| נשלח ב-26/9/2012 22:40 |
 |
| |
משהו משונה שקורה לי בזמן השינה
שלום חברים וחברות
אני רוצה לשאול אם אתם מכירים מה שאני עומד לתאר ומה זה. כשאני ישן עמוק, קורה לי הרבה פעמים שאני מרגיש שאני חושב על ענינים עמוקים, ומגיע לתובנות שאני מאד מתפעל מהם, כאילו אני מצליח להבין דברים ממקום מאד עמוק ולהבין אותם לא דרך צורת החשיבה הרגילה שלי, אני משוכנע מאד בנכונות של זה,
אחר כך כשאני מתעורר אני בדרך כלל כבר לא זוכר כלום מהתוכן שעליו חשבתי, אני נשאר רק עם התחושה שהגעתי למשהו לא פשוט, ואפילו אם אני מצליח לזכור על הענין שחשבתי זה מאבד מכל העוצמה וכאילו נשאר לי ביד משהו מאד חיוור וחסר
זה קרה לי גם בליל כיפור האחרון
יש מישהו או מישהי שחוו משהו כזה או דומה לזה? זו תופעה מוכרת? מה ההסבר?
האם באמת אני חושב ומגיע לדברים עמוקים, או שזו תחושה אשלייתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 00:13 |
|
| |
שלום 'נשמה טובה'!
קודם כל, הרי ידוע מכתבי רז"ל שונים שבזמן השינה נשמתו של אדם מגיעה למקומות רוחניים גבוהים, ואם אתה אדם ששומר על רמה רוחנית גבוה וזיכוך הנפש, ואם כל ימיך בתורה - ודאי שגם בזמן השינה נשמתך יכולה להשיג דברים נפלאים.
השאלה היא, היכן עובר הגבול בין המציאות לבין הדמיון.
לעיתים "נדמה לי" הוא כיסוי למחשבות שווא, ויש לתת את הדעת במלוא הרצינות כדי לטפל בדבר. אולם, אם אתה לא מרגיש שהדבר מפריע לך לתפקוד יומיומי - אולי מוטב להניח את הדברים כפי שהם.
אם אתה מוטרד מהעניין וחוסר ידעה הזה מפריע לך ביום-יום, כדאי להקדיש כמה מפגשים עם מטפל טוב.
בהצלחה, וחג שמח!
אברהם
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 03:15 |
|
| |
תודה אברהם היקר
האמת שזה לא מפריע לתפקוד היומיומי התקין, אבל זה קצת מפריע, כי לחשוב (או להרגיש כמי שחושב) לעומק, פוגם באיכות של השינה
אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי ובמעקב פסיכיאטרי תקופה ארוכה, ולא אובחנתי כמי שסובל ממחשבות שווא או מכל הפרעה פסיכוטית
יש לי הרהורי דברים, יתכן שה"תופעה" הזו היא דרך שמאפשרת לי לספק צורך חזק שאני מכיר בעצמי בלאו הכי ושהשורש שלו לא לגמרי מובן לי, צורך להרגיש מיוחדות ועליונות, ושבלעדי ההגנה שהם מספקים הנטייה הראשונית משום מה היא להרגיש מאויים מול תפיסה עצמית של מישהו פגום ושאינו ראוי. בזמן השינה כשיש התרופפות של הביקורתיות והביקורת העצמית לא במיטבה אני יכול להתיר לעצמי לייחס לעצמי בעקיפין ובהגנבה תכונות שאני מעריך, של חכמה ועומק מיוחד, מה שבזמן העירות אני מספיק ישר להודות ולהכיר בכך שהיכולות שלי ממוצעות, ושלחמוד תכונות מוערכות זה לבנות קו הגנה רעוע מול הפחדים הנעלמים, ובכלל שהעיסוק המוגזם בעצמי הוא בעייתי ואין בו תועלת אמיתית
שבת שלום וחג שמח
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 08:17 |
|
| |
נשמה שלום, מעבר להסברים מאירי העיניים שלך ושל אברהם הייתי מציעה לבדוק עם עצמך וכמובן בטיפול לא רק את הצורך בלהרגיש מיוחד אלא במנגנון עצמו בצורך לחשוב לעומק. האם החשיבה האינטנסיבית הזו אינה בעצמה הגנה מפני האפשרות לחיות את החיים בצורה של חלימה. דהיינו של חוויה רגשית, של ספונטניות? וכד'.
לאמיתו של דבר אני כן חושבת שאתה אדם שחושב לעומק ואולי יותר מהממוצע. אבל זה אינו צריך להפריע לך לחיות חיים מלאים. יתכן אבל שדרך העיסוק בפחד ובתשוקה להרגיש מיוחד אתה מכסה משהו אחר וזה אותו מצב נפשי של חלימה (שחרור, ספונטניות, משחק, חוויה וכד') שבלעדיו אין אנו יכולים לחיות חיי נפש מלאים ובריאים
בברכת שבת שלום
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2012 19:29 |
|
| |
אצלי החלומות הם לפי המצב שלי באותה תקופה,לפעמים המצב הנפשי גורם לי לחוות חלומות בצורה מאוד מוחשית ,זה קורה גם למי שלוקח תרופות מסוימות ,מצד אחד זה מוריד מאוד מהמנוחה במזמן השינה ולפעמים אתה מתעורר בתחושה שכאילו לא ישנת,ולפעמים זה דוקא נחמד אם חלמת חלום טוב וכדו'
היו זמנים שהמצב הרוחני היה הרבה יותר טוב,ולכן היו מצויים אצלי חלומות ברמה ובמחשבה,ולפעמים הם היו באמת רצניים ולעמים סתם שטויות (במידה וזכרתי)
אתה צריך לבדוק מה מצבך.
הייתי מיעץ לך שבזמן שאתה הולך לישון תחשוב טוב שברצונך לזכור את החלום,יש הרבה סיכוים שהתת מודע שלך יעשה מאמץ לזכור את החלום ואף להעיר אותך בשביל זה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2012 19:50 |
|
| |
זה מעניין, התת מודע מעיר בשביל לזכור חלום?
היכולת לחוות את החיים על כל עשירותם, מכל רכיביהם, זו יכולת מרתקת...
מה הייתם אומרים על העובדה שלאחרונה, לכאורה תקופה רגועה בחיי - אני מתעוררת עם עוויתות בפנים - כאילו מעווה אותן בתנועת בכי, וגם חריקות שיניים, רק מתוך שינה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2012 08:28 |
|
| |
| עייפהכבר כתב: |  | , לכאורה תקופה רגועה בחיי - |
|
אולי את מדחיקה משהו שיוצא לך ככה בגוף על הבוקר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:57 |
|
| |
| רוניתלזר כתב: | | האם החשיבה האינטנסיבית הזו אינה בעצמה הגנה מפני האפשרות לחיות את החיים בצורה של חלימה. דהיינו של חוויה רגשית, של ספונטניות? וכד'.
|
|
את בהחלט צודקת, זה ברור לי לגבי עצמי כבר הרבה שנים, ואני מודע לכך שהחשיבה המופרזת שלי באה על חשבון החיים עצמם. אם החוויה אינה קיצונית בעוצמתה אז אני לא מסוגל לחוות חוויה טהורה, מיד המחשבות והניתוחים ביחס לחוויה פולשים ונדחפים, מלווים במקביל את החוויה ומגדירים את גבולותיה. כנראה שבמחיר חשיבת היתר מקבלים תמורה של תחושת שליטה והגנה מול ה"משהו" המאיים, מול החשש מה אגלה על עצמי אם "חלילה" אגיע למצב של אובדן שליטה יחסי זה ולזרימה ספונטנית. ובכלל על פי רוב אני חווה את המציאות והמאורעות בשניות קבועה ביחס לאותה סיטואציה, חלק אחד בתור משתתף פעיל, וחלק נוסף כצופה מבחוץ המפרש ומנתח דורש וחוקר ומסיק. אני מניח שמודעות יתר כזו היא סם מוות לפעילות וחוויה ספונטניים.
דיברתי על כך בזמנו עם הפסיכולוג, אבל משום מה לא התמקדנו בזה, והשיחות התגלגלו הלאה, אני זוכר בעיקר רק שעל אף שהתאמצתי לא הייתה לי תשובה אמיתית לענות לעצמי מהו ה"משהו" המפחיד כל כך, ממה אני פוחד וממה אני מנסה להגן על עצמי בכך שאני נזקק לשירותי הטקטיקות המצריכות עירנות מעקב בקרה וניתוח תמידי של מהלך החיים השגרתי לגמרי שלי. וגם עכשיו אין לי ידיעה ברורה ומשכנעת, כנראה אני מנסה להגן בכל תוקף על עצמי מפני האיום העלום הזה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 11:42 |
|
| |
אם יורשה לי להציע רעיון למהותו של האיום.
יכול להיות שהמסגרת הפנימית של האישיות שלך (האגו) חלשה ונתונה תחת שליטה רופפת. כל תחושה מציפה של רגש תאיים להסיר את המסגרת ואז יבוא העולם לתוהו.
הניסיון לשלוט ולאחוז כל הזמן הוא מפני שאנחנו פוחדים שמא נתפרק, שמא נפסיק להיות אנחנו, שמא נשתגע ורק פירורי אישיות יזכירו שהיינו כאן כבר קודם...
כך זה אצלי בכל אופן.
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 20:18 |
|
| |
או שזה שזה רק הפחד שאם נשחרר קצת יבוא התהו,אבל יתכן שאם באמת ננסה פעם לשחרר קצת לא יקרה כלום ןרק נרויח מזה,אפשר לבדוק את זה ברגשות קלים שאנחנו יודעים שבקלות נוכל לחזור לשליטה גם אחרי שנשחרר קצת
|
|
|
|
|
