|
|
| נשלח ב-26/2/2010 01:17 |
 |
| |
| רוניתלזר כתב: |  | שלום לך צפור,
חשבי על אדם שהוא בריא יחסית, עם דימוי עצמי חיובי, בטחון עצמי, יחסים בינאישיים זורמים, הדדיים, מסוגל לווסת ולהכיל רגשות מורכבים ובעת הצורך מסוגל לפנות לקבל עזרה מחבר/קרוב. - הסובל למשל מפוביה ספציפית כמו חרדה לעמוד על הבמה ולדבר מול קהל.
לעומתו, אדם שמקטנות נמנע מליצור קשרים חברתיים,כל אירוע חברתי מעורר בו תחושת מצוקה, נמנע מאירועים , חרד מקשרים אינטימיים, וכשיוצר אז הם לרוב מתאפיינים בחוסר יציבות - הסובל אף הוא מחרדת קהל. טיפול באדם זה עשוי להיות שונה מטיפול באדם הקודם.
הראשון יתכן שיסתפק בטיפול ממוקד ונקודתי כמו טיפול קוגנטיבי, אולם האדם השני שהחרדה והמצוקה מוכללת לכל כך הרבה תחומים ולאורך שנים,יהי צורך להעמיק יותר ולטפל בתמונה הכוללת של האישיות ולא רק בחרדת הקהל.
אל_תבשי,
ישנו טיפול קצר מועד שהוא בן 15 פגישות עד חצי שנה , והוא מתאים לטיפולים הנקודתיים והממוקדים.
לעומתו, הטיפול הפסיכודינמי ארוך טווח , לרוב לא מוגדר ולא מוגבל בזמן כי הוא מתייחס לתהליך ולהתפתחות. לרוב הוא נע בין שנתיים לשבע שנים.
ולשאלת המאה האחוז- אין שום טיפול שיכול להבטיח מאה אחוז.
להת' _________________ רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית |
|
זאת אומרת שאת גם מטפלת לפעמים בשיטת הCBT?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 14:31 |
|
| |
שלום gryta, ראשית ברוכה הבאה לפורום. לצערי, אני לא מוצאת מספיק מרחב לשיח ולדיון איתך בנושא וזאת בשל הגישה השיפוטית הכוללת הצהרות , קביעות והנחות קבועות מראש על התיאוריה הפרוידיאנית, עלי ועל אנשי מקצוע מהתחום. אין אני אמרתי שפרויד ואדלר אותו דבר. כלל וכלל לא! היות והכרזת כי יש לחפש את המניע הסמוי של התנהגות האדם, הזכרתי כי מי שגילה את תפקידו של הלא מודע בחיי הנפש זהו פרויד. אדלר כידוע היה תלמיד של פרויד שיצא מהאסכולה הפסיכואנליטית ויסד גישה אחרת שמוכרת היום בתחום החינוך וההנחיית ההורים. עד כמה שידוע לי אדלר אינו נלמד בפקולטות העוסקות בפסיכולוגיה, אולי נזכר בשנה הראשונה במסגרת תואר ראשון. אדם שרוצה להתייעץ בנושאי משפחה- כמו חינוך לעזרה , גבולות וכד' אני מאמינה שגישת אדלר יכולה לתרום לו. אולם, הגישה האדלריינית אינה מתאימה לבעיות הקשורות לבריאות הנפש שונים, לפחות אלו שדיברנו עליהם עד כה בפורום. שבת שלום ופורים שמח
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2010 14:53 |
|
| |
לא_תבשי, אני לא מטפלת CBT אך אני מפנה כשמתאים
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2010 20:05 |
|
| |
רונית שלום לך ושבוע טוב.
אני מבינה שאת מכירה את הגישה האדלריינית בהנחיית הורים ואני רוצה להוסיף על ידע זה.
אמנם נכון שאדלר היה תלמידו של פרויד אבל הוא חלק עליו בהנחת היסוד של פרויד שאומר "שהאדם פועל בכורח הנסיבות". בגישה אדלריינית בהם בוחנים מהי ה"מטרה" ניתן לפתור גם בעיות קשות וסבוכות וגם בעיות רפואיות, שאינם בשדה החינוך ואולי שייכים יותר לתחום של רפואת הנפש ואף הגוף.
בענין האוניברסיטאות אני מסכימה איתך שלצערינו הרב לא לומדים את זה שם. אבל הם נמצאים כיום במצב מאוד קשה ומנסים לערב שיטות מכיון שהם לא רואים תוצאות. עובדים ועובדים ועובדים ולא יוצא כלום. זהו התסכול הגדול ביותר. אני נפגשת באנשים שפרשו מהתחום מתוך ייאוש זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2010 12:45 |
|
| |
חרדה
למרות שאני עושה תמיד ביטוח נסיעות, יש לי חרדה מעגלות תינוק. אולי זה קשור בטראומה מהילדות שלי... אני חושש שילדיי ירשו זאת גם ממני. ואולי באמת צריך לעשות קניות של עגלות חדשות כבר.
|
|
|
|
|
