איך לעודד נערה להפתח ולשתף?

שלום לך רבקה
ראשית ברוכה הבאה לפורום ואני שמחה על שאלתך החשובה והמאתגרת  שמעסיקה רבים איך לדובב נערה להיפתח
אני חושבת שיעזור לנו לחשוב ולהשיב אם נבין את אופי הקשר שלך עם הנערה. האם את קרובת משפחה, מורה, יועצת, שכנה, חברה וכד' וכן כמה זמן את מכירה אותה ומה הקשר שהתפתח ביניכם עד כה?

חברי הפורום מוזמנים להתייחס ולהגיב
בברכה

_________________

אני חושבת שמעבר לזה שחשוב שהיא תיפתח,
חשוב ומופלא גם שאת קראת לה, שראית אותה. לפעמים לא צריך יותר מזה. לפעמים המטרה היא לא לפתוח, אלא  שהיא תרגיש שיש מי שראה אותה, שחושב עליה ורוצה בטובתה.
מעבר לזה - זה שלה אם לבחור להיפתח או לא.
אני חושבת שכמבוגרים אנחנו צריכים לספק את "המצע" עליו יוכלו לבחור מה לעשות. ואת סיפקת את זה וזה מרגש.

רונית תודה על אישור הכתיבה ותגובתך לשאלתי!

להלן תשובות לשאלותיך:
אני מכירה אותה רשמית הרבה זמן (כשנתיים) ואני דמות סמכותית בשבילה.
הקשר האישי ביננו עודנו טרי ואינו חזק בכלל.

שירי, בכלליות אני מסכימה מאוד עם דבריך שלא טוב ללחוץ על עליה להפתח ורצוי לתת לה לאמר מה שהיא רוצה (אם בכלל) ובקצב שלה.
אך במקרה הספציפי הזה, איתותי המצוקה שלה ברורים מאוד, כשהתענינתי בעדינות יתרה היה לי ברור שהיא רוצה לענות ולספר אך חשה מבוכה רבה. לכן אני כן רוצה לדובב אותה להפתח כי ברור לי שהיא רוצה (מאוד!) לשתף אותי אך לא יודעת איך.

רבקה שלום,
כללית אני מאד מתחברת לדברים של שירי וזהו מסר מאד חשוב לכל מי שנמצא בקשר טיפולי, תמיכתי עם כל אדם. להיפתח לא תמיד המטרה המרכזית , אנשים ובעיקר ילדים זקוקים לדעת שיש מי שרואה אותם, חושב עליהם, מכיר במצוקתם באשר היא ורוצה להטיב עמם.
ואכן, רבקה נראה שהיא חשה זאת איתך.
עם זאת, היות ואת מרגישה שהיא רוצה לספר ונשמע כאילו זה על קצה לשונה , יתכן שהיא רוצה את עזרתך בלספר ולא פחות היא זקוקה באמצעותך  להכרה בתחושות שלה ואולי מנגד גם הרגעה שזה לא כזה מביך ונורא.  

בעיקרון הייתי מציעה שתשתמשי במה שאת כבר חשה , חוששת, ומניחה לגביה.
אני אציע פה מספר משפטים על סמך הדברים שהעלית, ושאת יכולה לנסח באופן שמתאים לכן 
"אני מודה לך שהיית מוכנה לשתף אותי שמשהו לוחץ עליך"  
"אני לא רוצה להישמע חטטנית אך אכפת לי ממך ואני רוצה לעזור... האם זה בסדר שננסה לשוחח על מה שמציק לך?"
"כמובן, בכל רגע שתרגישי לא נוח תגידי לי ונוכל לעצור" 

במקרה הזה הייתי מציעה כן לפתוח ישירות את מה שכבר את מנחשת, משערת או מניחה. 
יתכן מאד שהיא זקוקה לחוויה שאת לא נרתעת ולא תהי נבוכה מכל מה שיעלה בשיחה ואם מסתובבים סביב הנושא ולא נוגעים בו הדבר עשוי לעורר חרדה לא מודעת שמדובר בטאבו .
לכן הייתי מציעה להגיד משהו כמו
 "אני מניחה שקורים בבית  דברים שמציקים לך, זה בסדר לדבר על זה...אני מוכנה לשמוע "  
חשוב גם להבטיח סודיות (כל זמן שאין מדובר במצב של פגיעה בקטין)
"יתכן שאני טועה אבל נראה לי שאת רוצה לשתף אותי קצת יותר אבל את מרגישה לא נעים... יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל עליך?"

רבקה, האם נראה לך שהכיוון הזה יכול לעזור?

_________________

תודה לך רונית!
להבטיח סודיות אכן מאוד חשוב, ובאמת ראיתי מהרגע הראשון שדיברתי עם הנערה שטוב לה לשמוע את זה.
עד כה ניסיתי לדובב אותה אך לא הלך, ברגע ששאלתי אותה ישירות בעינין נושא הבעיתי כפי שהצעת, היא נפתחה וסיפרה מה מעיק עליה.
אז תודה לך! ותמיד אשמח לשמוע עוד טיפים (do's and don'ts) דברים שחשוב לזכור בנושא רגיש זה של הקשבה והצעת/מתת עזרה.

שמחה לשמוע . 
ילדים ומתבגרים לא פעם מחכים שנשאל אותם ישירות בבחינת "את פתח לו"
שבת שלום

_________________

רונית

תודה על הכלים החשובים. הם נראים פשוטים והם יעילים מאד.

הכלים המילוליים האלו, רק משפט לכאורה, צריכים להיות באמתחתו של כל אדם שאכפת לו מאחרים, כי הזדמנויות כאלו מופיעות לא רק אצל מי שנשען עלינו במסגרת מוסדית, אלא גם יכולות להופיע בין חברים, במשפחה קרובה ורחוקה, בכל מקום.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מנסיוני כשלוקחים נער או נערה לסיבוב ערב או קניות ויושבים לפיצה וכד זה גורם להם להפתח כמובן בתוספת העיצות הנ"ל

אם תעודדי אותה ותתני לה כח אז אולי היא תרגיש צורך לספר לך סודות רק הבעיה שברגע שמתחילים לספר אז הקשר מתחזק יותר ואז נוצרת תלותיות מסוימת שזה בסדר רק שהצד השומע יהיה טיפה מבין ומסוגל לקבל ולהכיל אחרת בסוף הקשר יתפרק ויגרום צער לשני הצדדים.