החוויה שנחקקת בנפשנו

אנחנו יכולים לתת לילדים המון , ועצמת הנתינה לא תחקק אצלם באותה צורה שבה רצינו ושאפנו . 
יכול להיות שהם יזכרו רק את הדברים הרעים , וישכחו שהיה גם טוב . 
יכול להיות שזה תלוי בנפשו של הילד , אם הוא מסתכל חיובי על החיים או מרגיש טוב עם עצמו , ובטוח שהכל לטובתו וכד' ?
מה דעתכם ? 
דוגמאות נוספות ? 
מהן החוויות שנחקקו בנפשכם ?
מה הייתם רוצים שיחקק בנפש ילדכם ?
אילו חוויות הייתם רוצים למחק , לשנות ? 

את יכולה לחשב למה ?
ואת לא היחידה . 

במצות כבוד הורים רואים את החשיבות של עשיה למען ההורים  אפילו מועטה עם חיוך ונתינת הרגשה טובה ,טובה יותר מעשיה רבה ללא יחס ראוי  . 
טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב .   שוב דגש על יחס - מזון לנפש שטוב יותר ממזון לגוף.

החוויות שנחקקות הינן העוצמתיות ביותר ואלה שהשפיעו על הנפש במידה הגבוהה ביותר, ואלה לא חייבים להיות אירועים ענקיים ורבי רושם....אפילו דברים קטנים יכולים להשפיע רבות.מטבע הדברים, חוויות שליליות חזקות יותר, לא כך? לדוגמא, הפיגוע שהייתי בו השפיע עלי יותר מכל חוויה חיובית....

ברצון.....ואל תקחי ללב זה היה מזמן....זה מעניין אבל הזיכרון מהאירוע בעצמו מטושטש לי לחלוטין....כל הפרטים מעורבבים.....מה שכן זוכרת וחי בראש בעוצמה רבה זה התמונות והקולות....הדממה המבעיתה של ה(שניה? דקה? שעה?? אין לי מושג....) הראשונה, ואחר כך בליל של קולות, צעקות ואנחות וצרחות מתחננות, נואשות, מבועתות....יללות אמבולנסים ודיבורים בקשר....והעינים של התינוק שלא בכה ולא יבכה יותר, לעולם.......והכל ם דם דם........ועוד דברים שלא בטוח שכאן המקום לפרטם.....ככה החוויה חקוקה אצלי.....על קצה המזלג....מקווה שלא הגזמתי בתיאור ושאף אחד לא נפגע, השתדלתי לאפק ככל שיכולתי.....

סינדרלה - קשה , קשה מאד .  טראומתי מאד.  לי זה נראה שקשה להמשיך בחיים , וכל אחד ששורד נפשית - אז הוא חזק .  שוחחת על כך עם איש מקצוע ?
באיזה מהפיגועים נוכחת ?  גם נפצעת ?  
מאז התחילו הקשיים העיקריים שלך ? 

נשמה- אמן, תודה....תסמכו- בוודאי שהעניין מטופל...מעדיפה שלא לפרט כאן על האירוע בעצמו, היות שהוא מפורסם ביותר וחוששת שיזהו....לא כל הקשיים שלי התחילו אז אבל בפירוש ישנם משקעים..... בעיקר בלילות לפעמים, ודוקא בתקופה האחרונה זה חוזר אלי הרבה.....