| נשלח ב-15/10/2011 22:35 |
 |
| |
סוכות- זמן שמחתנו?!
חג קשה. קשה לי בחג. הכל עולה.
איך אני בן אדם רע שלא יכול להיות בחברת אנשים יותר מכמה שעות.
איך לא טוב לי בשלי ואני כל הזמן פוזלת לראות איך חיים האחרים סביבי וטוב להם
איך ההתכנסות וההתחברות למשפחה לא שייכים אלי, מלחיצים אותי, מפחידים אותי,
רוצה לבד.... לחוף הים... רוצה לטוס לחופשה עם בעלי לבד... אבל הוא טוב לו עם כולם מבחינתו לגור בחמולה כל השנה נראה לי.
אין לנו סוכה. אנחנו אצל ההורים. עם כמה אחים נשואים. כולם שמחים ומאושרים. אני פגומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 22:43 |
|
| |
סוני, עצוב!!!!! :'(
למה שלא תדברי איתו על זה, שאת צריכה את השקט שלך, שלו, וזהו???
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 23:16 |
|
| |
סוני ליבי איתך!! את לא פגומה כל אחד מוצא לו את הדרך הטובה לו . גם אני לא אוהבת את כל החמולות וזקוקה לשקט שלי. היו שנים כשלא בנינו סוכה והיינו חצי חצי . הייתי עוזבת את כולם ומטיילת בשקט ברחובות הירושלמים ברחביה ימין משה רחוק מהשכונה... בעלי לא כמוני והוא אוהב כמה שיותר סביבו. למדתי להתחבר לעצמי ולקבל את עצמי גם אם אני שונה מהסטנדרד. הרבה פעמים מרגיש לנו רע בפנים ולא משנה אם יש או אין אנשים סביבנו אבל צריך ללמוד מה עושה לנו טוב ולדאוג לעצמינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2011 23:40 |
|
| |
מטופלת, יצאת ולא חשבת איך כולם נהנים ואת לא? אני כל הזמן מתייסרת מה חסר בי, מה פגום בי, למה כולם נהנים ואני לא? אני סובלת בכפליים..
זה לא אקטואלי מבחינתנו פשוט לקום ולנסוע לכל החג כמו שהציעה אנונימוס, כרגע זה מה יש.
לפחות יש לי איפה לפרוק...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 00:04 |
|
| |
בטח שהתייסרתי. קינאתי בכל הגיסות והאחים שלהם כיף ביחד .הייתי הולכת ומטילת ודומעת ללא הפסק. עם השנים למדתי קצת לקבל את עצמי והיום אני מצליחה להנות מארוחה משותפת אבל עד גבול מסויים ברגע שאני מרגישה שזה חונק אותי אני יוצאת להתאוורר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 02:11 |
|
| |
אני למדתי במשך הזמן לבנות סביבי כמו חומה שבזמן שקשה לי אני כאילו לא נמצא ולא רואה,זה לא עוזר לגמרי אבל זה נותן לך את האפשרות להיות ולא להיות ,ורק מידי פעם אני זורק מילה כדי שלא ישמו לב שאני לא איתם, מה שבטוח שזה לא קל[בלשון עדינה]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 07:58 |
|
| |
תוקן על ידי מרימי987 ב- 16/10/2011 08:00:21
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 07:59 |
|
| |
נוגע ללב (ואתם לא לבד)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 10:09 |
|
| |
מה אתם עונים לשאלות,לאן הלכת? אתה לא שמח להיות בחיק המשפחה? מה אתה שונה?וכו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 10:27 |
|
| |
אני לא עוזבת באמצע הסעודות . בין לבין אני אומרת שאני אוהבת לטייל אחרי הסעודה להוריד קצת... לפעמים מישהי מצטרפת.. לא כל כך איכפת לי העיקר לצאת מהדחיסות של כל האנשים יחד. היום אחרי שנים בטיפול למדתי להנות מרגעים קצרים של יחד ומרגעים של לבד עם עצמי מבלי לחשוב מידי שאני דפוקה או אשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 15:01 |
|
| |
אני מאד מבינה אותך סוני- אצלי זנ מגיע מתחושת החוסר שייכות שלי, שאינני מסוגלת להשתייך לשום מקום מוגדר. ולכן ארועים משפחתיים סוגרים אותי. אך אני כן משתדלת לבנות את ביתי בצורה חמימה שיהיה תמיד לאן לברוח..
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 19:45 |
|
| |
בקצרה כי אין מקום למה שיש לי לשפוך על הנושא
את מתארת פה מציאות של נפש מופנמת- עיונית- רגשית- פתוחה לפי הגדרתה של מרים אדהן בספרה "נפש האדם"
הייתי ממליצה על הספר לכל מי שמרגיש נעכס מהבחינה הזאת ורוצה להבין את עצמו.....
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 22:52 |
|
| |
תוהה אחת, צדקת כמעט לגמרי. 3 מתוך 4. אני מער"גית ולא מער"פית כלומר, גבולנית ולא פתוחה.
מעודד שיש עוד כמה בעולם שזה קורה להם, לפי הסביבה הקרובה אלי נראה כי אני ממש יחידה , מוזרה משהו.
היום יצאנו לבד...היה נחמד אבל אני חוששת שמסתכלים עלי עקום...
תוקן על ידי סוניסוני ב- 16/10/2011 22:58:19
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 02:36 |
|
| |
את צריכה לדאוג שהיה לך טוב ולא לחשוב שאולי אחרים חושבים שאני....,את לא תגמרי אם זה בפרט שכל אחד חושבים עליו שהוא משונה בהתנהגותו[למי שלא יודע את הסיבה]לפעמים,שימי פס ותתחילי לחיות רק את קובעת
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 10:25 |
|
| |
זה באמת קשה להשאר במשבצת שלך לעשות מה שטוב לך בלי לחשוב ערב וצהריים מה דעת האחרים עלייך.
אבל אחרת תמותי מבפנים ותשנאי את עצמך, אז מה עדיף?
אני מערפי"ת, ולימדתי אותי לשים פס כחול ויפה על הפיות והמחשבות של כולם. כי אם אני לא אדאג לשרידה שלי, מי כן יעשה זאת?
היה לי קשה, בהתחלה. כי בנערותי הייתי מתחשבת רק בדעות הסובבים אותי. אבל כשקלטתי שככה אני רק אומללה יותר, עשיתי שינוי קיצוני (לא כדאי שאתחיל לתאר מה בדיוק עשיתי כדי לשבור את האופי הזה...) והיום קל לי הרבה יותר. ההורים מרימים גבה, האחיות מתפלאות, הגיסות שואלות?!
ואני בשלי אלך---
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2011 11:23 |
|
| |
את תפחידי אותה לא תמיד צריך לשבור את הכלים,אפשר לעשות את זה גם בעדינות וברמה נמוכה
|
|
|
|
|
