שלום כיתה א' שלי

הילדונת שלי התחילה ללכת לכיתה א', איזו חגיגה. צמות עם סרטים, ילקוט חדש, קלמר עם אלוקיטי, נשיקות אוהבות ושלט "בהצלחה" על הדלת. איזה כייף. לא הבנתי למה כל הזמן אני תוססת ומתהפכת ועצבנית להחריד. אחר כך ישבתי לי בשקט עם עצמי, ונשמתי עמוק עמוק, וככה יצאו לי התמונות, קרועות וכאובות, בהן אני הולכת עם ילקוט עור אדום מכוער וישן ישן, שיצאו ממנו ברזלים שבורים, פצעו אותי וגם את החברות שלי שכעסו עלי מאד, אבל - זה היה הילקוט שלי. על מחברות וספרים שעטפתי בכיתה ה' מעטיפות המתנות שקיבלה אחותי לחתונה שלה, ואמא שלי ביקשה ממנה שתביא לנו את העטיפות ככה יחסכו את הכסף לגלילים. נזכרתי בקלמר הישן והקרוע שלי, בחולצת התלבושת שנלקחה מגמ"ח ואני חשקתי את לחיי שמא זה של חברה שלי שאתמול זרקה והיום רואה אותי לובשת. בגרביונים הירוקים עם החורים, שנזלו לי כל הזמן, בסנדלים שכן קנו לי, בכחול ירוק, כמה אהבתי אותם, אפילו שהם לא היו נוחים, אבל הם היו עדכניים, ולגמרי שלי. בפוני הקצר שאמא שלי התעקשה לגזור לי למרות שלא רציתי והרגשתי הכי מכוערת בעולם, בבושה העמוקה שלי שאמא יושבת שם עם כל האמהות, מחייכת  חיוך של שקר לכווני. אני יודעת כמה היא צעקה והרביצה ד שיצאנו ביחד, כמו אמא ובת אוהבות, לכיתה א'.
כל הזכרונות האלו שמציפים כל כך מקשים עלי להיות האמא שאני רוצה להיות, יודעת שאני עוד ועוד צריכה ללכת לטיפול, אבל יש גבול ברור של כסף ותקציב, וזה עצוב.
 תודה למי שכאן כדי להקשיב.

קוראת אותך שוב, וחושבת עלייך. כמה עדינות, רגש טהור וטוב יוצאים מהמילים שלך. כמה כאב ואבל עמוק.
מנסה לדמיין אותך ילדה שם, קוטפת פרחים, שונאת ומתביישת.
מגישה לך עכשיו פרח חי כמעט, ממני. 
זה מדהים , איך שמתוך ההריסות יכולה לצאת דמות כל כך רכה  ואוהבת, כמו שאת כותבת על אהבתך לילדותייך.

למרבה הפלא, קראתי בספר "טראומה והחלמה" שמרבית נפגעי ההתעללות בילדות אינם מתעללים בילדים שלהם, כי אם להפך - הם קופאים. זו הייתה עבורי ידיעה חדשה ומעודדת.

ספרי עוד? איתך.

חמודה....
האמת שהיה אחרת לגמרי, וזה מדהים איך ניתן לצאת מהרגש הכואב אחרי שהתאבלנו עליו, בינתיים לפחות.
היה טוב. פשוט היה טוב לי לאהוב ולשלוח אותה מטופחת וחמודה, ואת היתר - באהבה ובכייף. היה משמח להיות אמא טובה וצוחקת בחג. 
העיקר של הקושי התבטא הפעם בחג ובחגיגיותו. האוכל הרב שבישלתי עשה לי רע. זה מצחיק, אבל כאילו... כל כך קשה שיהיה טוב אחרי שהיה רע. היה מפחיד לי שיהיה, ושיהיה בשפע, הציף הרבה כאב.
אבל היה גם המון טוב, בחסד השם.
איך היה לך, לכם?