גיל ההתבגרות
שלום לכולם,
שאלתה של הנערה רוז מצטרפת לתהייתם של רבים מהנערים והנערות (והוריהם) בגיל ההתבגרות - האם מה שעובר עלי הוא רגיל או יש פה משהו עמוק יותר?
המעבר מהילדות לבגרות כרוך בשינויים דרמטיים אצל המתבגר - שינויים ביולוגיים (פיסיים והורמונלים), קוגנטיביים ופסיכולוגיים.
למשל, אחד השינויים המשמעותיים הוא התפתחות החשיבה האבסטרקטית הבאה לידי ביטוי בלהט השמור לבני הנוער בטיעונים אידיאליסטים וסלידה מצביעות ו"ממה יגידו".
שינוי נוסף הוא התפתחות מודעות העצמית - לשינויי הגוף, לדימוי העצמי, לאיך אני נתפס בעיני חבריי.
ההתמודדות עם השינויים עשוי לבוא לידי ביטוי בסגפנות או כפי שקוראים אצלינו 'צולניקיות' או בכיון הפוך במרד או סוג של פריקת עול...
השילוב של השינויים המתרחשים בגוף, בקוגניציות ובעולם הרגשי מהווה אתגר פסיכולוגי לא פשוט למתבגר,שיכול להתגלות כהסתגרות פנימית, הימנעות חברתית, תחושות ריקנות, ניכור ובדידות..
ביטויים אלו ואחרים שמופיעים מידי פעם במהלך תקופת ההתבגרות הינם טבעיים ונורמטיבים ואף מסייעים למתבגר להבין יותר את עצמו ולהתבונן בפנימיות שלו, לפתח ביקורת בריאה על החברה ועל העולם שמסביבו.
אולם, אם ביטויים אלו מתמשכים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד הימיומי של המתבגר באופן משמעותי- בלימודים, בחיי החברה, ובמצב רוחו הנפשי, יש להיעזר באנשי מקצוע ולטפל מוקדם ככל הניתן וזאת למנוע את הסיכונים הכרוכים במשברי גיל ההתבגרות.
אשמח לשמוע מניסיונכם האישי,
_________________
תוקן על ידי רוניתלזר ב- 04/03/2010 10:34:24
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
 |
|
|
