דיכאון בגיל מבוגר: לא גזירת גורל


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2

סך הכל 2 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-19/1/2012 04:49

דיכאון בגיל מבוגר: לא גזירת גורל

רבים רואים בדיכאון בגיל מבוגר תהליך בלתי נמנע שיש להשלים איתו. אבל דיכאון אינו מצב טבעי הנובע מתהליך ההזדקנות, אלא מצב רפואי שיש לטפל בו

צילום: Shutterstock

ירידה בסטאטוס החברתי, תסמונת "הקן המתרוקן", שעמום ומחלות גופניות הם רק חלק מהטריגרים להתפתחות דיכאון בקרב 15% עד 17% מבני הגיל השלישי. נתון צורם נוסף הבולט בקרב האוכלוסייה המבוגרת הוא שיעורי האבחון הנמוכים שעומדים על כ-50%. מקורה של בעיית האבחון היא בכך שרבים רואים בהתפתחות תסמיני דיכאון בקרב בני הגיל השלישי תהליך בלתי נמנע.

למרות מספרם הלא מבוטל של המבוגרים הסובלים מדיכאון, עצבות ודכדוך אינן גזירות גורל שצריך להשלים איתן. הפתרון נעוץ בהפנמת התובנה כי דיכאון אינו מצב טבעי ומקובל כחלק מתהליך ההזדקנות, אלא מצב רפואי שיש לטפל בו עד כדי מצב של השגת שליטה בסימפטומים.

בגילים שבהם סובלים ממחלות כרוניות נוספות דוגמת סוכרת או מחלות לב, דיכאון שאינו מטופל יכול לעכב התאוששות ואף להחמיר את מצבן של מחלות רפואיות אחרות, ולגרום במקרים קיצוניים גם למצבי תמותה. יתרה מזאת, שיעורי ההתאבדות בקרב בני הגיל השלישי כפולים משיעורם בקרב בני 18-24.

הסימפטומים של דיכאון בגיל השלישי שונים מעט מדיכאון בגילים צעירים יותר. הדיכאון בגיל מבוגר בא לידי ביטוי ביותר סממנים גופניים כגון הפרעות שינה, ירידה בתיאבון, עצירות ואף במיחושים ובתופעות בריאותיות שונות שלהם לא נמצא הסבר פיזיולוגי מספק.

המשך

http://www.motke.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=8075

נשלח ב-19/1/2012 18:37

פעם, כשהייתי רואה את הורי או את הורי בעלי, היה ברור לי שגיל מבוגר שווה דכאון. אם תכלית החיים היא להיות מוצלחים, שווים, קולניים, ממורכזים ויפים - אז וודאי שזה מה שחייב לקרות, דכאון ומהר ועמוק. בגיל המבוגר אין כח, אין מה לתת כמעט... לא צריכים אותנו... אז לשם מה לחיות בכלל?
היום, בעזרת ההליך הטיפולי, אני מבינה כמה שגיתי. כמה ערך ותכלית ומרחב אין סופי יש לנשמה שלנו. יש יומן של נערה הולנדית בשואה שכתבה - הכל אפשר לקחת ממני חוץ מאשר את האהבה. כמה זה נכון. גם בזקנה. יפלו השיניים, ילבינו השערות, יפרחו הגוזלים, אבל האהבה בתוכנו קיימת ונושמת. אני רואה קשישה אחת בבית אבות, כל כך במצוקה גופנית, וכל כך חיה! כל כך שמחה ובעיקר - אוהבת . את כולם. שמשהו בתוכי רוצה ללמוד, כל הזמן, לאהוב. האהבה היא החיים.

נשלח ב-21/1/2012 20:57

עייפה- מרגש לשמוע על פירות התהליך הטיפולי שעברת. אני מתארת לעצמי שהשם עייפה כבר פחות מתאים לפריחה המלבלבת בך.

_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]

נשלח ב-21/1/2012 23:12

כן בהחלט... רק שאני עייפה מלהחליף את השם. חוץ מזה, בחסד השם מלאת כח ושמחה, כמעט תמיד....

נשלח ב-23/1/2012 02:58

עייפהכבר כתב:
כן בהחלט... רק שאני עייפה מלהחליף את השם. חוץ מזה, בחסד השם מלאת כח ושמחה, כמעט תמיד....