קיימים די מחקרים בכדי לקבוע, שקיימת תמיכה חשובה, אפילו מרשימה, בטיפול פסיכואנליטי. כך, מחקרי תוצאה, המסוכמים במטא-אנליזות, מצביעים על עדיפות טיפולים פסיכואנליטיים שונים בהשוואה לקבוצות ביקורת סטנדרטיות, ויעילות דומה בהשוואה לטיפולים אחרים, במגוון של מצבים פסיכופתולוגים. יתר על כן, מחקרי מעקב של 5 שנים לאחר סיום הטיפול מראים כי ההישגים שבטיפול לא רק שנשמרו אלא המשיכו להשתפר.
אחד המאמרים המרכזיים שמצביע על המסקנה הזו הוא מאמרו של ג'ונתן שדלר שיצא לאחרונה (2010) בכתב העת היוקרתי
AMERICAN PSYCHOLOGIST
ניסיתי לתרגם חלק מסוים זה העוסק בתיאור הטכניקה הטיפולית הפסיכודינמית כפי שעולה ממחקרים רבים.
המאמר נמצא ב- IPRG וכותרתו היא amp-65-2-shedler.pdf
www.apsa.org/portals/1/docs/.../JonathanShedlerStudy20100202.pdf
The Efficacy of Psychodynamic Psychotherapy
Jonathan Shedler University of Colorado Denver School of Medicine
היעילות של פסיכותרפיה פסיכודינמית- ג 'ונתן שדלר מאוניברסיטת של בית הספר בקולורדו לדנבר לרפואה.
המהות של טיפול פסיכודינמי הוא חקר היבטים של עצמי, שלא ידועים במלואם, במיוחד
אלו הבאים לידי ביטוי בטיפול והמשפיעים על האדם ועל מערכות יחסיו. המחקרים מדברים על שבע תכונות מרכזיות המאפיינות את הטכניקה הפסיכודינמית .
1. דגש על ביטוי של רגשות.
טיפול פסיכודינמי מעודד חקירה דיון של מגוון רחב של רגשות של המטופל. המטפל עוזר למטופל לתאר את הרגשות למילים, כולל רגשות מנוגדים, רגשות מטרידים או מאיימים, והרגשות שהמטופל בתחילה לא יכל לזהות או להכיר (2007Blagys & Hilsenroth, 2002; Burum & Goldfried,). יש גם הכרה כי תובנה אינטלקטואלית אינה זהה לתובנה רגשית, אשר מהדהד ברמה עמוקה המובילה לשינוי (זו אחת הסיבות מדוע אנשים רבים אינטליגנטים היכולים להסביר את הסיבות לקשיים שלהם, אך ההבנה שלהם לא עוזרת להם להתגבר על הקשיים).
2. חקירת ניסיונות להימנע ממחשבות ורגשות כואבים
אנשים עושים דברים רבים, ביודעין ושלא ביודעין, כדי להימנוע מהתנסויות מטרידות. זו התחמקות (מבחינת התיאוריה מכונים ההגנה ההתנגדות) העשויה לבוא לביטוי בצורות גסות, כגון איחורים לפגישות , שתיקות בטיפול לעומת טלפונים מחוץ לשעות הטיפול. זה עלול לבוא לביטוי בצורות עדינות שקשה לזהות בשיח החברתי הרגיל, כגון התמקדות בנסיבות חיצוניות של חוויה ולא על משמעות הפסיכולוגית. מטפלים פסיכודינמים חוקרים את היבטי הימנעות אלו .
3. זיהוי נושאים דפוסים חוזרים
. מטפלים פסיכודינמי עוסק בזיהוי ובחקירת נושאים ודפוסים חוזרים " מחשבות, רגשות, תפיסה עצמית, יחסים, חוויות החיים. בחלק מהמקרים, המטופל יכול להיות מודע עד מאוד לדפוסים חוזרים כי הם כואבים או מכשילים אותו, אבל מרגיש לא יכול לברוח מהם (למשל, אדם אשר שוב ושוב מוצא עצמו נמשך אל מערכות יחסים אשר רגשית לא זמינות: איש בקביעות מחבל בהצלחה שלו כשהיא בהישג יד). המטפל עוזר לו או לה להכיר ולהבין אותם.
4. דיון על ניסיון העבר
ההכרה כי ניסיון העבר, במיוחד חוויות מוקדמות של דמויות התקשרות, משפיע על היחס שלנו, והניסיון שלנו בההווה. מטפל פסיכודינמי חוקר את החוויות הראשונות, הקשר בין העבר להווה, ואת הדרכים שבהן העבר נוטה "לחיות" בהווה. הדגש הוא לא על העבר לשמה, אלא על איך העבר שופך אור על הקשיים הפסיכולוגיים הנוכחי. המטרה היא לעזור לחולים להשתחרר מכבלי העבר כדי לחיות בצורה מלאה יותר בהווה.
5. דגש על יחסי אנוש.
טיפול פסיכודינמי שם דגש כבד על קשרים ומערכות בינאישיות (במונחים תיאורטיים יחסי אובייקט והתקשרות). קשיים פסיכולוגים נובעים לעתים קרובות כאשר דפוסי התקשרות ויחסים בינאישיים מופנמים בעיתיים מפריעים ליכולתו של אדם לעמוד צרכיו ההרגשיים.
6. דגש על הקשר הטיפולי.
היחסים בין המטפל למטופל הוא עצמם יחסים בינאישיים חשובים, העשויים להיות בעלי טעינות ומשמעות עמוקה רגשית. נושאים החוזרים על עצמם ביחסים של האדם והאופן של אינטראקציה, נוטים לצוץ בצורה כלשהי במערכת היחסים הטיפולית. לדוגמה, אדם חשדני הנוטה לא לתת אמון באחרים עשוי לתפוס את המטפל בראיה חשדנית; אדם החושש מדחייה, או נטישה עשוי לפחד מדחייה על ידי מטפל, אם ביודעין או שלא ביודעין; אדם הנאבק עם כעס ועוינות עשוי להפנות את המאבק עם הכעס כלפי המטפל, וכן הלאה .
חזרה על נושאים אישיים של היחסים הטיפוליים לעתים קרובות יותר מורכבת ומסובכת יותר מאשר הדוגמאות הללו הישנות של נושאים אישיים ביחסים טיפול (במונחים תיאורטיים, ההעברה
והעברה שכנגד) מספק הזדמנות ייחודית לחקור ולעבד אותם in vivo. המטרה היא יותר גמישות ביחסים בינאישיים לשפר את הקיבולת האישית לצרכים אישיים.
7. חקירת חיי הפנטזיה.
בטיפול פסיכודינמי המטפל מעודד את המטופל לדבר בחופשיות באסוציאציות חופשיות. כאשר המטופלים מצליחים לדבר באופן משוחרר (לרוב לוקח זמן לפני שהם יכולים באמת לדבר בחופשיות), מחשבותיהם באופן טבעי מקיפות טווח רב של תחומים בחיי הנפש, כולל תשוקות, פחדים, פנטזיות,
חלומות, חלומות בהקיץ (אשר במקרים רבים המטופל בעבר לא הצליח לנסח במילים). כל חומר זה הוא מקור מידע עשיר על אופן האדם רואה את העצמי שלו ואת האחרים, כיצד הוא מפרש, נמנע מהיבטים של החוויה, או מפריע עם קיבולת פוטנציאלית למצוא הנאה רבה יותר ומשמעות החיים.
המשפט האחרון מרמז על מטרה גדולה יותר של הטיפול הפסיכודינמי הכולל הרחבה מעבר להכחדת הסימפטום .
הצלחת הטיפול לא אמור רק להקל על התסמינים (כלומר, להיפטר ממשהו), אלא גם לעודד את נוכחות חיובית של יכולות פסיכולוגיות ומשאבים. בהתאם לכך, אדם בנסיבות אלה עשוי להשיג יותר סיפוק במערכת יחסים, לעשות יותר שימוש יעיל של אחד מכישרונות והיכולות שלו, לשמור על תחושה מציאותית המבוססת על הערכה עצמית, לשאת יותר טווח של רגשות, להגיע לחוויות מיניות מספקות יותר, להבין את עצמי ואת האחרים בדרכים מגוונות יותר ועשירות יותר ולעמוד מול אתגרי החיים עם יותר חופש וגמישות. יעדים אלו מושגים באמצעות תהליך של השתקפות עצמית, חקירה עצמית, וגילוי עצמי המתרחשת במרחב בטוח ואותנטי עמוק של היחסים בין המטפל למטופל.
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334