| נשלח ב-18/8/2016 23:55 |
 |
| |
אבא שלי ובעלי
אני מרגישה צורך להתייעץ שבעצם אפילו קשה לי לנסח, אז סליחה על הניסוח המבולבל
הענין הוא כזה:
אבא שלי פגע בבעלי, אני לא יודעת עד כמה הוא התכוון לפגוע, המציאות שבעלי מאד נפגע.
בקצרה: בעלי עבד אצלו ועובד בכיר שם - שם עליו ווטו. זה נעשה בצורה מאד לא יפה, שבעלי ציפה למעט תמיכה מאבא שלי שהוא הבוס, ואפילו לברור העובדות, וזה לא קרה. ההפך זה היה בצורה קצת ברוטאלית, והודיעו למשהו אחר שהוא מקבל את התפקיד לפני שהודיעו לבעלי, כך יצא שהוא שמע את זה ממשהו שלישי עוד לפני שדברו איתו.
אני מאד נפגעתי בשביל בעלי, בפרט שבאופן אישי, בתחום המקצועי שלי מאד עזרתי - על גבול הניצול אם מותר לומר - לחברה של אבי בלי תשלום. וגם ביום שהוא דבר עם בעלי בצורה פוגעת, הוא ישב קודם במשרד אצלי והתייעץ איתי.
אני הרגשתי פגיעה ממש באופן אישי. חוסר אכפתיות ממני ומבעלי והעדפה של העובד הבכיר, בפרט שבדיוק לפני כן הוא ישב אצלי במשרד כמה שעות . התחושה היא ממש תחושה של ניצול
בעלי הוא טיפוס יותר רך וסלחן ולא רוצה לריב. למרות שהוא מאד פגוע ועדיין הוא מאד פגוע. כך שהוא אפילו לא מנסה להרגיע אותי מה שבדרך כלל הוא עושה בכבוד
אני מרגישה כעס מאד גדול על אבא שלי, ולא יודעת למה גם על אמא שלי. אני כל היום חושבת על זה זה לא יוצא לי מהראש. אני לא מסוגלת לדבר איתם ומסננת אותם בטלפון.
אמא שלי ממש לא מבינה למה אני לא עונה לה.
ואבא שלי בכלל לא מנסה, אבל האמת שהוא אף פעם לא יותר מדי בקשר רק שהוא צריך טובות ממני.
השאלה איך לצאת מהרגשות האלה? האם אני יוכל לסלוח? האם אני צריכה לסלוח ?
אולי בכלל אין תשובה,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2016 07:18 |
|
| |
באמת מצב לא נעים ובפרט שזה בא מאבא, האדם שהכי פחות מצופה ממנו לעולל לנו כך. הקשר עם האב מתואר ע"י באופן כללי כלא בריא במיוחד (דיברת על חויית הניצול שאת חשה כלפיו), מה שגורם לחשוב שאולי מעז ייצא מתוק ואולי לא באמת טוב, לך ולבעלך, לעמוד איתו בקשרי מסחר ופרנסה. לגבי הכעס על אימך, הוא מאוד לגיטימי כי מבחינתנו ההורים הם מקשה אחת (אולי בגלל שאנחנו חושבים שהיה לה לשכנע אותו לא לעשות כך). יחד עם זאת, אמך כנראה חשה שאין זה הוגן לכעוס עליה בגלל מעשה שלא נעשה על ידה. כדאי להיות עירניים לקונפליקט הזה ולנסות להעביר לה את המסר הזה אולי בהודעת טקסט (משהו בסגנון: אמא, אני מרגישה מאוד פגועה ממה שקרה עם אבא…. אני לא חושבת שאת קשורה לזה לגמרי אבל בכו"ז אני כועסת גם עלייך קצת. מבקשת את הזמן להרגע ולחשוב על הדברים. ) לגבי שאלתך האם צריך לנסות לסלוח להם על כך, סביר להניח שזה תלוי האם מדובר בדפוס קבוע של פגיעה שאז אין מקום לתת לבן תמותה, קרוב ככל שיהיה, לפגוע בנו ביודעו שבסוף נסלח לו. או שמדובר בנפילה חד פעמית שאז ננסה לעורר אצלנו את רגש החמלה שמאוד עוזר לסלוח במצבים כאלו. כך או כך, במוקדם או במאוחר תצטרכי לשבת עם אביך ולפרוק את הזעם והפגיעה על המקרה הזה ועל עוד כמה מקרים שבוודאי היו במהלך שנות נישואיכם ולהבהיר את עמדתך כי לא תתני לאף אדם לפגוע בבעלך ולא משנה באיזו עילה ושפגיעה בו זוהי פגיעה בך! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2016 09:58 |
|
| |
שלום לך,
אפשר להבין את תחושת הבלבול וההצפה של רגשות כעס, עלבון ואשמה . עבודה עם בני משפחה וכל שכן עם הורים עשויה להיות מאד לא פשוטה רגשית. יש בסיטואציה זו פוטנציאל להתעוררותם של קונפליקטים וחוויות ישנות שאולי היו במידה זו או אחרת רדומים ולשאוב לסערה רגשית מטלטלת כפי שאת מתארת.
לכן צריך להיות מודעים לכך שכללית דינמיקה משפחתית בזירה העסקית עשויה להיות רגישה ופגיעה. וכל אירוע מקבל איכות ועוצמה חזקה יותר כך שגם אם אובייקטיבית הוא פוגעני כפי שבעלך חווה , אצלך כמי שגדלה שנים אצל הורייך, הוא עשוי להתעצם , לבלבל ולהסעיר אותך קשות יותר.
באופן יותר ספציפי, תחושת הניצול שאת חווה נשמעת מוכרת לך לא רק מסיטואציה הנוכחית .הכעס על אמא אף הוא עשוי להיות מובן לאור כך כי ישנה ציפיה אף לא מודעת אצל הילדה שהורה יגן עליה מפני ניצול של ההורה האחר. גם אם כאישה בוגרת את מבינה שאמא לא קשורה לעניין הנוכחי, זה לא מרגיע את הילדה שבך.
אני מאמינה שתחושות כאלו צריכות לעבור תהליך של עיבוד עם עצמך ואולי בעזרת איש מקצוע.
אני מבינה שאת מאמינה שאביך לא מתייחס לתחושה זו ואולי אף לא מודע לה. כך שהרבה מן העבודה היא יותר עם עצמך כדי שתוכלי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות עתידיות שעשויות לחזור ביחסי העבודה עם אבא.
עם זאת, חשוב שתשמרו את ובעלך על עצמכם מול המשך פגיעה של אבא. כן צריך להתייחס עניינית, נקודתית ובבהירות ככל שניתן למה קרה. אפשר להגיד לאבא , כפי שכתבת שאת לא יודעת אם התכוון לפגוע אבל המציאות שבעלך נפגע וגם את כתוצאה מכך. לשמוע מה הוא חושב על מה שקרה ואיך היה אפשר אחרת. להגיד מפורשות את הציפיה לתמיכה ומהי היא כוללת ואם הוא לא מסוגל להבין את החלק הרגשי, כן לדבר איתו מעשית. שאתם מצפים כשקורה כך וכך שהוא יבוא אישית לבעלך וידבר איתו ביחידות וכד'.
בברכה,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים וילדים
פסיכותרפיה פסיכואנליטית
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
בית שמש, בני ברק, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2016 18:05 |
|
| |
אבא שלך אדם רע ? נגיד שהוא אדם קצת רע, תפגשי עם אבא מתי שתמצאי לנכון, וגם בעלך שיהיה שם. דברי עם אמא עכשיו, תתבונני במה שהיא עשתה בשבילך עד הלום. יתכן שאבא שלך אדיש או נסחף, או הצד החברתי לא חזק אצלו נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2016 11:14 |
|
| |
נ. ב. את לא צריכה לסלוח, כרגע. יעבור זמן ואת תעכלי שזה לא משהו אישי נגדך או נגד בעלך, לאבא שלך יש את התיסבוכים שלו, וזה לא קשור אליכם. אתם מקסימים. ואני מציע שכשהכעס יתפוגג, בעוד כמה חודשים, תשבו יחד ותדברו על זה ; אני מתאר לעצמי שאבא שלך, גם אז, לא ידע טאקט ורגישות מהו, והוא יגיד לך בפרצוף דברים לא הכי נעימים, זו הבעיה שלו, אז או שתלמדי להתמודד עם זה, ולחיות עם זה, ולהיות מוכנה לקטעים כאלה בעתיד, או עדיף שלא תעבדי אצלו. תבדקו יחד מה היה, למה היה, ומה אפשר לסכם לעתיד . ואין צורך לערב את אמא . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 22:00 |
|
| |
בהחלט עצות טובות.. נשמח אם תשתפי (אם מרגיש לך נוח כמובן) איפה זה עומד עכשיו מבחינת הבעייתיות..
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
