| נשלח ב-7/6/2012 16:07 |
 |
| |
סקרנות
סקרנות וחקרנות -גורם מקדם בחיים ,כשיודעים לנצל.
מצד שני גם עלול להביך .
נפגשתם בסקרנות , הובכתם , התענינתם , איך הגבתם
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2012 15:39 |
|
| |
בביטוי השלילי שלה, הסקרנות בעיני היא סוג של "ליקוק" מהצד... בדיוק כמו בעוגת קצפת במטבח. אני יודע שאי אפשר ממש לקחת ביס, אבל ללקק מהצד, בלי שיהיה ניכר, זה אולי בסדר. ממה זה נובע, מריקנות? מתחושה ריקנית שאותה אני מנסה להתמלא מתוכן מעניין ומזדמן שמסביבי?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 09:17 |
|
| |
כהמשך למטאפורה הקולעת
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.. רצון קצת חצוף להיות במקום שאני יודע שאינו שלי ואיני שייך אליו
יש מקרים ופתאום שמים לב שהעוגה כבר לא ממש שלמה, ואז הנזק כפול, גם העוגה כבר לא שלמה וגם אכלתי מעוגה שאינה שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2012 10:37 |
|
| |
כאמור, סקרנות יכולה להיות תכונה שבזכותה אתה מגלה עולמות חדשים ומצמיחים, אך באותה מידה יכולה להוביל אותך לביבים הכי מוצחנים!
השאלה היא איפה אנחנו בתוך כל זה?
המציצנות שלנו אמנם נגמרת בקריאת עיתונים/אתרים בוקר צהריים וערב אך האם לא ניתן לומר שמספקים לנו מספיק "זבל" בכדי שנלך לחפש אותו בחוץ תוך בזיון?
לא באופן קטסטרופלי, אבל חשתי משהו שקשור לזה במידה מסוימת;
לפני כמה חודשים פתחתי איזשהו אתר אינטרנט חרדי ובידיעה הראשית ראיתי תמונה של אח שלי הגדול, בשניה הראשונה תפסה אותי בהלה לא קטנה, וכשהתחלתי לקרוא את הכתבה הבנתי כי הידיעה מאוד משעממת ולא תופסת עניין ציבורי (אמנע מהפרטים..). אך ההרגשה שלי הייתה כאילו כל הגושלים נכנסו אלי הביתה בלי לדפוק!!!
זו הרגשה מתסכלת.
ומקרים כגון אלו משביעים את יצר הסקרנות של כולנו (עובדה, זה מוכר!)...
|
|
|
|
|
