברתי היא הכשהיא תגמור לריב איתם היא תחזור לריב עם הוריה זאת אישה לפי מה שהיא ניראת לי לא מסוגלת בלי שליטה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 11:50 |
|
| |
יכול להיות שזה מה שיקרה, אבל גם יכול להיות שלא. נראה לי שהדבר הכי קשה לאנשים קשים (והסבתא בהחלט נשמעת אשה קשה), זה להודות בטעות. עצם זה שהיא שינתה את הגישה כלפי הורי הנערה, מעיד שהיא עברה שינוי (כנראה). לכן גם קשה לי לומר שהיא חסרת שליטה- אדם חסר שליטה חי את חייו באינרציה. אני לא יודעת מה קורה בינה לבין הילדים האחרים שלה, ונשמע שגם הנערה לא. יכול להיות ששאר הילדים לא מוכנים לסלוח לה, למרות שהיא כן ניסתה לפתוח דף חדש איתם. גם אם בסופו של דבר היא תריב עם הורי הנערה, למה לא לנהל בינתיים קשר סביר? אני מבינה שיש לה כעסים על הסבתא, אני מבינה את הקושי לשכוח (למעשה, אני מבינה מאוד), אבל אני גם בטוחה שאם היא תצליח להתגבר על כך, היא תרוויח שני דברים חשובים: 1. חיי היומיום שלה עכשיו יהיו הרבה יותר נעימים. 2. היא תסגל לעצמה תכונה שמאוד תעזור לה בהמשך חייה. יכול להיות שבאמת עדיף לא להיקשר אליה, לא לפתח ציפיות, אבל מה רע בסתם קשר ידידותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 08:25 |
|
| |
שלום ציפי וכולם,
יתכן שיש פה העברה בין דורית ויתכן שבנוסף, פטירת הסב היה אירוע טראומטי לסבתא אשר היווה טריגר להוצאת התנהגות רודפנית וכד'.
אולם, מכל הדברים שנאמרו אני חושבת שהדבר המפחיד עבור הנערה שהבית שלה הפך למקום לא בטוח! החרדה שהבית יתפרק ,שאבא שוב יאבד שליטה, שהסבתא תשלוט בחיי כולם.
לכן, חשוב שהילדה תהיה מסוגלת לשוחח על חששותיה, מחשבותיה ורגשותיה עם ההורים שלה. יתכן, שהיא תשמע שההורים כן מודעים למצבים המתחלפים של הסבתא והם ערוכים להתמודד כאשר יוחמר המצב.
חשוב שהנערה תרגיש שההורים שלה ימשיכו לשמור על יציבות המשפחה, ושישמרו עליה ושלא לא ירדמו בשמירה.
אני מקווה שהם מסוגלים לכך
בברכה
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:16 |
|
| |
מסכים עם הגישה והעצות לא מתביישת
נהנים מההווה ,ולא מתעסקים עם העבר. וכמובן מתוך זהירות שלא להיפגע שוב
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 18:51 |
|
| |
ואני עדיין אוחזת בדיעה שיש אנשים שאי אפשר לתת להם הזדנמות שניה
כי בפעם השניה הם יכולים להרוס את המשפחה הזאת לגורמים
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 20:42 |
|
| |
אינני חושב שאפשר לשנות את הסבתא בגילה.
מה שכן, אפשר להסתכל עליה ולהבין איך אנחנו ניראה בעיני צאצאינו במידה וגם נמשיך את ה'שושלת המפוארת' הזו וחוץ מזה לנסות כל הזמן להקל מהסבתא ו'למרוח' איתה דברים ולא להתעמק במריבות ומתחים.
ואולי 'דוגמא טובה' שלכם תהיה המורה דרך הכי טוב בשבילה.
|
|
|
|
|
