יכול להיות ילד בן 5 הומו?

לא יודעת מה להגיד לך לגבי הגיל.
מה שכן, חיבוקים ונשיקות זה גם לגבי בנים.. יש לי אח (גבר, גבר..) שגם הוא אוהב לחבק ולנשק את הורי.. לא חושבת שזה מראה עם חוסר גבריות...

שלום לאמא המודאגת!

לצד החששות "אולי הבן שלי הומו!" ("ואני לא מוכנה להשלים עם עובדה זו") שאלת שאלה 'נסתרת' "אולי בכל זאת התנהגותו טבעית לגיל?"
בהתנסות שלי בנושא אני יכול לומר לך שבגיל הזה יכול להיות הכל ויכול גם לא להיות מה ש"צריך", מה שבטוח הוא, שהילד עוד יעבור תמורות ושינויים וגם במיניות. או במילים פשוטות - המיניות לא מתקבעת בגיל הזה.

אצל כולנו ישנם חלקים נשיים וחלקים גבריים, אותם ספגנו (ברצון או לא) מאמא ואבא שלנו. ילד חייב לחשק דיו "תפקיד" מסויים, עד כי ממצה אותו עד תומו, אחרת נוצר חסך במקום הנשי/גברי. בהמשך החיים ילד ירגיש כמיהה למקום ההוא שלא הושלם.

ישנם הורים שנבהלים מכך שהילד שלהם נמשך לצבע וורוד או מעדיף לשחק עם בנות במשחקי בובות. הם מרחיקים בכח את הפריטים ה"בעייתיים", והילד שמתוסכל "אוף, למה?" נשאר עם חסר מסויים דווקא לדבר ההוא (ונוצרת כמיהה דווקא לבובות או סוגי איפור). בשורה התחתונה: המטרה לא הושגה, מה שכן, נוצרה הבלטה לכיוון מסויים מאד והילד נשאר איתה.

עצתי היא לתת לילד To play it ולא לנסות לכפות עליו להתנהג אחרת. גם מחשבות קשות בדבר עתידו לא יקלו עליו, וכאן אולי המקום לפנות לייעוץ, וזאת עבורך. הרי רגשות קשים כלפי הילד יושלכו עליו מאוחר או מוקדם, ועדיף שזה לא יקרה.

בהצלחה רבה,
אברהם ביטקין

_________________

סגרס, תודה על התשובה היפה. זה עוזר לי. אבל איך זה שלרוב הילדים הבנים אין חלקים נשיים גדולים כל כך כמו לילד שלי? רונית, חשובה לי תגובתך על התנהגות בני

שלום לך סוני,
 אני מבינה שדאגתך מתבססת על הרעיון כי הומוסקסואל הוא בעל התנהגות נשית. חשוב לציין כי יש יותר מיתוסים סביב עניין ההומוסקסואליות מאשר אמיתות . המציאות מוכיחה שיש הומוסקסואלים שבעלי התנהגות נשית ויש ביניהם בעלי התנהגות גברית. וכן ההפך, ישנן נשים הטרוסקסואליות שבעלות דפוס של  "טום בוי" כמו גם גברים הטרוסקסואלים שהחלק הנשי חזק אצלם. 
עד היום אין תשובה ברורה לשאלה מהי הסיבה להתפתחות ההומוסקסואליות , כיצד היא נגרמת והאם ניתן לנבאה כבר מילדות. 

ולגבי בנך, הדבר היחיד שניתן להגיד שבשלב זה בחייו הוא מזדהה איתך כאמא ועם פעילות נשית. 
מבחינה פסיכודינמית ניתן לחשוב על כל מיני כיוונים אבל לשם כך צריך להכיר לעומק אותו ואת יחסיו עם ההורים. 

בברכת לילה טוב ורגוע

_________________

זה הרבה חומר למחשבה... אנ י לומדת את התגובות יקח קצת זמן להפנים...

מלכה שלום,
ראשית כפי שכבר נכתב מעלה. אין אפשרות לנבא ממשאלות של ילד להיות בת ולהתנהג כילדה לזהות בוגרת הומוסקסואלית. ביחוד שמבחינה התפתחותית זה הגיל שילדם עסוקים בהבדלי המינים. 
מה שחשוב בשלב הזה שהילד שלך שמח ומאושר להמשיך לאפשר לו את התנאים לבריאות נפשית זו .
לגבי ההתמודדות עם החברה. החברה מאז ומתמיד מתקשה לקבל את החריג והשונה, עם זאת בשנים האחרונות מתפתחת יותר ויותר  פתיחות וסובלנות כללית יותר  , אחת הסיבות היא שהשונה כבר אינו כל כך נדיר ואינו נחלת בודדים. השונויות הן רבות יותר וישנה יותר העזה 'לצאת מן הארון' לא רק במובן ההמוסקסואלי. למשל, הנוער הנושר , בעבר הוא היה האימה הגדולה של משפחה דתית טובה, היום הוא לרוב נשאר במשפחה והחברה יותר פותחת זרועות לחבקו, על אף שאינה משנה את ערכיה הדתיים (היא יותר מקבלת את הנער אך לא למשל את חילול השבת שעשה). באופן דומה החברה הדתית נדרשת להתייחס גם להומסקסואל בצורה יותר סובלנית , מבלי כמובן לשנות מערכיה של מה מותר ומה אסור הלכתית. 
כמובן שעדיין העבודה רבה. אין ספק שהומוסקסואליות הוא אתגר מורכב יותר בעיקר לאדם השומר מצוות. אך האדם למוד ניסיונות ואתגרים והתורה אינה בשמיים. 
לסיום, חשוב להמשיך לתת לילד את הבסיס הבטוח בו יוכל להמשיך לחקור את העולם ואת עצמו בשאלותיו הסקרניות, בהתנסויותיו המשחקיות ולהמשיך לפתח את הדימוי העצמי חיובי שלו  כי אליו כלאדם נזקק באשר הוא, ובמקביל לצמצם את השפעתה של דעת החברה 'של מה יגידו' על ההתנהלות שלנו עם ילדינו.
בברכת שבת שלום

_________________

אין הומואים ואין טרסג'נדרים
ישנן תאוות מסוימות, שאצל הגויים קידשו אותן עד לכדי רמת הגדרת אישיותו של אדם, בעוד שהן סך הכל עוד תאווה דימיונית בסבך כל התאוות המרכיבות את אופיו של האדם
זה הכל הבל הבלים
אני יכול להעיד על עצמי שעברתי את כל זה, ומעולם לא הלכתי לשום טיפול, כיוון שאפילו לא ידעתי שיש לזה שם ושזה "לא רגיל", התחתנתי וזה עבר לי כאילו לא היה מעולם.
רק כמה שנים אחרי החתונה התוודעתי לכל העניין הזה של הומואים וטרסג'נדרים, וברוך ה' שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, אילו הייתי מתוודע לכך בבחרותי הייתי נופל בדמיוני תחת קטגוריה של אחד שצריך טיפול, ולא הייתי "כשיר" להתחתן, וכל החיים הייתי נשאר עם המטפלים ועם השגעון ורעות רוח שכאילו אני שונה. אבל ברגע שלא ידעתי מדבר כזה, ואף פעם לא חלמתי שאני שונה (בזה שאני נמשך לבנים ולא לבנות) התחתנתי ונקשרתי באהבת נפש לאשתי (לשעבר) ועד היום, למרות שאני גרוש, אין לי שום משיכה לבנים, הכל חלף ועבר כחלום יעוף.

זה הבל הבלים!
בת בגוף של בן... חלומות! האם ישנם גברים נשיים יותר או נשים גבריים יותר? בהחלט, אני מכיר כמה כאלו, אבל זה לא הופך אותם למה שהם לא. גם אני גבר קצת נשי, שונא אלימות, רומנטי, לא מתחבר להרבה דברים שמושך גברים בד"כ, בעל בכי גדול, אפילו צפייה בסרט טפשי, יכול להותיר אותי עם אמבטיה של דמעות (ממש לא גברי), אני מתחבר מאוד לסגנון של בחורות בכתיבה, עם זאת, גבר נולדתי וגבר אשאר. זה הכל שטויות והבלים של הגויים. כל ההומואים אם היו מתנהגים בדרך התורה, ולא היו נותנים דרור לתאוותיהם, והיו מתחתנים היו מתרפאים באורח פלא מהשטות הזאת.
אבל, אני לא מזלזל באלו שמאמינים בכך, כיוון שאמונה בדבר יכול להפוך גם דמיון למציאות. לדוגמא אנשים שמאמינים ב"תהליך השלום", כמה שהמציאות תכה על פניהם הם לא מתעוררים מהחלום, וכן להיפך, אנשים שמאמינים בארץ ישראל השלמה בכל מחיר אפילו במחיר מלחמת עולם, כמה שתוכיח להם שזה לא מציאותי הם ממשיכים לחלום, אז איך נגדיר אותם "שלומואים" (על שם חלום ה'שלום', או הארץ ה'שלמה'...)? נגדיר את זה כמחלה? שטויות.
ה' נתן לחוש הדימיון שלנו כוח רב, ואפשר להשתמש בו לטוב ולרע, מי שמשמתמש בו לטוב, למשל, לומד ספרי מוסר וחסידות ומדמיין את צבא השמים את הגיהנום ואת הגן עדן, את התענוגים הרוחניים שבהתקרבות להשי"ת, יזכה ויחוש אותם בפועל ממש, למרות שיתקשה להוכיח לאחרים ולהראות להם מה בדיוק הוא רואה ומה בדיוק הוא מרגיש, ומי שיתן לכח הדמיון שלו דרור ללכת לאפיקים בלתי רצויים, יגיע למחוזות של "הומואות" ו'טרסג'נדריות' ועוד כל מיני דמיונות שווא ותעתועים.
בני ובנות ישראל עזבו את דרך הגויים ואת הגיגיהם הטפשיים הרדודים, למדו לברר את התבן מהבר, ואל תלכו בדרך איתם. מסכנים הם הילדים שלנו שגדלים בצל קהילות 'פתוחות' שנותנים לכל ההבלים של הגויים להיכנס אצלם, הלא עם חכם ונבון אנחנו ומה לנו את את הכסילות והרדידות והטפשות של הגויים?
שנה טובה וברוכה, שנה טובה ומתוקה לכל חברי הפורום ולכל בית ישראל, אמן.