החיים בצל המחויבות

אני אוהבת את הדרך שבה אתה משקף את הדברים והופך אותם לחבילה כזו, אם רוצים לוקחים ואם לאו, לאו.
אבל שנינו יודעים שהדברים הם הרבה יותר מפותלים ומסובכים...
כל בקר אני שואלת את עצמי מה ד' אלוקים שואל ממני ורק קול ריק מהדהד אלי בתשובה

שילר- איזה כיף לקרוא איך סדרת את נפשנו המפותלת!!
לא בציניות...
ולשאלתך, אני חושבת שלכל אדם יש חוש שישי, כעין אינטואיציה שמשדרת לו מה באמת הכי טוב בשבילו, למרות שחונכנו משחר ילדותינו להקשיב רק אל השכל, עדיין יש מקום נכבד לתחושות שלנו והן נכונות כל כך!!! ולכן מישהי שעובדת במקום שמחמיץ אותה, יודעת בעומק נשמתה שזה לא זה וצריכה לשנות זאת, הייעוד שלה בעולם זה כיוון משיכתה!!

שלום לכולם, הדיון המרתק הזה מביא אותי לשאלה בסיסית יותר וסליחה שאני ״חופר״ פה קצת.. אני יוצא מנקודת הנחה שהמתדיינים פה אנשים רצייניים שבסופם של דברים, או בעצם.. בתחילתם של דברים רוצים ושואפים לחיות ולעשות את עולמם הזה כפרוזדור לעולם הבא.  עכשיו אפשר לשאול כך: האם יש מקום/תחום/ דרך בחיינו אשר לא נכלל בחתירה לתכלית. או במילים אחרות האם יש תחום ״אפור״ שבו ניתן מקום להגשמה עצמית כשלעצמה, לפי אופי/כישורים/ דחפים/ רצונות ככל אדם על פני הגלובוס? או שמא אין הדבר כן, ותמיד ובכל פעולה המבט והמגמה אמורים להיות תכלית הדברים. דעתי, בודאי שהצד האחרון הוא הנכון . א ל א שיש אין סוף נתיבים בדרך העולה בית אל וכל אדם צריך וחייב למצוא את נתיב חייו על פי אופיו, כישוריו ונטיות ליבו, אמנם לא שנטיות ליבו יובילהו לבחירת דרכו אלא שבשכלו יהיה מודע לנטיות ליבו ונפשו שהם בהחלט חלק ממערך השיקולים. דבר נוסף, לפעמים הגשמת חלום או יעד מ ס ו י ם שאדם נכסף לו גם כשלעצמם יכולים לבוא כחלק ממערך בחירת הנתיב בדרך לתכלית כדי להשיג סיפוק, שלות נפש וכדו׳ אבל שוב כחלק מהדרך העקבית להשגת התכלית (אם כי מסתבר שיותר רצוי שאדם יצליח לנתב את נפתולי נפשו שתחשוק ותשאף לטוב המוחלט ובזה תשקוט, ללא צורך בהגשמות חיצוניות לתכלית. אבל כמובן שלרובם המוחלט של בני האדם זה קשה עד בלתי אפשרי..) אי לכך אני חושב שכשאדם מגיע מכזה מקום ויושב עם עצמו ומחליט על צעד מסוים שהוא נכון ורצוי, לא משנה אם זה צעד בעיקר הדרך או לשם השגת מטרה צדדית לתועלת השגת התכלית, הוא אמור לשאוף ולהתקדם להשגת מטרתו על אף מעכבים חיצונים. אם כי חשוב לציין שגם אילוצי החיים צריכים להיות חלק ממכלול השיקולים אבל בהדגשה על ח ל ק ולא כגורם חיצוני מפריע אחרי קבלת ההחלטה.

תודה, שילר אבל באמת שאין מה לקנא.. אם הייתי מצליח לממש את כל ידיעותי ותובנותי בחיי אז אולי... (כמו הרבה אנשים בעצם...)