תשובה אחלה ולעניין.
אני יכולה להוסיף מנסיון, שבפסיכולוגיה נותנים לך להגיע לתובנות והמסקנות בעצמך ולכן זה עמוק ומשתרש יותר לעומת השיטות האחרות שמגרגות את אוזן ימין עם אצבע שמאל.
רוקדים ס ב י ב הצדורה אבל לא מעזים לגעת באש.
עם כל הסלידה שלי ממטפלים כאלה אני יודעת שללא עזרתה של אחת כזו לא הייתי מגיעה לעולם לאן שאני.
עברתי אצלה אבחון לאלרכיה ובדרך אגב היא אמרה לי שיש לי המון משקעים שליליים ולפעמים האלרגיה היא ביטוי של הגוף לדחייה הנפשית של עצמו.
אז התחלתי ללכת אליה כי הייתי מתגרדת בצורה פשוט נואשת, ועבדנו לפי איך שרציתי.
לפעמים דיבור, לפעמים רפלקסולוגיה, לפעמים א'ב'.
בשלב מסויים היא היתה כנה מספיק כדי לומר לי שמפה והלאה אני כבר גדולה עליה והכתובת היא רק פסיכולוג אבל זה פשוט הבדל מדהים.
אצל הפסיכולוג אני מדברת בעצמי, כל כמה שאני לא רוצה שיידעו שאני חותכת, אני מספרת לו. לא רוצה שידעו שהתדרדרתי רוחנית, אני מספרת לו. והוא מכוון אותי עם שאלות לתובנות אליהן הוא רוצה שאגיע.
הפסותרפיסטית שהייתי אצלה, (כבר ספרתי שעברתי שבעה מטפלים?) רק רצתה שאני אדבר ואדבר ואדבר.
יאללה לכי לכל הרוחות כואב לי הפה כבר מלדבר בואי נעבוד תכל'ס.
אזזה דוגמא לדברים היפים שפסיכולוג כתב.
אגב, אתה פסיכולוג או פסיכולוג בגרוש?
נשלח מהאנדרואיד שלי
