אם אני מבינה נכון אתה האבא?
מילה כללית- אנחנו ההורים מכינים את ילדינו מקטנותם לנישואין בדרך שאנחנו מגדלים אותם, בדרך שאנו מלווים אותם במשימות החיים כך שעיקר העבודה כבר נעשתה.
אני חושבת שכעת בתך זקוקה נפשית למעין אישור, עידוד וחיזוק לכך שהיא עוזבת את הבית, אותך, את שאר בני המשפחה והולכת לבנות לה את ביתה, להשקיע בעצמה ובבן זוגה.
נישואין מבטאים שני דברים שעשויים לעורר חרדה. האחד , עתיד- עתיד מטבעו אינו ידוע ולכן הוא עשוי לעורר חרדה, מה יהיה? איך יהיה?. הדבר השני, פרידה- פרידה מהבית,מהסטטוס של רווקה, של בת קטנה להוריה ופרידה מעוררת מטבעה חרדה.
לכן, מה שבתך זקוקה לו הוא מעין חולית מעבר, המקשרת בין העבר - הבית שגדלה לבין העתיד- הנישואין והקמת הבית העתידי.
חולית מעבר זו תפקידה להעניק תחושת בטחון והרגעה, ולהפחית את החרדה הטבעית.
כל הורה בוחר לו בדרך שנראית לו , אתה יכול להזמין אותה לטיול, או מפגש במקום נעים ושקט ,בו תשאל אותה להרגשותיה, על הכנותיה, שתף אותה בהרגשותיך, בהתרגשותך ותיטע בה את התחושה שאתה שמח מאד בשבילה, הדגש את ההיבטים היפים בחתן וכמה שהוא מתאים לה.
אתה יכול לספר לה איך אתה הכרת את אמא שלה, וקצת מילדותה ואיך אתה גאה למה שהיא גדלה ותיטע בה את האמון שהיא תבנה בית טוב שנעים לחיות בו. אתה יכול לשתף גם בהתרגשות שלך כאבא לשחרר את הבת לחיים עצמאיים, אך מאד שמח בשבילה וכמובן אם הם יצטרכו עזרה אתם פה בשבילם כפי יכולתכם.
אתה יכול גם לשאול אותה אם יש משהו מסויים שהיא רוצה לשמוע ממך או לשאול..
זכור אתה לא צריך להיות מדריך או מרצה לנישואין, תהיה פשוט אתה! ההורה שהיא מכירה, גם אם הוא מתרגש , מחפש את המילים או מזיל דמעה ובעיקר האב שאוהב!
שיהיה במזל טוב!
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
 |
|
|