בדיוק. חברים, 'סל שיקום' זה זכות, לא חובה. ממילא אין מי ש"נזקק" או נאלץ - מי שרוצה מקבל.
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 -
מי זכאי לגשת לועדת סל שיקום?
כל מי שאובחן ע"י פסיכיאטר של ביטוח לאומי (או פסיכיאטר שהוסמך לקבוע דרגות נכות) ונקבעה לו דרגת נכות של 40% ומעלה ודרגתו מוגדרת בביטוח לאומי "סעיף 33".
מי מפנה לועדת סל שיקום?
כל אדם המכיר את המתמודד. בדרך כלל עו"ס במרפאה, באשפוז (לקראת השחרור), רווחה וכיו"ב, יכולים להיות 'הגורם המפנה'.
כיצד ניגשים לועדה?
ה'גורם המפנה' ממלא טופס הפניה לועדת סל שיקום. בטופס תיאור כללי על תפקודו של המתמודד, חוות דעת קצרה מאת רופא המטפל (פסיכיאטר), וכמובן בקשתו של המתמודד עצמו.
הטופס מועבר לועדת סל שיקום המחוזית ונקבע תאריך לועדה.
מי משתתף בועדה זו?
המתמודד, הגורם המפנה, ועו"ס רכזת 'סל שיקום' במחוז. לועדה יכולים להצטרף בני משפחתו של המתמודד (בהתאם לרצונו).
על מה מדברים בועדה?
רכזת סל שיקום מתרשמת מהמתמודד, תפקודו, ומעריכה את נכונותו לשיקום. המתמודד נשאל על דברים בהם אוהב לעסוק, והדרך בה היה רוצה להשתקם. המטרה היא למצוא אלו משירותי סל שיקום יכולים לסייע למתמודד להגשים את מטרותיו השיקומיות. המתמודד מקבל הסבר קצר על שירותים שונים שהוצעו לו, ובמידה והוא בוחר לנסות, נקבעת "חבילת שיקום" - תכנית שיקומית, והועדה מקציבה תקציב ממשרד הבריאות עבור שירותי שיקום מהם מורכבת התכנית.
מה התנאים שעל המתמודד לעמוד בהם?
לועדת סל שיקום ישנו תנאי אחד בו מותנה מתן השירותים - להיות במעקב פסיכיאטרי באופן קבוע ולשתף פעולה עם הטיפול.
מה הלאה?
על הגורם המפנה ליצור קשר עם שירותי שיקום (שנקבעו בועדה) ולעביר להם את החלטת הועדה. נציג השירות יוצר קשר טלפוני עם המתמודד ונקבעת פגישת היכרות, בה המשתקם מתרשם מהשירות ואפיקי עבודה שיקומית.
אילו שירותי שיקום קיימים?
בסל שיקום ישנם שירותים המאפשרים למתמודד לחדד את יכולותיו הקיימות ולרכוש מיומנויות נדרשות לחיים רגילים. רשימה חלקית:
* שירותי דיור (דיור מוגן או הוסטל);
* דיור מוגן לבודדים (עו"ס/ית בהיקף שעתיים בשבוע + מדריך/ה שיקומי);
* תעסוקה (תעסוקה נתמכת או מפעל מוגן);
* השלמת השכלה (בגרויות או תואר);
* פנאי (מועדון חברתי או השתתפות במימון חוג/שעור תורה);
* טיפול שיניים פרוטטי (טיפול בסיסי);
* חונך/ת (חונך בהיקף 3 שעות בשבוע - לפיתוח מיומיויות חברתיות - "להסתדר בין אנשים", וכן ליווי בתכנית שיקומית);
* סומך/ת (סומך בהיקף 4-6 ש"ש המסייע בהתנהלות ביתית בסיסית לפי הצורך);
* מתאם טיפול (כמו עבדכם הנאמן... : ) - איש מקצוע המוכשר לסייע למתמודד לבחור מטרות שיקומיות ולפתח מוכנות ומוטיבציה להשיגן. מלווה את המתמודד בתכנית השיקומית ועומד בתיאום עם כל שירותי שיקום על מנת שהאדם יתקדם בקצב משביע רצון.
שאלות נפוצות:
* האם סל שיקום היא מערכת אחת של שירות ציבורי?
תשובה: לא. 'סל שיקום' אמנם שירות ציבורי, אך מדובר בחברות פרטיות שזכו במכרז 'סל שיקום' לתת שירותים תחת פיקוח ובתיאום עם 'סל שיקום'.
* עברתי ועדת סל שיקום, ובתכל'ס אין להם מה להציע למתמודד החרדי. כל השירותים שלהם בנויים לצרכן חילוני, ואין להם שום דבר שהולם את הצרכים של המתמודד החרדי...
תשובה: פעם זה היה נכון, וככל שציבור החרדי נפתח להסתייע ב'סל שיקום', הלכו והתרבו שירותים המותאמים לערכי ציבור החרדי. כיום ישנן אופציות רבות שכל מתמודד יוכל למצוא את עצמו בהן, "רק תבוא תיקח".
* בחרתי מסיבות שלי שלא להתעסק עם ביטוח לאומי. לכן אפילו לא ניגשתי לועדת ביטוח לאומי ואין לי אחוזי נכות. האם אני עדיין יכול לגשת לועדת סל שיקום?
תשובה: כן. בכל מחוז ישנו רופא-פסיכיאטר המוסמך ע"י שר הבריאות לקבוע דרגת נכות, ובמידה ונקבעו לך 40% נכות, הנך זכאי לגשת ל'סל שיקום'.
