בית פורומים פורטל הנפש

בעמוד ענן לנחותם הדרך

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/11/2012 19:11 לינק ישיר 
בעמוד ענן לנחותם הדרך

שלום לכולם,

אתם מוזמנים לשתף , לשאול, לשוחח  על תחושותכם, מחשבותיכם, חוויותכם  ובכל הנוגע למלחמה .

שנזכה במהרה לשקט שלווה ובטחון,
ככתוב "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, לפני העם" (שמות י"ג, כ"א)

שבוע טוב מבורך לכל בית ישראל





_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים 
אלעד, ירושלים 
0526346334
[email protected] 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2012 22:00 לינק ישיר 

כירושלימים ששמעו אזעקה, הופתעתי לגלות שילדי חוו אותה כ"אקשן" ולא כחרדה
תהיתי לגבי המקום "מעורר המצפון" שלהם: האם נכון להזכיר להם כמה המעשים הטובים שלהם יכולים לשפר את מאזן הכוחות, כמה הם החיילים האמיתיים, וכו' - או שזה עלול להכניס אותם ללחץ מיותר יש להמשיך בשגרה ככל האפשר, מסתבר שהתשובה נעוצה באיזון, ובכל זאת... כמה נכון לשלב גורם מרתיע חיצוני בחינוך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/11/2012 14:10 לינק ישיר 


ללא נפגעים , נזק נגרם לרכוש ו 12  נפגעי חרדה - משפט של נשימה לרווחה לכאורה "ללא נפגעים ". 
אך מה עומד מאחורי אותם "רק" נפגעי חרדה , מה עובר עליהם באותם רגעים , מה מבדיל בינם לבין המבוהלים , המפוחדים או הבוכים האחרים ? 
כיצד ניתן לסייע להם באותו הרגע , מה הטיפול אותם הם מקבלים בבית החולים ?
והאם אח"כ הם ממשיכים את חייהם כרגיל ?

בשורות טובות  


תוקן על ידי סינדרלה13 ב- 18/11/2012 14:12:30



תוקן על ידי סינדרלה13 ב- 18/11/2012 14:29:45




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-18/11/2012 19:48 לינק ישיר 

בושה לספר, ובכל זאת אני מרגישה צריכה מענה.
בטעי אנני אנטיפאטית... אבל כשהמלחמה רחוקה ואני לא באמת מכירה כמעט תושבי דרום, קשה לי מאד להתעורר.
תוהה מה זה מחייב אותי מבחינה מצפונית ומוסרית, איפה ה"עימו אנוכי בצרה" ומה בעצם נדרש ממני יותר.
איך פותחים לב?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/11/2012 02:38 לינק ישיר 

עייפה
אני שמח בשבילך שאלו המחשבות שבראשך
אם לך יש צרות של עשירים,אז אני עני מרוד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/11/2012 19:12 לינק ישיר 

אתה לא עני מרוד, אנא.
איכשהוא המשוואות האלו גורמות לי לתחושת אי נוחות. ראשית - כי עד כמה שהספקתי להכיר מהאתר, אתה מתמודד בגבורת נפש אדירה עם מה שמסובב את חייך. אם לי היו נסיונות כמו שלך - לא יודעת איפה הייתי מוצאת את עצמי אם בכלל, אתה כל הזמן קם ומחפש דרך...
שנית, ידועים הדברים של הרב וולבא על פנס הקסם (זה שאני מכירה אותם זה כי למדתי בסמינר, שם לומדים הרב וולבא ולא גמרא...) שמה שאני מעריך אצל השני - קיים בתוכי.
והכי חשוב... אם מי מאיתנו יותר או פחות, אז איך נהיה פורום תמיכה? תמיכה נוצרת ממקום שמתמודד. נכון, כל אחד בצורה שונה, ממקום אחר, עם סוג אחר של דברים, אבל כולנו עמלים ועמלים... כואבים ולפעמים שמחים ומנצחים... אם יהיו פה כאלו של "יותר" או של "פחות" אם יהיו פה עשירים ועניים שלו הן תגיות, אבל לא אנשים... לא נהיה יחד... והבדידות היא הקשה מכל. לא שווה להיות עשיר אם העשירו ת נושאת איתה בדידות.
אולי זה משפט כפרני, אבל יש בו אמת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/11/2012 20:07 לינק ישיר 

לא הייתה כוונתי לומר שיש כאן תגיות,פשוט רציתי לומר לך שעלייך לשמוח במצבך הרוחני,זה שאני רחוק משם זה עדיין לא אומר שאני אשם בזה,התכונתי לחיובי שלך לא לשללי אצלי
גם אני שלמדתי בישיבה שמעתי על דברי הרב וולבא על פנס הקסם,אין סתירה בדברים פשוט המצב שלי לא מאפשר לי להיות בדרגתך,פשוט תשמחי בחלקך
ואני בהחלט מסכים שאין קושי כבדידות ואין שום טעם בחיים לאדם שמרגיש בודד,כשבודדים אין שמחה רק עצבות וכשעצובים אין ערך לשום דבר,מה הטעם להיות עשיר אם לא נהנים מהעשירות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/11/2012 20:56 לינק ישיר 

טוב, תודה.  מקבלת ושמחה, מודה להשם ולך שהארת וגם... יודעת כמה עוד עלי להתמודד...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/11/2012 21:31 לינק ישיר 

עייפה,   אצל חלק מהילדים התגובה (לפחות באזעקות הראשונות)  יכולה להיות 'אקשיין'. גם זו דרך של התמודדדות עם המצב.  הרבה מהזכרונות שלי כילדה שגרה בצפון בצל הטרור והקטיושות צבועים באקשיין, אסטרטגיות ומעשי 'גבורה'.   ילדים יכולים להגיב במנעד רחב של תגובות ורגשות  נורמטיבי למצב.
אני לא יודעת למה התכוונת בשימוש בגורם חיצוני, אני חושבת שאפשר לספר על ההתמודדות של תושבי הדרום (ללא דרמטיזציה) , יש לספר על ההיערכות של המדינה כולל החיילים , וכמובן  לחזק בדברי בטחון ואמונה ולהביא את דברי גדולי ישראל.
צריך להיזהר מלשים על כתפי הילדים את האחריות למצב או לשיפורו אך כמובן שאפשר לעודד שכל תפילה ומעשה טוב עוזרים ומסייעים ןכד'

סינדרלה,  ככל הידוע לי מחלקות רווחה והשירות הפסיכולוגי בכל הארץ עוברים הכשרה ספציפית לנפגעי חרדה  וישנם אנשי טובים בשטח שנמצאים, מטפלים ונותנים מענה מידי. את צודקת שחלק מהאנשים גם לאחר שהכל שקט  ממשיכים לסבול מפוסט טראומה וממשיכים לקבל סיוע וטיפול.

בברכת לילה שקט ובטוח


 

_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים 
אלעד, ירושלים 
0526346334
[email protected] 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > קבוצות תמיכה > פורטל הנפש > בעמוד ענן לנחותם הדרך
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext