| נשלח ב-20/7/2012 15:18 |
 |
| |
אכזבה
איך אתם מתמודדים ?
יש את האכזבות הקטנות על הדרך
ויש את הגדולות שמערערת את שווי המשקל .
האם אתם בוחרים בדרך לראות את מה שיש ולהעצים אותו ,
להדחיק או להכחיש את האכזבה
או בדרך אחרת ?
בברכת שלא נדע צער ושבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2012 20:48 |
|
| |
בעיקר בשיטת ה"ידעתי שזה יקרה".......בדרך כלל מעדיפה שלא לצפות, כדי שלא להתאכזב.אם בכל זאת קורה משהו טוב, זאת הפתעה נעימה :)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2012 18:03 |
|
| |
אני מהרהר, אולי בציפייה עצמה יש משהו טוב ללא קשר לתוצאה, כי בציפייה מגולמת אמונה חיובית, תקווה, והרי החיים מתרחשים בעיקר בתהליכים. "קוה אל ה'", ולו בגלל ש"חזק ויאמץ לבך". נכון שהאכזבה קשה וכואבת יותר כשקדמה לה תקווה. אבל אולי יש עוד צד נוסף שמי שרגיל לחיות בתקווה, יש ביכולתו להסתכל על האכזבה במבט פחות שלילי, וגם להתעודד מהר יותר. "קוה אל ה'", ושוב ושוב "וקוה אל ה'".
בתורה אנו מוצאים מצד אחד שכתוב "תוחלת ממושכה מחלה לב". והאכזבה העמוקה והכפולה שבאה אחר התקווה מתוארת חזק בפסוק "ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה". או היאוש "מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים"?
מצד שני ידועה החשיבות של הציפייה לישועה בכל יום, ולא להתייאש מהגאולה, שזה מעיקרי האמונה, כנראה זה מה שנותן את היכולת (גם לדורות שלא זכו לגאולה) להמשיך הלאה, להשקיע וליצור ולחיות על אף הסיכונים שאורבים. נותן אופק ועתיד.
יתכן שיש מצב ביניים של תקווה זהירה ומפוכחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2012 22:19 |
|
| |
באכזבות אנ יפונה ישר לרגשות אשמה... וחבל.
יש גם א ת הנושא של "אשר יגורתי בא לי" כאילו אנחנו מושכים אלינו בכח את השלילי.
קראתם את הספר "הסוד"?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2012 20:18 |
|
| |
על אף שאני מבינה את הצורך בהגנה רגשית, עם זאת השאיפה אינה צריכה להיות לעקוף את האכזבות או לוותר על התקוות .החיים שזורים בחלומות ובתקוות, בצער ובאכזבות.
יש אנשים שמחפשים לראות את חצי הכוס המלאה ויש שנופלים לחווית חצי כוס הריקה. אני מציעה לשאוף להיות מסוגלים להכיר ולחוות את החיים במלואם - את הכוס השלמה.
בימים אלו בהם אנו אבלים על חרבן הבית שנזכה לראות בבניינו ולגאולה שלמה!
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2012 20:33 |
|
| |
צריך להפעיל שיקול דעת והגיון , ולא לתת לדמיון לשטות בנו , ולגרם לנזק כלשהו .
מדבריך צריך להתאכזב , וצריך להצטער וכד' . - מה מפיקים מכך ? אולי החויה של החיים , אך השאלה אם הסבל שווה את זה .
כפי ראות עיני צריך להיות חזקים מספיק להתמודד עם זה , ואם איננו חזקים , אז עדיף כן להסתפק בחצי הכוס המלאה
העצה לשים משקפים ורודות - למה מקבילה אולי לכוס השלימה אבל שגם את הרע לראות כטוב , לא נראה לי שלזאת התכוונת.
תוקן על ידי תסמכועלי ב- 24/07/2012 20:35:39
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2012 22:49 |
|
| |
כשאומרים לראות את חצי הכוס המלאה לא מתכוונים לראות רק אותה, אלא להצליח לזכור את החצי הזה ולא לתת לאין להשתלט.
מבחינת הידיעה והמודעות זה לשני הצדדים.
עכשו הרגש - רצוי שהשמחה על היש תגבר.
כך נראה לי...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 00:50 |
|
| |
חשבתם פעם מהי 'השלמה'?
השלמה כפשוטה היא השלמה של שני חלקים היוצרים יחד תמונה..
נראה לי שכשהשחור- החצי הריק משתלט עלינו.. זאת אומרת שטרם הישגנו את השלמת שני חצאי החיים, השחור והלבן..
זה לא שבחרנו להסתכל על החצי הריק, ראית השחור זה אומר שעדיין אין השלמה, אנו כלל לא הצלחנו להרכיב את התמונה ולראות בו זמנית את שני חלקיה..
תארו לכם שהיינו יכולים ברגעים הקשים לחוות בצורה אובייקטיבית את החלקים היפים של חיינו זה לא היה הרבה יותר קל?
אם כך, אולי אפשר לומר במקום ש'השמחה על היש תגבר', (שזה יכול להישמע אולי מקומם, למה לא מגיע לכאב מקום של כבוד כמו ליופי והשמחה? ) ניתן לקוות שנגיע להשלמה, שגם כשנראה את השחור נוכל לזכור חזק את הצד השני, היפה, המואר, הטוב..
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
