| נשלח ב-17/10/2010 22:13 |
 |
| |
אני בדיכי
שלום מנהלת וכולם.
הראש שלי עומד להתפוצץ ממחשבות טורדניות, אני במצב קשה עכשיו, ירד לי שידוך שמאד רציתי, ואני לא מפסיק להאשים את עצמי שזה כן יכל ללכת אם לא הייתי אומר ככה או ככה, או אם הייתי מחכה קצת, או אם הייתי מתנסח אחרת, תעזרו לי, מנהלת, בן אובד, בן דורדיא, כל החברים פה, תנו קצת עידוד, אני בטוח שבכל מקום שאני נמצא אני טרחן ולא רצוי, תגידו שזה לא ככה, ברצינות, קשה לי.. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 22:39 |
|
| |
טוב, פתאם אני יותר רגוע, לא יודע, אולי הכתיבה מקילה קצת, אז אל תבהלו להשיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 23:52 |
|
| |
היי תיירים.
משום מה דמיינתי אותך נשוי +
בדרך כלל אני משתדל להימנע מלהגיב באשכולות שיש צורך בתשובה מקצועית, אבל מכיוון שהזכרת את הניק שלי בהודעה אני רואה חובה להגיב.
יקירי, הייתי בחור השחור שאתה מתאר בהודעתך ועדיין אני מבקר שם לעיתים, ומהנסיון שלי שום דבר לא מנחם אדם ששרוי בדיכי. מכיוון שאין את הכלים לקבל את דברי החיזוק. תן לזמן לרפא אותך ועד אז תשתדל להיות חזק. רק תאמין שבאמת הזמן ירפא (מהנסיון שלי כשנמצאים בדיכי לא רואים שום אור בקצה המנהרה, וזה לדעתי הקושי הגדול.)
בנוגע לשידוך, ברוך הבא למועדון שבורי הלב. אני מכיר את ההרגשה הזו מצוין, כבר שנה וחצי אני סוחב בלב שלי אהבה נכזבת, ואני יודע כמה זה קשה. אין לי פתרון. (אם תמצא, אתה מוזמן לספר לי)
מחזיק לך אצבעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 00:43 |
|
| |
בן אובד (בחיאת.. הניק שלך מצמרר, תחזור לשלומי :)
זה בסדר שהגבת, אני חפשתי חברה ועידוד, בנתיים שוחחתי עם חבר קרוב וברוך השם נרגעתי.
אני גרוש בלי, ושועל ותיק בעולם השידוכים, ועם הזמן אתה גם מקבל עור של פיל, הדיכי שהייתי בו הוא הרבה בגלל מינון גבוה של תרופות, אני צרכן של תרופות נפש, ולא תמיד ממושמע בדיוק להוראות בקשר למינון המדוייק, וזו תופעת לואי ידועה.
מושגים כמו אהבה נכזבת זה הרבה בולשיט לדעתי, אני מפחד לסנוט בך, כי אולי זה מקנאה על התמימות והילדות שהצלחת להחזיק בד בבד עם היציאה לעולם והעירוב עם דעת הבריות כפי שנראה מההודעות שלך, זה די נדיר ומעניין לדעתי, שאתה כותב בהרבה רציואנל ועדיין יכול להאמין שאהבה נכזבת יכולה לשבת לך בלב שנה וחצי, ועוד לשבור אותו, צא מזה, גבר, זה הרבה פחות ספציפי ממה שזה נראה, הבדידות קשה, והחברה נעימה, ובכל חברה יש את כל סוגי האנשים, ואם מישהי נכנסה לך ללב לפני שנה וחצי, הרי שבמשך הזמן פגשת עוד כמה וכמה שסיפקו את אותו צורך בדיוק, ואולי לאסוציאציה שהם עוררו בך למקרה הספציפי אתה קורא אהבה נכזבת.
מעצבן אותי שאני פסיכולוג בגרוש, אני לא למדתי כלום, ואני גם עילג בכתיבתי, מעצבן אותי שאני אפס, הנחמה היחידה שלי שאני יודע ללמוד טוב, ומשתדל להיות ירא שמים. (הלואי!) אני אוהב את הפורום הזה כי אני יודע שאמורים לכתוב פה אנשים עם בעיות, וזה משחרר, אני פחות תובע מעצמי להרשים, אני סתם מקשקש עכשיו, כי זה דינו של מי שמחולל קוקטיילים של סוגי תרופות סתם כי משעמם לו, אבל לא, זה באמת חד פעמי ההתקפה שלי עכשיו, לרוב אני שקול ורציני בעזרת ה' החונן לאדם דעת ומלמד אנוש בינה.
לילה טוב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 02:34 |
|
| |
קרה לי פעם אחת.
שידוך שירד אחרי פגישה ראשונה בגלל התנהגות מסוימת שלי.
כך לפחות טוענת הפסיכו'.
ועדיין היא המשיכה לטעון שאם זה שלי זה לא היה יורד וכו',
ולא ידעתי איך להאמין ושוב להיזרק לקונפליקט של ידיעה ובחירה, אתם יודעים.
והנה הגיע החתן שלי שהוא ממש טיפוס אחר...
אז? היה יכול להיות, ואולי לא, כי בורא עולם - סובב כל עלמין הוא.
גם לו יכל ללכת איתה, אל תדאג, לבורא עולם יש באוצרותיו די בנות ישראל בשבילך לייחד לך אחת.
אל תרדוף את עצמך, זה אףפעם לא מיטיב איתך... תקבל את זה שפישלת, חבק את עצמך ותסתער הלאה.
(אני הייתי ממליצה בשלב ראשון להסתער על המיטה. לילה טוב.)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 08:59 |
|
| |
אינסופית ברוך שובך, הרבה זמן שלא זכינו לקרוא את הגיגייך, תודה על התגובה והאיחולים, אינשלא !
את כותבת דברי טעם, אבל הלב.. הלב.. לא הכל הוא מבין, אם אני אוכל משהו אני מיד נזכר בה בפגישות העליזות שהיו לנו, איך היא קלטה אותי טוב, כמה שזה זרם בינינו, אני יודע שזה יעבור תוך יום יומיים, כי אני רגיל בכגון דא, אני נקשר מהר לאנשים, ועם התרופות זה מאד קל לעבור את זה, בעזרת ה'.
זה קצת בעיה שכשאתה מופיע לפגישה אחרי שלקחת כדור, אתה שאנטי ושליו, ולפעמים אתה מדבר יותר מידי, גם דברים שלא צריכים להאמר בפגישה ראשונה או שניה, ולכולי עלמא אפשר לחכות איתם לשלבים יותר מאוחרים, מה גם שכשהשפעת הכדור מתחילה להתפוגג, אתה נכנס לסוג של 'דאון', ועוד לא הגיע הזמן לכדור הבא, אז אתה פועל מתוך פזיזות או חרדה, או מחשבות טורדניות, ויוצא טרחן ומבולבל, זה בעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 13:59 |
|
| |
תיירים הי
אני שמחה לראות שקיבלת תמיכה חברית פה ובבית, כנראה זה מה שהיית צריך באותם רגעים קשים יותר מכל עצה מקצועית.
עם זאת, מה שמדאיג הוא הניסיון שלך לטשטש את הכאב או יותר נכון לסמם אותו באמצעות קוקטייל התרופות שאתה בוחש.
אני מבינה את הכאב בתחושת האכזבה אולם סימום הכאב (מעבר להיותו מסוכן בדרך שאתה עושה) אינו הדרך לחיות את החיים ומגיע לך יותר. לא?!
החיים ובעיקר מערכות יחסים טומנים בחובם רגשות מציפים של התרגשות, אהבה, אכזבה וכאב , לכולנו יש פנטזיה פנימית בין אם מודחקת ובין אם מודעת של חיי גן עדן וחלקים. אולם, החיים האמיתיים והמושלמים (לפחות בעוה"ז) הם אלו המורכבים יותר שטמון בהם בנוסף לכאב גם יותר עושר ועומק נפשי.
אני מאחלת לך שתמצא את בת זוגך (זכור! אתה צריך רק אחת) ותוכל לבנות איתה מערכת יחסים עמוקה, אוהבת ויציבה
ונא השתמש בתרופות רק על פי הוראות הרופא שלך
בהצלחה
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 20:06 |
|
| |
לבן האובד, אין פתרון לאהבה נכזבת, לרגשות שנשארים בלב.
אם אתה חי את החיים, בקשר עם אנשים, ועסוק (עובד/לומד) - זה רק הזמן.
אז תפסיק לחכות לה שתחזור מהמתים. ותתפלל.
איתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:42 |
|
| |
שלום תיירים ושלום לכל החברים היקרים!
אחרי תקופה די ארוכה של העידרות מכתיבה [לא מצפיה!] בפורום, רציתי לומר לך, תיירים, שממש התחברתי לכתיבה הפשוטה והנוגעת ללב שלך לכן רציתי להגיב.
אני שמח שהכתיבה והשיחה כאן בפורום הועילה לך, במקרה שלי זה לא ממש עבד, כתבתי כמה פעמים על התמודדות עם חרדות, ולא מצאתי כאן שפה משותפת. אולי בעתיד כן, מי יודע....
בכולופן, לגופו של אשכול: האם תוכל לספר לנו מעט, האם גירושיך היו קשורים איכשהו למצבך ולתרופות שאתה נוטל?
לא צריך פרטים לא נעימים או חושפי זהות, רק אם תוכל לתת קוים כלליים להתרחשות, אני בטוח שזה יכול להועיל למי מהחברים כאן.
תודה מראש, בשורות טובות ולילה טוב!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
|
