אף אחד לא באמת מבין אותי

יש מבין לחלוטין!!!
לחלוטין!!!!!
היש פתרון? זו זעקתי מזה שנים... :(

ציפורבודד
מה שאת מתארת זה כנראה משהו אחר, אני מדבר על תחושה עמוקה ומעיקה שמלווה אותך שנים, ואתה אף פעם לא מגיע להכרה שאת מתארת.

נשמה,
אני מדבר כמובן במקרה שבפירוש יש כימיה טובה, אבל בכל זאת יש איזשהו מחסום בלתי עביר שנותן לך תחושה איומה של בודד במערכה!
בפירוש יכול להיות שקיבלת עצות מועילות, יכול גם להיות ימים יפים ופעמים שאתה מרגיש שבאמת מדברים אליך, אבל באופן כללי מלווה אותך ענן כזה, שככל שנסית וככל שהעמקת בעצמך וככל שהיית מוכן לפשוט את עורך מעל בשרך כדי לגלות לכולם מה מסתתר שם, זה פשוט בלתי עביר [גם לך עצמך, וגם לסובבים].
זה נראה לך כאילו אתה והפסיכולוגים פשוט לא חיים באותו עולם. הטרמינולוגיה שלהם פשוט לא מתאימה לעולם בו אתה חי. זה לאו דווקא מה שהם אומרים, זה גם צורת הדיבור וההקשר והכל מסביב. זה נראה לך כאילו הוא מדבר על הכל בכל מכל כל, אבל איכשהו לא מצליח לגעת בנקודה האמתית.

כבר אמרתי פעם ואני אחזור שנית-

אני ש נ א ת י את עצמי על מי ועל מה שאני.
לא הבנתי מה אני רוצה מאחרים וגרוע מזה- מה אני רוצה מעצמי.
הייתי מסתובבת מתוסכלת שעות מצורת ההתנהגות שלי ואופן ביטוי הרגשות.
והייתי בטוחה שאני לא נורמלית.

עד שהתגלגל לידי הספר הנפלא של מרים אדהאן "נפש האדם" שם למדתי להכיר את עצמי ואת מורכבות האופי שלי.
לא שפתאום השתניתי, אבל- הבנתי שאני נורמלית. טפוס לא מקובל, אבל מוגדר. זה הרגיע אותי.
היום אני גם מזהה כל פעם מאיזה חלק באישיותי מגיעה התנהגות זו או אחרת וכך קל לי יותר להתמודד מולה.

 

יש לי סברה שהתופעה המדוברת באשכול היא סוג של דה-ראליזציה או דה-פרסונליזציה שיכולות להתלוות להפרעות חרדה ודכאון.

בולטימור-
בדיוק את המילים האלו אמרה לי המטפלת בשבוע שעבר.
אבל אני לא רואה את הדמיון- אצלי זה הגיע מתחושה חזקה של ניתוק ובועה אישית כזו...
מזכיר לך?