| נשלח ב-22/4/2012 20:46 |
 |
| |
היפוכנדריה
אחד מהאנשים הקרובים אלי ביותר התחילה לסבול מהיפוכונדריה .כל נמש היא בטוחה שזה גידול ,מכל חום היא הולכת למות .רוב היום(בעצם כל היום ) היא עסוקה בזה .
השאלה שלי .היות ויש לי ידע בבריאות .האם לענות לשאלותה ? או שהם רק גורמים לה להתעסק בבעיה ?
היא מתקשרת אלי כמה פעמים ביום על בעיות שונות ומשונות ,ברגע שאני אומרת לה שאני לא רופא -היא נכנסת ללחץ . מה שהיא רוצה ממני לשמוע זה שהכל בסדר
מה שהכי מעניין אצלה . סוף סוף עלה לה הלחץ דם והוא קצת גבוה -זה מתחיל להרגיע אותה . מדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2012 15:13 |
|
| |
שלום לך,
ראשית חשוב להדגיש כי היפוכונדריה היא הפרעה מאד טורדנית ועיקשת ולכן חשוב מכל להפנות אותה לטיפול בידי איש מקצוע וטוב שעה אחת קודם.
האם היא מודעת לכך שמדובר בפחד שווא ? (בבמידה והיא אכן סובלת מהיפוכונדריה)
לא הבנתי למה התכוונת שיש לך ידע בבריאות. האם את מוסמכת בתחום? אם כן, אני מציעה לענות בהתאם לידע המקצועי שלך בצורה אחראית ומתונה.
היות והיפוכונדריה היא הפרעת חרדה טורדנית- החיפוש והעיסוק הטורדני אחר אישורים למחלה הינם חלק ממנגנון החרדה והחיפוש אחר 'הרגעה'. הידיעה שיש סיבה רפואית משככת את החרדה בבחינת "אין שמחה כהתרת הספיקות' אך רק לזמן קצר עד שמתעוררת שוב החרדה. זהו מעגל טורדני שלא נגמר.
דבר נוסף, החיפוש אחר מיחושי גוף עשוי להיות התקה של מיחושי הנפש לגוף. פעמים יותר מרגיע או לפחות פחות מאיים להתעסק בגוף הניתן לידיעה, וחיצוני לאני ולפנימיותי, מאשר בנפש הקשה להשגה ולהבנה והמבטאת את העצמי, הפנימי והאישי.
לכן חשוב להגיע לאבחון וטיפול .
בברכה
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2012 15:58 |
|
| |
תודה רונית על התשובה .
היא מטופלת כבר שנה ,אולם עדיין סובלת מאותם תסמינים וההתקדמות היא מינורית ,יותר נכון שתי צעדים קדימה ושלושה אחורה .בתקופה האחרונה היא ילדה וכל ההתקדמות שכן השיגה נעלמה.אני עוסקת בתחום שנושק לבריאות.רוב החרדה שלה זה ממחלת הסרטן -היא בטוחה שהיא חולה רק צריך למצוא את זה אני עצמי חליתי בסרטן ולקח לרופאים זמן ארוך עד שהם מצאו את המקור לכאבים .זה מה שמלחיץ אותה -היא ליוותה אותי כל התקופה .אני מרגישה שהיא רוצה ליהות חולה ?
האם כדי להמליץ לה להחליף מטפלת? -היא לא מעוניינת
כן לענות לה תשובות על איך הרגשתי ואיפה כאב לי? -זה שאלות שחוזרות על עצמם כמה פעמים ביום
תודה מראש רונית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2012 16:18 |
|
| |
בעיתון יתד של יום שלישי כתבו על חרדות . במסגרת בצד פרטו על חרדה מהמחלה .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2012 22:20 |
|
| |
הבנתי נכון מה שכתבת - דודה? שיכול להיות שהיא רוצה להיות חולה... זה נושא כבד - הצורך להיות חולה כדי להרוויח. מה להרוויח? הרבה דברים. תשומת לב זה רק אחד מהם. קראתי פעם משפט שאמר "לפפעמים מה שאנחנו הכי פוחדים ממנו הוא מה שאנחנו הכי רוצים"
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2012 22:39 |
|
| |
תום שבוע טוב,
עיקר העבודה נעשית בטיפול ולהערכתי לא נכון להתערב לה בו ביחוד שהיא אינה מעוניינת.
האם אתן משוחחות על החרדה המוגזמת שלה? והאם היא מודעת לכך שבשאלותיה היא מזינה את ההפיכונדריה? אם כן, שאלי אותה מה היא מציעה לך להגיב לשאלותיה? כדאי שתגיע להסכמה של הפחתת השאלות בגלל שהן לא טובות לה.
במידה והיא לא בשלב הזה, אני מציעה לענות לה אך לנסות,אם את יכולה, להרחיב את התשובה לנושאים אחרים שאינם קשורים ישירות למחלה. לדוג' "אכן כאב לי פה (בקצרה) , אני נזכרת בסיפור (שאינו קשור לבריאות ונסי להאריך בו ככל האפשר)..."
היות והיא ליוותה אותך במחלה אני מבינה שהיא כבר 'יודעת' כך שהשאלות אינן לידע נוסף אלא להרגיע וכפי שציינתי זהו מעגל כפייתי של חרדה הרגעה ושוב חרדה. בד"כ השאלות של החרד הן קצרות והוא מחפש תשובה קצרה ושוב חלילה. לכן, אני מציעה לנסות לסכל את המנגנון החד מימדי הזה של פינג פונג של שו"ת באמצעות הרחבה.
בברכת והסרותי מחלה מקרבך
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
|
